יוג'ין איסטומין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוג'ין איסטומין
Eugene Istomin
לידה 26 בנובמבר 1925
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 2003 (בגיל 77)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון קרטיס למוזיקה, בית ספר מאנס למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרטה קזאלס איסטומין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוּגִ'ין ג'וֹרְג' איסְטוֹמִיןאנגלית: Eugene George Istomin;‏ 26 בנובמבר 192510 באוקטובר 2003) היה פסנתרן יהודי-אמריקאי שהתפרסם בעבודתו בשלישיית הפסנתר שנודעה בשם " שלישיית איסטומין-שטרן-רוז".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסטומין נולד בניו יורק למהגרים מרוסיה, אם יהודייה ואב נוצרי אורתודוקסי. הוא התפרסם בעבודתו בשלישיית הפסנתר, עם אייזק שטרן וליאונרד רוז, שנודעה בשם "שלישיית איסטומין-שטרן-רוז". עם שלישייה זו הקליט תקליטים רבים, בעיקר מיצירות בטהובן, ברהמס ושוברט. הוא ניגן עמם גם מוזיקה תזמורתית, בין היתר תחת שרביטם של המנצחים יוג'ין אורמנדי וברונו ולטר, ואף כסולן.

את הופעותיו הפומביות החל בגיל שש עם אמו, ובגיל 12 התקבל ללימודים במכון קרטיס למוזיקה. הוא למד אצל רודולף סרקין ומייצ'יסלב הורזובסקי.

בשנת 1943 זכה בפרס לבנטריט, וכן בפרס פילדלפיה לנוער. הוא הופיע לראשונה עם תזמורת פילדלפיה בניצוח יוג'ין אורמנדי, בנגינת קונצ'רטו של שופן ועם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של ארטור רודז'ינסקי בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של ברהמס, שני הקונצרטים באותו שבוע בשנת 1943.

הוא הזמין אצל המלחין רוג'ר סשנס קונצ'רטו לפסנתר וניגן אותו בביצוע בכורה בשנת 1956. עוד כמה מלחינים, ביניהם אנרי דיטייה ונד רורם, כתבו מוזיקה בשבילו.

בשנת 1970 זכה עם השלישייה בפרס גראמי על הקלטות בטהובן שלהם.

איסטומין נשא לאישה את מרטה מרטינז, אלמנתו של פבלו קזאלס, ב-15 בפברואר 1975. מרטינז היא נשיאת בית הספר למוזיקה של מנהטן ולשעבר מנהלת אמנותית של מרכז קנדי לאמנויות הבימה בוושינגטון הבירה. איסטומין עבר לוושינגטון בשנת 1980.

בשנות ה-80 וה-90 הוא ערך מסעות רסיטלים, שבהם סייר ב-30 ערים באמריקה עם הפסנתרים שלו ועם מכוון פסנתרים.

בשנת 2001 קיבל את אות לגיון הכבוד הצרפתי.

יוג'ין איסטומין מת מסרטן הכבד בשנת 2003, בביתו בוושינגטון.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס גראמי על ביצועי מוזיקה קאמרית הטובים ביותר:
  • יוג'ין איסטומין, ליאונרד רוז ואייזק שטרן על בטהובן: מכלול שלישיות הפסנתר (1971)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]