טיסה נעימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיסה נעימה
!Airplane
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על פרודיה על סרט האסונות משנת 1957 "שעת אפס!"
בימוי ג'ים אברהמס
דייוויד צוקר
ג'רי צוקר
הופק בידי ג'ון דיווידסון
הווארד ו. קוך
תסריט ג'ים אברהמס
דייוויד צוקר
ג'רי צוקר
עריכה פאטריק קנדי
שחקנים ראשיים רוברט הייז
כרים עבדול-ג'באר
ג'ולי הגרטי
לזלי נילסן
פיטר גרייבס
לויד ברידג'ס
רוברט סטאק
פרנק אשמור
לורנה פטרסון
סטפן סטוקר
מוזיקה אלמר ברנשטיין
צילום ג'וזף פ. בירוק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 ביולי 1980
משך הקרנה 87 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט סטירי, סרט אסונות, סרט פרודיה, סרט קומדיה, סלפסטיק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $3,500,000
הכנסות $83,453,539[1]
הכנסות באתר מוג'ו airplane
סרט הבא טיסה נעימה 2
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיסה נעימה (באנגלית: !Airplane, באוסטרליה, ניו זילנד ויפן הסרט הופץ תחת השם Flying High!‎), הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1980, אותו כתבו וביימו ג'ים אברהמס, דייוויד צוקר וג'רי צוקר (צוקר, אברהמס וצוקר), שהופץ על ידי אולפני סרטי פרמאונט. בסרט מככבים רוברט הייז וג'ולי הגרטי, וכן משתתפים בו לזלי נילסן, רוברט סטאק, לויד ברידג'ס, פיטר גרייבס, כרים עבדול-ג'באר ולורנה פטרסון. הסרט הוא פרודיה על ז'אנר סרטי האסונות, שהיה פופולרי במהלך שנות ה-70, ובעיקר על סרטם של אולפני סרטי פרמאונט משנת 1957 "שעת אפס!"[2]. ההומור בסרט מתאפיין באבסורד ובנגיעה בסוריאליזם.

הסרט זכה במספר פרסים, לרבות פרס באפט"א לתסריט הטוב ביותר, וכן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר מסוגת הקומדיה או הסרט המוזיקלי[3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד צוקר, ג'רי צוקר (הידועים גם בשם "האחים צוקר") וג'ים אברהמס כתבו את התסריט של טיסה נעימה בעת שהופיעו במסגרת ה"קנטאקי פרייד ת'יאטר" (Kentucky Fried Theatre), תיאטרון קטן ומצליח שהקימו בשנת 1971. את הרעיון ליצור סרט פרודי על אסון מטוסים הגו לאחר שהקליטו בטעות את הסרט "שעת אפס!", כשהתכוונו להקליט פרסומות בטלוויזיה, להן יוכלו ללעוג במערכונים פרודיים.[2]. אברהמס אף תיאר את הסרט "שעת אפס!" כ"גרסה הרצינית של טיסה נעימה". התסריט של טיסה נעימה היה התסריט הראשון שכתבו יחד השלושה. שמו המקורי של הסרט היה "The Late Show", ובגרסתו הראשונית של התסריט הוא כלל בעיקר פרודיות על פרסומות טלוויזיה. אולם לאחר הגהה שנערכה לתסריט הוחלט לקצר את ההתייחסות לפרסומות, ולבסוף - ההתייחסות אליהן הוסרה לגמרי. עם זאת, לאחר שסיימו את כתיבת התסריט - הם נתקלו בקשיים בניסיונם למכור אותו[4].

