טינטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טינטין
TinTin
סוג דמות קומיקס
הוצאה לאור הרז'ה
שם ספר הרפתקאותיו של טינטין
הופעה ראשונה 1929
הופעה אחרונה 1983
מספר הופעות 23 ספרים
יוצרים הרז׳ה
גילום הדמות ג'יימי בל, Jean-Pierre Talbot עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
גיל 15–19
תאריך לידה 10 בינואר 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
מין זכר
מקצוע עיתונאי
דת אתאיסט
אזרחות בלגיה
מקום מגורים בריסל, בלגיה
דמויות קשורות
חברים שלגי (כלב)
קפטן האדוק
פרופסור קלקולוס
תומסון ותומפסון
אויבים רסטאפופולוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טינטין וסנואי (שלגי)

טינטיןצרפתית: Tintin[1] ; בחלק מהתרגומים לעברית נקרא טין טין) הוא הגיבור הראשי של סדרת הקומיקס "הרפתקאותיו של טינטין" מאת הקריקטוריסט הבלגי הרז׳ה. הדמות נוצרה בשנת 1929, והופיעה לראשונה במוסף השבועי לנוער "Le Petit Vingtième (אנ')".

טינטין הוא כתב צעיר, נועז, חכם, ישר, הגון, רחום וחביב. בסדרת הספרים הוא מטייל ברחבי העולם, ופותר תעלומות שונות. אל מסעותיו מתלווה תמיד כלב הפוקס טרייר הלבן שלו, "שלגי".

פיתוח הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביוגרף של הרז'ה, פייר אסולין, אמר ש "לטינטין יש פרהיסטוריה", משום שהיה מושפע ממגוון גדול של מקורות השראה בהם נתקל הרז'ה. הרז'ה ציין כי במהלך לימודיו בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כאשר צבאות גרמניה כבשו את בלגיה, הוא צייר בשולי מחברותיו בבית הספר דמות צעיר אלמוני הנלחם בגרמנים. מאוחר יותר הוא סיפר כי רישומים אלה תיארו דמות אמיצה והרפתקנית שעושה שימוש באינטליגנציה ובכושר ההמצאה שלה כנגד יריבים. אך אף אחד מהציורים הללו לא שרד.[2]

הרז'ה הושפע גם מדמותו של אחיו הצעיר פול, שהיה בעל פנים עגולות ובלורית. בהמשך הצהיר הרז'ה שבצעירותו "התבוננתי בו הרבה, הוא ריתק אותי... הגיוני שטינטין קיבל את דמותו, מחוותיו, תנוחותיו".

לדבריו של מומחה הקומיקס מתיו סקריץ', ייתכן שהרז'ה שאב השראה מגיבור הספר "באין משפחה" מאת הקטור מלו, רמי, שכמו טינטין נדד בעולם, מלווה בכלב הלבן הנאמן שלו.[3]

לפני שצייר את טינטין פרסם הרז'ה את הקומיקס "Les Aventures de Totor" העוסק בצופה בשם טוטור, שמסייר ברחבי העולם ומתקן עוולות. דמותו של טינטין כנראה התבססה גם על דמות זו. הארי תומפסון ציין כי טוטור היה "מטמורפוזה של טינטין", והרז'ה עצמו אמר כי טינטין הוא "האח הקטן של טוטור... הוא הפך לעיתונאי, אבל שמר על רוחו של הצופה".[4][5]

טינטין הופיע לראשונה ב-4 בינואר 1929 במוסף הילדים של העיתון "Le Vingtième Siècle", במודעה על הקומיקס החדש, ורצועת הקומיקס הראשונה התפרסמה ב-10 בינואר.

הבלורית של טינטין לא הופיעה מיד: רק בעמוד 8 של "טינטין בארץ הסובייטים" הוא נוסע במהירות ברכב והרוח מסיטה את בלוריתו אחורה.[6] תסרוקת זו נשארה על כנה בכל הספרים הבאים, והפכה לסמל המזהה של טינטין.[7]

הרז'ה נשאל פעם איך התפתחה דמותו של טינטין. הוא ענה: "הוא כמעט לא התפתח. מבחינה גרפית הוא נשאר סקיצה". גילו של טינטין מעולם לא נקבע באופן ברור. בשנת 1970 אמר הרז'ה: "מבחינתי טינטין לא הזדקן. איזה גיל אני נותן לו?... אני לא יודע... 17? אני חושב שהוא היה בן 14 או 15 כשיצרתי אותו. נניח שהוא התבגר בשלוש או ארבע שנים במשך 40 שנה... טוב, בממוצע, 15 ועוד 4 שווים 19".

על הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין הוא נער נמוך קומה, בעל פני ילד, ושיער אדמוני-בלונדיני (הצבע משתנה בין הספרים, בהתאם לאפשרויות ההדפסה שעמדו לרשותו של הרז'ה) שמסורק לבלורית יוצאת דופן. בדרך כלל טינטין לובש מכנסי גולף (אנ') חומות וחולצה לבנה עם סוודר כחול.

