יואל קרויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל (יואליש) קרויס
יואל (יואליש) קרויס
יואל (יואליש) קרויס
לידה 1973 (בן 51 בערך)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מאה שערים
כינויים נוספים "קמב"ץ העדה החרדית"
השכלה ת"ת וישיבת חסידות תולדות אהרן
בת זוג רחל קרויס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואל (יואליש) קרויס (נולד ב-1973, ה'תשל"ג בירושלים) הוא תושב שכונת מאה שערים, מכונה לעיתים בתקשורת "קמב"ץ העדה החרדית", אף על פי שהוא אינו נושא תפקיד רשמי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאברהם משה קרויס, חסיד תולדות אהרן. למד בתלמוד התורה ובישיבה של חסידות תולדות אהרון, אולם עוד בצעירותו התקרב לפלג "תורה ויראה" של נטורי קרתא. הוא אינו מחזיק בתעודת זהות[2] בשל אידאולוגיה אנטי ציונית. שמו גם אינו רשום ברישומי האוכלוסין הישראליים, משום שנולד בבית הוריו ולא בבית חולים. נשוי לרחל, בת הרב אברהם יעקב אפשטיין, שהיה מרבני ישיבת "תורה ויראה" ונכדתו של הרב אהרן קצנלבוגן ממייסדי נטורי קרתא, ולהם 18 ילדים.[3]

קרויס השתתף בהתקרבות שחלה בין אנשי "תורה ויראה" לבין פלג אחר, "נטורי קרתא של העדה החרדית"[דרוש מקור]. בכך היה שותף לרב זליג ראובן קצנלנבוגן, לרב אלתר קויפמן ולחמיו הרב אפשטיין (שהוא חתנו של הרב אהרן קצנלנבוגן ממייסדי "נטורי קרתא" וישיבת "תורה ויראה").

בשנים 19912013 השתתף קרויס במאבקים של ארגון אתרא קדישא נגד חפירות של רשות העתיקות. הוא השתתף גם בארגון הפגנות העדה החרדית ונטורי קרתא נגד ניתוחי מתים וחילולי השבת בירושלים.

בשנים 20052016 היה חבר בוועד שכונת גאולה.

הוא מוכר גם בזכות אוסף של עשרות אלפי פשקווילים שברשותו. הוא משתף פעולה עם אנשי הספרייה הלאומית וסורק עבורה את האוסף שלו[4].

בשנת 2012 הוציא קרויס לאור ספר ששמו "משנתו של רבי עמרם", העוסק במשנתו ובדמותו של הרב עמרם בלוי, מי שנחשב המנהיג והמייסד של נטורי קרתא[5].

למרות אורח חייו הצמחוני, קרויס הפעיל משחטת עופות בשכונת מאה שערים, משיקולי כשרות. ביולי 2011 המשטרה סגרה את המשחטה ועצרה אותו, בשל פעילותה שלא כחוק. ב־2016 נידון בבית משפט השלום בירושלים לשבעה חודשי מאסר ולקנס של 50 אלף ש"ח, בשל אי דיווח על המשחטה[6]. לאחר ערעור בבית המשפט המחוזי, קוצר עונש המאסר לחמישה חודשים, וקרויס פתח בהליך ערעור בבג"ץ שלא התקבל[7]. בשנת 2017 נפתח פרויקט מימון המונים באתר GiveBack כדי לסייע לקרויס לשלם קנס של 250,000 ש"ח שהוא חייב למס הכנסה ולמע"מ, וכדי לסייע בכיסוי הוצאות ההליכים המשפטיים וצורכי משפחתו בתקופת ריצוי עונש המאסר[8]. ב-10 במאי 2017 החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו[9]. כעבור כחודש וחצי, ב-29 ביוני 2017 זכה קרויס לחנינה מהנשיא ראובן ריבלין[10].

בחודש ינואר של שנת 2021 קרויס השתתף בקמפיין של "עמותת נקי" להסברה למגזר החרדי על ניקיון במרחב הציבורי. בקמפיין, קרויס משתתף בסרטון בו הוא טוען כי ניקיון הוא ערך חשוב ואף "קודם לתורה" בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'העדה החרדית' נגד ה'דוברים' פפנהיים וקרויס, באתר בחדרי חרדים
  2. ^ טלי פרקש, ירד מהפסים, באתר ynet, 02 במרץ 2011
  3. ^ מפגש 222: יואליש קרויס – מבט חרדי בענייני השעה, נבדק ב-2023-12-13
  4. ^ ניר חסון ויאיר אטינגר, ממאה שערים באהבה: 20 אלף פשקווילים לספריה הלאומית, באתר הארץ, 27 במאי 2011; אוסף כרזות, מודעות ופשקווילים, באתר הספרייה הלאומית
  5. ^ יואליש קרויס מציג: 'משנתו של רבי עמרם' • לדמותו של המנהיג הקנאי, באתר בחדרי חרדים, 16 באפריל 2012
  6. ^ אלי שלזינגר, במקום "להוציא להורג" - קרויס נשלח לכלא, באתר בחדרי חרדים, 2 במאי 2016
  7. ^ יקי אדמקר‏, בלי תעודת זהות: אב ל-16 ממאה שערים שאינו מכיר במדינה יישלח למאסר, באתר וואלה!‏, 2 באפריל 2017
  8. ^ יזמות חברתית giveback, באתר giveback.co.il; * כפרה על יואליש, קמפיין שהקימו חבריו בפייסבוק לקראת כניסתו לכלא
  9. ^ יאיר טוקר, מלווה ב-16 ילדיו: יואליש קרויס החל לרצות את עונש המאסר, ככר השבת, 10 במאי 2017
  10. ^ אלי שלזינגר, מהר מהצפוי: הנשיא הציוני העניק חנינה ליואליש קרויס מהעדה החרדית, באתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2017