בהמשך פגשו השלושה את הבמאי ג'ון לנדיס, שהציע להם לכתוב סרט המבוסס על המערכונים המוצגים בתיאטרון שלהם. על בסיס המערכונים האלו הם יצרו את "סרט מטוגן", הפקה שיצאה לפועל בשלהי שנות ה-70. דייוויד צוקר אמר כי "הייתה זו הפעם הראשונה שהיינו אי פעם באתר צילומים של סרט. למדנו הרבה מכך. למדנו כי אם אתה באמת רוצה שסרט יופק לפי חזונך - אתה חייב לביים אותו. אם כך, בצילומי הסרט הבא שלנו, טיסה נעימה, התעקשנו להיות הבמאים"[4].

תיאור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טד סטרייקר (רוברט הייז) היה טייס קרב, אך בהווה הוא סובל מפחד טיסה בעקבות הלם קרב ועובד כנהג מונית. כאשר איליין דיקינסון (ג'ולי האגרטי), בת-זוגו עוד מתקופת המלחמה, ודיילת אוויר בהווה, מחליטה לעזוב אותו, סטרייקר נאלץ להתגבר על הפחד שלו, עוזב את המונית שלו, ועולה על טיסתה של איליין, מלוס אנג'לס לשיקגו. במהלך הטיסה, איליין דוחה את ניסיונותיו להתפייס עימה.

לאחר שמוגשת ארוחת הערב, רבים מהנוסעים במטוס מתחילים לחלות, ובארי רומאק (לזלי נילסן), אחד מנוסעי המטוס שמתגלה כרופא, מאבחן במהירות כי כל הנוסעים שאכלו דג לארוחת הערב סובלים מהרעלת מזון. הדיילות מגלות כי כל צוות תא הטייס, הכולל את הטייס קפטן קלארנס אובר (פיטר גרייבס) וטייס המשנה רוג'ר מורדוק (כרים עבדול-ג'באר), סובל מהרעלת מזון, ולא נותר אף איש צוות שיטיס את המטוס.

איליין יוצרת קשר עם מגדל הפיקוח שבשיקגו, לשם קבלת עזרה. סטיב מק'קרוסקי (לויד ברידג'ס), האחראי במגדל הפיקוח, מורה לה להפעיל את הטייס האוטומטי - בובה מתנפחת העונה לשם "אוטו", שיוכל להטיס את המטוס עד לשיקגו - אך לא יוכל להנחית את המטוס. ד"ר רומאק משכנע את סטרייקר להטיס את המטוס, על אף שהוא אינו משוכנע שסטרייקר מסוגל להתמודד עם הלחץ ועם חוסר הכרותו עם דגם המטוס.

מק'קרוסקי מגיע למסקנה כי הוא זקוק לעזרה, ומזעיק את רקס קריימר (רוברט סטאק). על סטרייקר וקריימר, ששירתו יחדיו בזמן המלחמה, להתגבר על המחלוקות האישיות שביניהם. ככל שהמטוס מתקרב לשיקגו, כך סטרייקר נעשה יותר ויותר לחוץ, אך לאחר שיחות עידוד מצד ד"ר רומאק הוא לוקח על עצמו את המשימה להנחית את המטוס. בעודו מקבל זרם בלתי פוסק של עצות מקריימר, שנמצא במגדל הפיקוח, סטרייקר מצליח להתגבר על הפחדים שלו ומנחית בשלום את המטוס, למעט פציעות קלות של חלק מן הנוסעים, ונזק קל לציוד הנחיתה. אומץ הלב שגילה סטרייקר מצית מחדש את אהבתה של איליין אליו, והשניים מתנשקים.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ולי הגרטי ולזלי נילסן לצדו של אוטו, הטייס האוטומטי
שם השחקן/ית שם הדמות הערות
רוברט הייז טד סטרייקר נוסע במטוס, טייס לשעבר, סובל מהלם קרב, לשעבר בן-זוגה של איליין
ג'ולי הגרטי איליין דיקינסון דיילת, לשעבר בת-זוגו של טד
לזלי נילסן בארי רומאק נוסע במטוס, רופא
פיטר גרייבס קלארנס אובר קפטן המטוס
לויד ברידג'ס סטיב מק'קרוסקי סובל מהתמכרויות שונות
רוברט סטאק רקס קריימר קפטן
לורנה פטרסון רנדי דיילת, בלונדינית
סטפן סטוקר ג'וני הנשואו-ג'ייקובס פקח טיסה
פרנק אשמור ויקטור בסטה
ג'ונתן בנקס גאנדרסון
כרים עבדול-ג'באר רוג'ר מורדוק\כרים עבדול-ג'באר טייס המשנה
קרייג ברנסון פול קארי
ברברה בילינגסלי
לי בריאנט גב' האמן
ניקולאס פריור מר האמן
ג'ויס בוליפאנט גב' דייוויס
מרסי גולדמן גב' גלין
ברברה סטיוארט גב' קרמר
רוס האריס ג'ואי האמן
ג'יימס הונג גנרל יפני
נורמן אלכסנדר ג'יבס
אל ווייט
דייוויד לייסור
ג'יל ווילן ליסה דייוויס
אתל מרמן הרוויץ
לי טרי גב' אובר
הווארד ג'רביס נוסע במונית
אוטו בתפקיד עצמו הטייס האוטומטי

