יאנז יאנשה

יאנז יאנשה
Janez Janša
לידה	17 בספטמבר 1958 (בן 65); גרוסופלייה (אנ'), יוגוסלביה
מדינה	סלובניה
השכלה	אוניברסיטת ליובליאנה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית של סלובניה
בן או בת זוג	אורשקה באצ'ובניק יאנשה (2009–?) ; Silva Predalič
	האתר הרשמי
	21 בנובמבר 2014 – מכהן; (9 שנים ו־21 שבועות)
	1 באוגוסט 2014 – 15 באוקטובר 2014; (10 שבועות ו־6 ימים)
	3 ביוני 2018 – 6 במרץ 2020; (שנה ו־39 שבועות)
	Janez Moškrič ←
	13 במאי 2022 – מכהן; (שנתיים)
	8 במאי 1990 – 22 בדצמבר 1992; (שנתיים ו־32 שבועות)
	27 באוקטובר 2000 – 9 בנובמבר 2004; (4 שנים)
	1994–1999; (כ־5 שנים)
	15 באוקטובר 2008 – 28 בינואר 2012; (3 שנים ו־15 שבועות)
	10 בפברואר 2012 – 20 במרץ 2013; (שנה ו־5 שבועות)
	→ בורוט פאחור אלנקה בראטושק ←
	3 בדצמבר 2004 – 21 בנובמבר 2008; (4 שנים)
	→ Anton Rop בורוט פאחור ←
	13 במרץ 2020 – 25 במאי 2022; (שנתיים ו־10 שבועות)
	→ מריאן שארץ רוברט גולוב ←
	16 במאי 1990 – 29 במרץ 1994; (3 שנים ו־45 שבועות)
	ג'לקו קאצ'ין ←
	7 ביוני 2000 – 30 בנובמבר 2000; (25 שבועות ויומיים)
	→ Franci Demšar Anton Grizold ←
פרסים והוקרה
	מסדר החירות; Order of General Maister; אביר הצלב הגדול של השמש של פרו ;

איבן ("יאנז") יאנשה (בסלובנית: Janez Janša; נולד ב-17 בספטמבר 1958) הוא פוליטיקאי סלובני שכיהן כראש ממשלת סלובניה בשנים (2004–2008, 2012–2013 ו-2020–2022). מנהיג המפלגה הדמוקרטית הסלובנית - SDS, שהיא מפלגה שמרנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של יאנז יאנשה הוא איבן יאנשה. הוא נולד ב-1958, ילדם השני מתוך שלושה של זוג קתולי בסלובניה, אז חלק מיוגוסלביה הקומוניסטית. סיים ב-1982 תואר ראשון באוניברסיטת ליובליאנה, ב"לימודי הגנה" (חלק מלימודי מדעי החברה ביוגוסלביה של אז) והחל לעבוד בתפקיד זוטר במשרד ההגנה הסלובני.

דרכו הפוליטית נפתחה כשהיה עיתונאי פרילנסר בשבועון היוגוסלבי המעין אופוזיציוני, "מלאדינה". ב-1983 הוא פרסם לראשונה מאמר אופוזיציוני ובעקבות זאת, בגיל 26 סולק מהמפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית, ששלטה אז במדינה, וכמעט כל מקומות העבודה נסגרו בפניו. לפרנסתו נאלץ לעבוד כמתכנת מחשבים עצמאי וכמדריך למטפסי הרים. כעבור ארבע שנים, במאי 1988 הוא אף נאסר יחד עם שלושה עיתונאים אחרים מ"מלאדינה", בשל פעילותם האופוזיציונית. הדבר גרר הפגנות סוערות יחסית, ביוגוסלביה הדיקטטורית של אותן שנים ונחשב לראשיתו של "האביב הסלובני". הוא ריצה עם זאת רק שישה מתוך 18 חודשי המאסר שנגזרו עליו.