מיומנויות ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין יודע לנהוג בכל כלי רכב שהוא זקוק לו, כולל מכונית, טנק, אופנוע, סירה ומטוס. הוא גם מפעיל רדיו מיומן ויודע להפעיל קוד מורס. הוא ספורטאי מצוין, בעל ידע בהיאבקות ומסוגל לרוץ ולשחות היטב. כמו כן, הוא מעולם לא החטיא ירייה. אך יותר מכל דבר אחר, טינטין הוא בלש מצוין בעל יכולת הסקת מסקנות מרשימה, ודיפלומט היודע להשיג כל מידע על ידי נימוס ואדיבות. לדבריו של מייקל פאר, מומחה ליצירותיו של הרז'ה, "הוא כל יכול, טוב כמעט בכל דבר, כמו שהרז'ה עצמו היה רוצה להיות".[4] הרז'ה עצמו אמר "טינטין הוא אני כפי שהייתי שואף להיות; הירואי, מושלם".[8]

טינטין מקפיד על התעמלות בוקר קבועה כדי לשמור על כושר.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין אמיץ, סקרן, מוסרי מאוד, נחוש, הגון, רחום, חביב ובעל כשרון מופלא של שימת לב לפרטים והסקת מסקנות. הוא משתדל לעזור לחלשים ולהגן עליהם, ונלחם ברוע. טינטין מייצג את הטוב המוחלט, והוא נטול כל ספיקות מוסריים. "הפגם העיקרי של טינטין הוא ללא ספק שהוא מוסרי מדי: אני, יותר מכל אחד אחר, התעצבנתי לפעמים על סירובו העיקש לסטות מדרך הישר", אמר הרז'ה.[9]

אישיותו של טינטין שקטה, חיוורת ולא מורכבת יחסית לסובבים אותו.[10] אישיות נייטרלית זו מאפשרת השתקפות מאוזנת של הרוע או הטיפשות הסובבים אותו ומאפשרת לכל קורא להזדהות איתו.[11] הייצוג האייקוני של טינטין תומך בהיבט הזה; כפי שציין מומחה הקומיקס סקוט מקלאוד, השילוב בין אישיותו האייקונית והנייטרלית של טינטין לבין הסגנון המציאותי במיוחד של הרז'ה (המכונה "הקו הנקי") מאפשר לקורא להסוות את עצמו בדמות ולהיכנס בבטחה לעולם שמציג הקומיקס.[12]

בספר "טינטין והפיקורוס" טינטין חובש קסדה שעליה סמל התנועה לפירוק נשק גרעיני. בראיון בו נשאל הרז'ה על הכללת סמל השלום בסיפור, הוא ענה: "זה נורמלי, טינטין הוא פציפיסט, הוא תמיד היה נגד מלחמות."

עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין הוא עיתונאי, ועיסוקו ניכר בעיקר בספרים הראשונים בהם העלילה נסמכת על כך (למשל, ב"טינטין בארץ הסובייטים" הוא נשלח לברית המועצות כדי לכתוב כתבה). עיסוקו של טינטין מקל על הרז'ה בשילובו של טינטין באירועים אקטואליים שונים. אך ככל שהסדרה מתקדמת טינטין מוצג פחות ופחות כעיתונאי ויותר כבלש. לעיתים מדמים אותו חבריו לשרלוק הולמס, עקב יכולת הסקת המסקנות שלו.[13] גם מאבקו נגד הפושע רסטאפופולוס דומה למאבקו של הולמס נגד מוריארטי.[7]

ניכר שטינטין אינו מודאג ממצבו הכלכלי, ועבודתו לא תופסת מקום מרכזי בחייו, במיוחד בספרים המאוחרים יותר, בהם הוא מתגורר באחוזתו של קפטן האדוק.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טינטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיגוי הנכון בצרפתית הוא "טַנְטַן".
  2. ^ מייקל פאר, The adventures of Herge, creator of Tintin, 2007, עמ' 11
  3. ^ Matthow Screech,
    CHAPTER ONE
    Constructing the Franco-Belgian Hero: Hergé’s Aventures de Tintin, Masters of the Ninth Art: Bandes dessinees & Franco-Belgian Identity, ליברפול: Liverpool University Press, 2005, עמ' 17. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Michael Farr, Tintin & Co, 2007, עמ' 21
  5. ^ Jean Grogan, One clear line: Hergé beyond Tintin
  6. ^ טינטין בארץ הסובייטים, עמ' 7
  7. ^ 1 2 Michael farr, Tintin & Co, 2007, עמ' 15
  8. ^ מתיו סקריץ', CHAPTER ONE: Constructing the Franco-Belgian Hero: Hergé’s Aventures de Tintin, Masters of the Ninth Art: Bandes dessinees & Franco-Belgian Identity, 2005, עמ' 18. (באנגלית)
  9. ^ פייר אסולין, Hergé: the Man Who Created Tintin, ניו יורק: אוניברסיטת אוקספורד, 2009, עמ' 186, ISBN 978-0-19-539759-8. (באנגלית)
  10. ^ דניס ויטצ'בסקי, טינטין: האם העיתונאי המצוייר הוא בכלל אנטישמי?
  11. ^ Oliver Dunnett, Identity and geopolitics in Herge´’s Adventures of Tintin, School of Geography, University of Nottingham, עמ' 4
  12. ^ סקוט מקלאוד, להבין קומיקס, עמ' 42-43
  13. ^ ראו לדוגמה בספר "תעלומת ה"חד-קרן", עמ' 12, תיבה 2
  14. ^ GREY TOBIAS, Tintin for Beginners, Town & Country