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט נמשכו 34 ימים[5], בעיקר במהלך אוגוסט 1979. במהלך הצילומים נעשה שימוש במטוס מדגם בואינג 707 של חברת TWA, אך המטוס הנראה ממריא על רקע הכתובית "The End" בסיום הסרט הוא לא בואינג 707, אלא בואינג 727. רעשו של מנוע המטוס הטס, שנשמע לאורכו של הסרט, נלקח מתוך פסקול הסרט "שעת אפס!".

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט סטאק, לזלי נילסן ולויד ברידג'ס לוהקו דווקא לנוכח התדמית הציבורית שהייתה להם לפני צאתו: הם נודעו כשחקנים המגלמים דמויות קשוחות, הרפתקניות ורציניות. הם לא השתתפו לפני כן בסרטי קומדיה, ודייוויד צוקר הסביר כי הוא ושאר הבמאים סברו "שהם הרבה יותר מצחיקים מכל שאר הקומיקאים שהיו פעילים באותה תקופה". ליהוקו של סטאק לסרט זה מהווה מחווה לדמות קודמת שגילם בסרט האסונות "The High and the Mighty" משנת 1954 - תפקיד של קפטן שעובר התמוטטות עצבים. באופן דומה, גם ברידג'ס גילם קודם לכן את דמות מנהל שדה התעופה בסדרת הטלוויזיה "נמל התעופה הבינלאומי סן פרנסיסקו" (San Francisco International Airport), ופיטר גרייבס השתתף קודם לכן בסרט טלוויזיה בשם "אסון בשמים" (SST: Death Flight), בו מתקשה מטוס לנחות בשל מצב חירום.

דייוויד צוקר סבר כי סטאק הוא השחקן החשוב ביותר לליהוק, שכן הוא יהיה "הציר המרכזי" לעלילת הסרט[4]. תחילה גילם סטאק את תפקידו באופן שונה מהאופן שבו ראו הבמאים את התפקיד בעיני רוחם. הם הראו לו קלטת של החקיין ג'ון ביינר (John Byner), מחקה את סטאק. בעקבות כך, סטאק גילם את תפקידו במהלך הסרט, כפי שתיארו זאת יוצריו, תוך שהוא מחקה את "ג'ון ביינר כשהוא מחקה אותו[2]". תחילה רוברט סטאק לא היה מעוניין בתפקיד, אולם האחים צוקר שכנעו אותו להיענות להצעה לגלמו. לויד ברידג'ס לקח את התפקיד, על פי עצה שעצו לו ילדיו[4]. סוכנו של גרייבס דחה את התסריט תחילה, מאחר שחשב כי מדובר ב"זבל חסר טעם". אברהמס, בתגובה, אמר: "אני לא מבין. מה כה חסר טעם, לדעתו, בפדופיליה?[6]". רוברט הייז, שהיה שחקן לא מוכר יחסית, וג'ולי האגרטי, כוכבת סדרת הטלוויזיה "אנג'י", נבחרו לככב בשני התפקידים הראשיים.