בינואר 1989 היה מעורב בהקמת אחת המפלגות הסלובניות האופוזיציוניות הראשונות, האיחוד הדמוקרטי הסלובני ובעקבות זאת נאסר שוב על ידי השלטונות. בינואר 1990 הקים שבועון אופוזיציוני חדש בשם "דמוקרטיה" (Demokracija) וכיהן כעורכו הראשי כארבעה חודשים, עד בחירתו לפרלמנט הדמוקרטי הראשון של סלובניה. השבועון קיים ופעיל גם נכון ל-2018.

יאנשה הוא גם סופר פעיל, שכתב וערך מספר ניכר של ספרי עיון בעיקר על הקמתה ושנותיה הראשונות של סלובניה.

נשוי ואב לארבעה, שניים מאשתו הנוכחית ושניים מבת זוגו הקודמת.

חבר פרלמנט ושר הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בסלובניה, שהייתה אז עדיין חלק מיוגוסלביה, באפריל 1990 נבחר יאנשה לפרלמנט הסלובני. כעבור כחודש, אף על פי שמפלגתו קיבלה בסך הכל פחות מעשרה אחוז מהקולות הוא נבחר לשר ההגנה. בתפקידו זה נטל חלק חשוב במלחמת עשרת הימים, מלחמת העצמאות הקצרה של סלובניה כנגד יוגוסלביה, ב-1991. המלחמה הסתיימה בניצחון סלובני ובעצמאות ויאנשה נשאר שר ההגנה עד שנת 1994.

משנת 1993 הוא מכהן כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית הסלובנית, שהחלה את דרכה כמפלגה סוציאל - דמוקרטית והימינה בהדרגה תחת הנהגתו. המפלגה הייתה במשך רוב העשור האחרון של המאה העשרים חלק מהאופוזיציה הימנית לממשלה הסלובנית השמאלית.

בשנת 2000 הוקמה בסלובניה לתקופה קצרה ממשלת ימין - מרכז ויאנשה הפך שוב לשר ההגנה בה, אך הוא כיהן בתפקיד זה רק כחצי שנה, עד נובמבר 2000, עת נפלה ממשלה זו והוחלפה בממשלת שמאל - מרכז.

ראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-3 באוקטובר 2004 נערכו בסלובניה הבחירות הפרלמנטריות הראשונות בהן יאנשה זכה. מפלגתו הכפילה את כוחה בפרלמנט, מ-14 חברים מתוך ה-90, ל-29, בעוד מפלגת השלטון הליברלית (מרכז - שמאל), ששלטה במדינה במשך 12 שנים, ברצף כמעט מושלם, יורדת מ-34 מנדטים ל-23. ב-9 בנובמבר 2004 הוא נבחר לראש ממשלה על ידי הקואליציה החדשה, המרכז - ימנית, שהוקמה בפרלמנט הסלובני. ממשלתו זו אימצה ב-2007 את מטבע האירו האחיד, במקום המטבע הסלובני והצטרפה לאמנת שנגן, המבטלת בפועל את הגבולות בין מדינות האיחוד האירופי החותמות.

כארבע שנים אחר הקמת ממשלתו, ב-21 בספטמבר 2008 הפסיד יאנשה בבחירות, על חודו של מנדט אחד. כשבועיים לפני שהתקיימו, בראשית ספטמבר, טענה תחנת רדיו פינית, שיאנשה אחראי לפרשת שחיתות גדולה. למרות שלא התלוו לחשיפה הנטענת הוכחות של ממש, בבחירות שהתקיימו סמוך כל כך לחשיפה ירדה מפלגתו של יאנשה במנדט אחד, מ-29 ל-28, אבל חשוב יותר, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הסלובנית, יריבתה העיקרית, שהחליפה בתפקיד זה את המפלגה הליברלית, קפצה מ-10 מנדטים ל-29. ב-21 בנובמבר 2008 הוא סיים את תקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלת סלובניה. אגב, בשנת 2013 הוא הורשע על ידי בית משפט סלובני בערכאה נמוכה, בשחיתות, בגין אותו מעשה נטען ונידון לשנתיים מאסר בפועל^[1], אולם ב-2015 הוא זוכה פה אחד על ידי בית המשפט הסלובני העליון לחוקה^[2].

