יודפת
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | משגב |
| גובה ממוצע[1] | 429 מטר |
| תאריך ייסוד | 1960 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 964 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.9% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   יודפת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.yodfat.org | |
יוֹדְפַת הוא מושב שיתופי הנמצא בגליל התחתון, צפונית לאתר בו הייתה מצויה העיר הקדומה יודפת, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו־9 ק"מ צפונית לציפורי. שייך למועצה אזורית משגב.
יודפת הוא היישוב המערבי ביותר ברכס יוטבת (יודפת), עליו מצויים גם היישובים אבטליון, יחד והררית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1958 נוסד גרעין, שחבריו כונו "שכטריסטים", בשל היותם מתלמידיו של ד"ר יוסף שכטר, המורה הרוחני מבית הספר הריאלי בחיפה, אשר הטיף לרוחניות יהודית הנוצרת על ידי עדה יוצרת. הגרעין יועד להתיישב באזור יודפת בשטח של כ-2,700 דונם שנרכשו על ידי הקרן הקיימת. בשנת 1960 עלתה למקום קבוצה ראשונה של כ-30 מחברי הגרעין שהתפרנסו מעבודות ייעור והכשרת אדמה. בנובמבר 1961 יצאה למקום משלחת של המוסדות המיישבים לבחור את המיקום המדויק של היישוב[3].
היישוב שהוקם נתמך על ידי קק"ל והעומד בראש תחום ההתיישבות יוסף וויץ, ונקרא על שם היישוב הקדום המצוי כקילומטר דרומית לו. המבנה הראשון ביודפת היה "המצפה", ומסביבו נבנו חומה וחדרי מגורים, במתכונת הדומה לטירה. בשנים הראשונות עבדו החברים כשכירים של הקק"ל ביעור האזור ובהכשרת אדמות ההר לחקלאות שהפכה למקור הפרנסה הבלעדי של המושב השיתופי במשך שלושה עשורים.
בשנת 1968 נסלל כביש גישה חדש למקום[4].
מאמצע שנות ה-90 המושב מאמץ מאפיינים של יישוב קהילתי ופרנסת תושביו מגוונת. חלק מחברי היישוב אימצו את תורתו הרוחנית של גאורג איבאנוביץ' גורדייף[5].
בעשור האחרון נבנתה ביודפת שכונת הרחבה שרבים ממשתכניה הם בני המושב. נכון לשנת 2017 גרות ביודפת כ-300 משפחות.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקהילה ביישוב ישנה זיקה לשיטת החינוך האנתרופוסופית, ותורה זו קנתה לה אחיזה בתחום החינוך של המושב. בשנת 2003 נפתח במתחם המועצה האזורית משגב "בית ספר עודד", מוסד חינוכי (כיתות א'-ח') הפועל לפי שיטת "וולדורף" האנתרופוסופית בהנהלת גיורא אבידור, ובשנת 2011 עבר בית הספר למשכן קבע בכניסה ליודפת.
בשנת 2019 התחלפה ההנהלה כאשר עפרה מתן החליפה את גיורא בתפקיד מנהלת בית הספר.
תלמידי התיכון לומדו בעבר בעיקר בתיכון וולדורף הרדוף ובתיכונים בקמפוס משגב.
ב-2020 הוקם תיכון חדש אשר נמצא כרגע במשכן זמני במבנים הישנים של בית הספר המקצועי של וורטהיימר שבמשגב , ועתיד לעבור למשכן קבע ביודפת.
את התיכון מנהלים ומקימים אילאיל מתן וגיורא אבידור.
ענפים ועסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבעשורים הראשונים התגלו קשיים רבים בפיתוח אדמות ההר בגליל, מחסור במים ובשטחי עיבוד, נוספו למושב תחומי פרנסה אחרים מלבד חקלאות.
בתחומי המושב פעל מפעל גדול לטקסטיל, בעיקר לגרביים, אשר נסגר לאחר שחברת "דלתא" רכשה אותו.
במושב קיים "יער הקופים" - גן חיות הכולל גם שטח מגודר בו קופים מסוג קוף סנאי מסתובבים באופן חופשי, וניתן לצפות בהם בהתנהגותם הטבעית. כן מצויים ביישוב עסקים קטנים ומשתלה.
בשנת 2015 נפתח בכניסה ליודפת מרכז מסחרי ותיירותי ייחודי הנקרא "בואכה יודפת". המבנים נבנו מאבנים מקומיות ובהשתלבות בחורש הטבעי. במרכז בתי עסק רבים וכן מרכז מבקרים יודפת העתיקה המופעל בידי מתנדבים מהמושב ומקהילת משגב[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המושב יודפת
- יודפת, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- יודפת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- ע. הראובני, מתאחזי-יודפת עומדים שוב על נפשם - נגד... הסוכנות, מעריב, 7 בדצמבר 1965
יודפת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ישוב חקלאי יקום במקום בו עמדה יודפת העתיקה, למרחב, 16 בנובמבר 1961
- ^ שפי גבאי, באיזור יהודי קדום, דבר, 20 בנובמבר 1968
- ^ תנועת המושבים יודפת, באתר www.tmoshavim.org.il
- ^ "שופינג בצפון הארץ: מתחם החנויות ביודפת". מגזין את. 2016-01-25. נבדק ב-2018-01-08.
| ||||||||||||||||