שלושת הכותבים-במאים של הסרט, כמו גם בני המשפחה שלהם, מופיעים בסרט בהופעות קמאו. דייוויד וג'רי מופיעים כשני אנשי צוות קרקע, שבטעות מכוונים מטוס בואינג 747 אל תוך חלון הטרמינל. אברהמס הוא אחד מהקנאים הדתיים הרבים הפזורים לאורך הסרט. שרלוט צוקר (אמא של דייוויד ושל ג'רי) היא אישה המנסה להתאפר, למרות תזוזותיו החדות של המטוס. אחותם סוזן ברסלאו היא בודקת הכרטיסים השנייה בשדה התעופה. אמו של ג'ים אברהמס היא האישה שיושבת בתחילה לצדו של ד"ר רומאק.

הופעות קמאו נוספות הוכנסו לסרט לשם ההומור, בליהוק שחקנים מוכרים לתפקידים שאינם אופייניים להם:

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 הפיצה חברת התקליטים "ריג'נסי" את פסקול הסרט על גבי תקליט אריך-נגן. הפסקול כלל דיאלוגים ושירים מתוך הסרט, קטעי קריינות מאת שאדו סטיבנס, וכן קטע מוזיקלי אחד, בשם "Love Theme from Airplane", מאת אלמר ברנשטיין. במדינות שבהן הופץ הסרט תחת השם Flying High נערכו שינויים בפסקול, והוחלפו מספר שירים מהפסקול המקורי.

ב-28 באפריל 2009 הודיעה חברת התקליטים "לה-לה לנד" כי בכוונתה להפיץ את הפסקול המקורי, שיכלול את יצירתו המלאה של ברנשטיין[7].

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טיסה נעימה הגיח בשנת 1980 בתור פרודיה שנונה על סרטי האסונות עתירי התקציב ששלטו בהוליווד בשנות ה-1970 ומציג את הגישה שהייתה נחוצה כל כך, שדוחה את נטייתם של מפיקי הקולנוע למתוח אל מעבר לגבולות ההיגיון נוסח סרטים מסוים, נוסחתי, שזכה להצלחה."

ספריית הקונגרס

לפני צאתו לאקרנים, היו לבמאים חששות כבדים בנוגע לאופן שיתקבל הסרט, בעקבות תגובות בינוניות באחת מההקרנות הראשונות שלו. עם זאת, טיסה נעימה הפך להצלחה כלכלית, והכניס מעל 83 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, בעוד שהופק בתקציב בן 3.5 מיליון דולר בלבד[1]. בנוסף, הכניס הסרט כ-40 מיליון דולר מהשכרה בספריות וידאו[1], והוא ממוקם רביעי ברשימת הסרטים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לשנת 1980[8].

טיסה נעימה זכה לאהדת המבקרים ברחבי העולם, ונחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו בשנת 1980[9][10][11][12]. באתר Rotten Tomatoes, המרכז ביקורות קולנוע ומציג 51 ביקורות על הסרט, 98% מהביקורות אודותיו היו חיוביות[13]. רוג'ר איברט, מבקר הקולנוע של שיקגו סאן טיימס, כתב: "טיסה נעימה הוא חובבני, שקוף, צפוי, נדוש, אך לעיתים קרובות מאוד מצחיק. והסיבה שהוא מצחיק, בדרך כלל, היא כי הוא חובבני, צפוי, נדוש וכו'[14]". ג'נט מסלין, מבקרת הקולנוע בניו יורק טיימס, כתבה: "טיסה נעימה הוא יותר מהפתעה נעימה... כמרפא לכל הסרטים מנופחי החשיבות העצמית שנתקלנו בהם לאחרונה, זהו בדיוק המרשם שרשם הרופא[15]".