ב-4 בדצמבר 2011 התקיימו בסלובניה בחירות מוקדמות לפרלמנט, כאשר יאנשה עדיין מוקף חשדות כבדים לשחיתות ומועמד עדיין לעמוד לדין בשל כך. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ששלטה במדינה שלוש שנים בלבד, כמעט ונעלמה בבחירות אלה והמנצחת הגדולה הייתה מפלגת שמאל - מרכז חדשה, שהוקמה באותה שנה וזכתה ב-28 מנדטים. עם זאת, מפלגתו של יאנשה הפסידה שני חברי פרלמנט בלבד, כשקיבלה 26 מנדטים. יאנשה עצמו, אחרי תמרונים פוליטיים מפותלים, ולמרות שהנשיא מהמרכז - שמאל סירב להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה בשל אותה פרשת שחיתות נטענת, הצליח לגבש גוש מרכז - ימני, שיתמוך בו בפרלמנט. ב-10 בפברואר 2012 הוא מונה בשנית לראש ממשלה, אולם תקופת כהונתו זו הייתה קצרה בהרבה מקודמתה. ב-20 במרץ 2013, קצת יותר משנה לאחר מינויו, הוא סיים את הקדנציה שלו, כאשר בזו אחר זו נטשו את הקואליציה שלו, על רקע טענות שחיתות שונות, שלוש מהמפלגות הקטנות יותר בגוש המרכז - ימני, שהוא הצליח להקים ושהעלה אותו לשלטון מלכתחילה.

ביוני 2013, כשנה לאחר הדחתו מראשות הממשלה הורשע יאנשה בשחיתות, בבית המשפט בערכאה הנמוכה ונידון לשנתיים מאסר בפועל. שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות שנערכו ב-13 ביולי 2014 הוא החל לרצות את העונש. על רקע זה ירד בבחירות כוחה של מפלגתו, אותה הוא המשיך להוביל, בחמישה מנדטים בלבד. המנצחת הגדולה הייתה שוב מפלגת שמאל - מרכז חדשה.

בדצמבר 2014, לאחר שהיה כלוא כחצי שנה שוחרר יאנשה מהכלא, בשל החלטת בית המשפט העליון, שקבע שסיכויי ערעורו להתקבל, גבוהים. באפריל 2015 הוא זוכה על ידי בית המשפט הסלובני העליון לחוקה, פה אחד.

ב-3 ביוני 2018, כשלוש שנים לאחר זיכויו המוחלט נערכו בחירות פרלמנטריות חדשות בסלובניה ויאנז יאנשה ניצח בהן את מפלגת השמאל החדשה התורנית שהתמודדה מולו. מפלגתו זכתה ב-25 מנדטים, למול 13 ליריבתו העיקרית. אלא שהפעם הצליח השמאל להתלכד וב-13 בספטמבר 2018 הוקמה בסלובניה ממשלת שמאל - מרכז חדשה, כאשר יאנשה נותר בחוץ, כמנהיג האופוזיציה מימין.

יאנשה הוא פרו ישראלי מובהק, מבין המנהיגים האירופים התומכים ביותר בישראל. ובראיון שנתן ל"ישראל היום" ב-20 בספטמבר 2018 הצהיר על כוונתו להעביר את שגרירות סלובניה בישראל, אל ירושלים, אם וכאשר ירכיב הוא את ממשלת סלובניה^[3]. במהלך מבצע שומר החומות, הורה, בניגוד לעמדת נשיא סלובניה, להניף את דגל מדינת ישראל על בניין ממשלת סלובניה.

לאחר התפטרות של מרג'אן שארק מתפקיד ראש הממשלה, נבחר לראשות הממשלה המיועדת והושבע ב-13 במרץ 2020^[4].

יאנשה התמודד עם האשמות בגלישה לעבר שלטון אוטוריטרי בסגנון בעל בריתו, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. הוא ספג ביקורת מהאיחוד האירופי על רקע דיווחים שהוא לחץ על מתנגדים ותקשורת ציבורית^[5].

בבחירות לפרלמנט של שנת 2022, מפלגתו הפכה לשנייה בגודלה^[6]. רוברט גולוב^[7] החליפו ב-25 במאי 2022.