יוהנס אקארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהנס אקארד
Johannes Eccard
לידה 1553
מילהאוזן, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1611 (בגיל 58 בערך)
ברלין, מרקיזות ברנדנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רנסאנס גרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנס אקארדגרמנית: Johannes Eccard; ‏15531611) היה מלחין ומנצח גרמני, שחיבר מוזיקה כנסייתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן אקארד נולד במילהאוזן, תורינגיה, גרמניה. בגיל שמונה-עשרה נסע למינכן והיה שם לתלמידו של אורלנדו לאסוס. בחברתו, כך סבורים, ביקר בפריז, אבל בשנת 1574 היה שוב במילהאוזן, שם התגורר במשך ארבע שנים וערך, יחד עם יוהאן פון בורגק, מורו הראשון, קובץ של שירי קודש בשם "קרפונדיה סאקרה הלמבולדי" (1577). זמן קצר אחר כך השיג מינוי כמוזיקאי בביתו של יאקוב פוגר, בנקאי מאאוגסבורג.

בשנת 1583 התמנה לעוזר מנצח ובשנת 1599 למנצח בקניגסברג אצל גאורג פרידריך מרגראבה מברנדנבורג-אנסבאך, האדמיניסטרטור של פרוסיה. בשנת 1608 זימן אותו הנסיך-הבוחר יואכים פרידריך לברלין כמנצח ראשי, אבל במשרה זו כיהן רק שלוש שנים, עד מותו בקניגסברג בשנת 1611.

כל יצירותיו של אקארד ווקאליות - שירים, קנטטות וכוראלים לארבעה או חמישה קולות ולעיתים אפילו שבעה, שמונה ועד תשעה קולות. המבנה הפוליפוני שלהם הוא מעשה אמנות מפליא ועדיין מעורר את התפעלות המוזיקאים. עם זאת, יצירותיו חדורות רגש דתי אמיתי. המוזיקה שלו למילים של מרטין לותר, Ein feste Burg ist unser Gott ("מבצר עוז הוא אלוהינו") עודנה מקובלת על הגרמנים כהמנון הלאומי המייצג שלהם.

אקארד והאסכולה שלו קשורים לאין הפרד עם תולדות הרפורמציה. רבים מקבצי השירים של אקארד אבדו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון ק. ג. א. פון וינטרפלד, "השירה הכנסייתית האוונגלית" Baron K. G. A. von Winterfeld, Der Evangelische Kirchengesang (1843).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהנס אקארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך האנגלי לקוח מן הערך "יוהאן אקארד" באנציקלופדיה בריטניקה, מהדורת 1911, שהיא כיום נחלת הציבור.