הסרט דורג בדירוגים שונים:

  • בשנת 1992 בחר בו המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" כ"סרט המצחיק ביותר" ברשימת 100 הסרטים המצחיקים ביותר שמופצים בווידאו[16].
  • בשנת 2000 הסרט דורג במקום העשירי ברשימת 100 הקומדיות האמריקאיות המצחיקות ביותר שערך מכון הסרטים האמריקאי[17].
  • הסרט דורג במקום השישי ברשימת "100 הסרטים המצחיקים ביותר" שערך ערוץ הטלוויזיה בראבו[18].
  • בשנת 2007 דורג הסרט, על פי סקר שנערך בידי ערוץ 4 הבריטי, במקום השני ברשימת "סרטי הקומדיה הגדולים ביותר בכל הזמנים"[19] (במקום הראשון זכה הסרט "בריאן כוכב עליון" של מונטי פייתון).
  • בשנת 2008 הסרט נבחר על ידי המגזין "אמפייר" כאחד מ-500 הסרטים הגדולים של כל הזמנים[20]. כמו כן, הוא נכלל ברשימה דומה של הניו יורק טיימס - של אלף הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם[21].
  • בשנת 2010 הסרט נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ספריית הקונגרס האמריקאית[22][23], לאחר שנקבע כי הסרט הוא "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או חשוב מבחינה אסתטית".
  • כתב העת "מקסים" דירג את התרסקות המטוס בסרט במקום הרביעי ברשימת "התרסקויות מטוסים המבעיתות ביותר"[24].
  • הציטוט המפורסם שלהלן, מתוך הסרט, נבחר במקום ה-79 ברשימת 100 הציטוטים הקולנועיים הטובים ביותר שערך מכון הסרטים האמריקאי[25]:

הטייס: מן הסתם, לא יכול להיות שאתה מדבר ברצינות. בארי רומאק: אני רציני. ואל תקרא לי מינה.

במקור הציטוט הוא:

Surely you can't be serious I am serious... and don't call me Shirley

תוך משחק מילים על המצלול הדומה של "Surely" (מן הסתם) ו-"Shirley" (שירלי). בתרגום לעברית שונה השם "שירלי" ל"מינה" (שם בעל מצלול הדומה לרישא של "מן הסתם") כדי לשמור על משחק המילים.

השפעות ואזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של לזלי נילסן זכתה לקידום משמעותי בעקבות צאת הסרט לאקרנים. הסרט אף סימן שינוי בסגנונו הקולנועי, ובהמשך זוהה עם הסגנון הקומי Deadpan[26], בעיקר בשלושת סרטי "האקדח מת מצחוק", המבוססים על סדרת משטרה בת שישה פרקים בשם "!Police Squad". בעקבות הסרט טיסה נעימה הוא אף לוהק לסרטו של מל ברוקס "דרקולה: מת ואוהב את זה". ברוקס תכנן להפיק את הסרט זה זמן רב, אך דחה זאת שוב ושוב, משום שלדבריו: "פשוט לא הצלחתי למצוא את דרקולה הנכון". ברוקס אמר כי לא ראה את טיסה נעימה, אלא רק שנים לאחר השקתו. כאשר לבסוף צפה בסרט, הוא הגיע למסקנה כי נילסן יהיה השחקן הנכון לתפקיד זה. שחקנים נוספים שהופיעו בסרט, בתפקידים משניים, המשיכו אף הם בקריירות המשחק שלהם, וכיכבו בתפקידים שבהם הם ידועים יותר. כך למשל גרגורי איצין, שנראה בסרט כאחד מהקנאים הדתיים, גילם את דמותו של צ'ארלס לוגאן, נשיא ארצות הברית בסדרת הטלוויזיה "24".

פיטר פארלי (במאי קולנוע, שביים בין היתר את "משתגעים על מרי") אמר על הסרט: "הייתי ברוד איילנד בפעם הראשונה שבה ראיתי את טיסה נעימה. חוויית הצפייה בסרט בפעם הראשונה דמתה לצפייה בקונצרט רוק מעולה, כמו לראות את לד זפלין או את טוקינג הדס. לא הבנו אז כי מה שראינו היה סוג מאוד מסוים של קומדיה, שהיום אנו מזהים כסגנון קומי מבית מדרשתם של צוקר-אברהמס-צוקר"[6]". פארלי, יחד עם שותפו לכתיבה בנט ילין, שלח תסריט לסרט קומי אל דייוויד צוקר, שבתמורה העניק להם את העבודה הראשונה שלהם ככותבים בהוליווד. פארלי אמר: "אם צוקר לא היה קיים, לא היו "האחים פארלי"[27][6]".

הסרט טיסה נעימה מהווה מקור להשראות, מחוות והעתקות גם ליצירות ישראליות. לדוגמה:

הקטע בסרט המקורי הקטע ביצירה ישראלית
רקס קריימר מוריד את משקפי השמש שלו בדרמטיות, וחושף שמתחתיהן ישנו זוג משקפי שמש נוסף דמותו של דן חלוץ בתוכנית ארץ נהדרת, בביצועו של אלי פיניש, עושה זאת גם
לאחר מסיבת העיתונאים במגדל הפיקוח, אחד העיתונאים אומר לחבריו: "אוקיי, בואו ניקח כמה תמונות", וביחד הם מסתערים על הקירות ומסירים תמונות התלויות על הקיר בפרסומת בהשתתפותה של מירי בוהדנה שואלת אותה דמות מצוירת, המבקרת אותה בביתה: "אפשר תמונה?", אך בעוד בוהדנה מסדרת את שיערה, על מנת שיצלמו אותה, הדמות המצוירת מורידה תמונה התלויה על הקיר ויוצאת מהבית

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1981 פרס באפט"א התסריט הטוב ביותר מועמדות
1981 פרס גלובוס הזהב הסרט הטוב ביותר - סרט מוזיקלי/קומדיה מועמדות
1981 Writers Guild of America, USA הקומדיה הטובה ביותר המעובדת ממדיום אחר זכייה
1981 Young Artist Awards הקומיקאי הצעיר הטוב ביותר מועמדות
1981 Young Artist Awards הקומיקאית הצעירה הטובה ביותר מועמדות
2005 פרס סטלייט מהדורת DVD קלאסי יוצאת מן הכלל מועמדות
2005 פרס סטלייט תוספות DVD יוצאות מן הכלל מועמדות
2010 המועצה הלאומית לשימור סרטים של ארצות הברית שימור בארכיון הסרטים הלאומי זכייה

טיסה נעימה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיסה נעימה 2

בשנת 1982 יצא לאקרנים סרט המשך לטיסה נעימה בשם "טיסה נעימה 2" (באנגלית: "Airplane II: The Sequel"). סרט ההמשך נכתב ובוים על ידי קן פינקלמן, ומככבים בו רוברט הייז, ג'ולי האגרטי, לויד ברידג'ס, צ'אד אוורט, ויליאם שטנר, ריפ טורן וסוני בונו. עלילת הסרט מתארת סדרה של תקלות במעבורת חלל עתידנית, הטסה מכדור הארץ אל מושבה שעל הירח. פעם נוספת טד סטרייקר (רוברט הייז) עולה על טיסה, בה עובדת זוגתו לשעבר איליין דיקינסון (ג'ולי האגרטי), והשניים משתפים פעולה על מנת להציל את המעבורת על כל נוסעיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: טיסה נעימה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Movie Airplane! – Box Office Data, News, Cast Information". The Numbers. 4 ביולי 1980. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Abrahams, Jim; Zucker, David; Zucker, Jerry; Davidson, Jon (2000). Airplane! DVD audio commentary (DVD). Paramount Pictures.
  3. ^ "Awards for Airplane!". IMDb.
  4. ^ 1 2 3 4 Emery, Robert J. (2002). "The films of Jerry Zucker, Jim Abrahams and David Zucker". The Directors: Take One. Allworth Communications, Inc. pp. 337–342. ISBN 978-1-58115-218-0.
  5. ^ IMDb Trivia
  6. ^ 1 2 3 "Surely It's 30 (Don't Call Me Shirley!)". The New York Times. 25 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "La-La Land Records Announces a Special Mayday Alert!". Lalalandrecords.com. אורכב מ-המקור ב-2010-08-19. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Airplane! (1980) – Box Office Mojo
  9. ^ "Greatest Films of 1980". Filmsite.org. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Ethan Morris,  (14 ביוני 2007). "The 10 Best Movies of 1980". Film.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  11. ^ "The Best Movies of 1980 by Rank". Films101.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ IMDb: Year 1980
  13. ^ "Airplane!‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  14. ^ "Airplane! :: rogerebert.com :: Reviews". Rogerebert.suntimes.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Janet Maslin (2 ביולי 1980). "Airplane! (1980)". The New York Times. נבדק ב-2 בדצמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Brod, Doug (16 באוקטובר 1992). "The Kings of Comedy". Entertainment Weekly. נבדק ב-22 ביולי 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ America's Funniest Movies - AFI's 100 Years...100 Laughs
  18. ^ Bravo's "100 Funniest Movies", Lists of Bests
  19. ^ "Channel 4: 50 Greatest Comedy Films".
  20. ^ "Empire Features". Empireonline.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "The Best 1,000 Movies Ever Made". The New York Times. 29 באפריל 2003. נבדק ב-23 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "'Empire Strikes Back' among 25 film registry picks". ארכיון מ-2010-12-31. נבדק ב-28 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "'Empire Strikes Back,' 'Airplane!' Among 25 Movies Named to National Film Registry". נבדק ב-28 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Maxim Posts the Top 10 Most Horrific Plane Crashes in Movies, TripCart
  25. ^ AFI's 100 Years...100 Movie Quotes
  26. ^ סגנון המאופיין בהבעת ההומור בנימה שגרתית ורוגעת, ולעיתים אף בנימה חמורת סבר, מבלי להתמקד בהבעת רגש ובשפת גוף
  27. ^ "האחים פארלי" הוא כינוים של פיטר פארלי ובובי פארלי, שני אחים שכתבו וביימו יחד כמה סרטים קומדיה מצליחים, ובהם "משתגעים על מרי", "טיפשים בלי הפסקה", "אני, עצמי ואיירין" ו"הפנטזיה של הל".


סרטי צוקר, אברהמס וצוקר
סרטים משותפים סרט מטוגן (1977) • טיסה נעימה (1980) • מחלק משטרה (1982) • סודי ביותר! (1984) • חטיפה נעימה (1986) • האקדח מת מצחוק (1988-1994)
סרטי דייוויד צוקר האקדח מת מצחוק: מתוך תיקי מחלק משטרה! (1988) • האקדח מת מצחוק ½2: ריחו של הפחד (1991) • הכדור מת מצחוק (1998) • הבת של הבוס שלי (2003) • מת לצעוק 3 (2003) • מת לצעוק 4 (2006) • An American Carol‏ (2008)
סרטי ג'ים אברהמס עסקים גדולים (1988) • רוקסי מסובבת את העיר (1990) • לרקוד עם טייסים (1991) • לרקוד עם לוחמים (1993) • טעות בסנדק (1998)
סרטי ג'רי צוקר רוח רפאים (1990) • ראשון האבירים (1995) • מיליונר מי שגומר ראשון (2001)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיסה_נעימה&oldid=37884277"