יוז'ף ריפל-רונאי
 | |
| לידה |
23 במאי 1861 קאפושוואר, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1927 (בגיל 66) קאפושוואר, הונגריה |
| זרם באמנות |
סימבוליזם |
| יצירות ידועות |
Aristide Maillol, In the garden of the Somssich |
  | |
יוז'ף ריפל-רונאי (בהונגרית: Rippl-Rónai József; קאפושוואר, 23 במאי 1861 – קאפושוואר, 25 בנובמבר 1927)[1] היה צייר ומעצב גרפי הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של ריפל-רונאי היה יוז'ף ריפל ממוצא שוואבי ממחוז טולנה בדתו רומי-קתולי,[2] משכיל דור ראשון, מנהל-מורה בית ספר ואמו הייתה פאולינה קנזריך ממוצא שוואבי-קרואטי. הצייר נולד בשם יוז'ף ריפל. הוא שינה את שם משפחתו, בעקבות אביו ושני אחיו, לריפל-רונאי בשנת 1889. הקריירה האמנותית שלו החלה בטוויסט קטן. הוא היה תחילה חניך רוקחות בבתי מרקחת בעיר פץ' ובקאפושוואר. לאחר מכן קיבל תעודת הסמכה כרוקח בבודפשט. למקצועו כרוקח ניתן לייחס את הפגיעה הקבועה במשך כל חייו משפיכת חומצה גופרתית על כף ידו השמאלית.
תחילה לקח שיעורים פרטיים בציור, אך משנת 1884 למד באקדמיה לאמנויות במינכן. בשנת 1887 הוא נסע לפריז ולמד עם מיהאי מונקאצ'י, מאוחר יותר הוא הפך לעוזרו. בתחילה הציור שלו הראה השפעה של מונקאצ'י, שאת סגנונו הוא חיקה. במהלך שהותו בצרפת התוודע גם למגמות סגנון חדשות. בשנת 1892 עבר לניי-סיר-סן עם חבר סקוטי. לאחר שחזר הביתה, הציג תערוכה בבודפשט בשנת 1900 ואחר כך התיישב בבית ברחוב פה (Fő) בקאפושוואר בשנת 1902. בשנת 1906, בתערוכת האוסף של חברת Kálmán Könyves, הוא הציג 318 עבודות לציבור ההונגרי.
הוא היה חבר מייסד בקבוצת ה"אימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגריים" (MIÉNK) והשתתף גם בתנועה המערבית. הוא חזר לצרפת לביקור בעת שפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. הוא נעצר בפריז כאזרח מדינת אויב וגורש להונגריה,[3] בשנת 1915 הגיעה לביתו בקאפושוואר שרכש ב-23 ביולי בשנת 1908, בשם וילה-רומא, שם המשיך בעבודתו. בנוסף לציור, הוא גם תכנן וייצר חלונות זכוכית. בשנת 1912 הוא ייצר את חלון הזכוכית הגדול של מוזיאון ארנסט. אשתו השנייה הייתה בודריון לזרן (Baudrion Lazarine) ובנו המאומץ היה ד"ר מרטין רוברט, שלימים ירש את וילה-רומא.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נחשב לנציג הטוב ביותר של הפוסט-אימפרסיוניזם והאר נובו בהונגריה. ציורו מאופיין בעולם עשיר של צבעים, קווים מסוגננים ודקורטיביות. בעשור הראשון של המאה ה-20 צייר תמונות בטכניקת פסטל משובחת. הוא הציג את חיי העיירה הקטנה בעבודותיו, והדוגמה הטובה ביותר לכך היא הסדרה שהציגה את דוד פיאצ'ק. הוא פיתח סגנון ייחודי משלו שכינה "תירסי", כשהוא מורח את צבע השמן בדמוי כתמי כותנה, כדמויות טלאי על קרטון. סגנון זה דומה ביותר לפוביזם ולפוינטיליזם, עם צבעים מרצדים מגוונים. בתקופתו המאוחרת צייר דיוקנאות ודיוקנאות עצמיים דרמטיים. כשגר בווילה-רומא, לעיתים קרובות ראו אותו מצייר לא בסטודיו שלו, אלא בפארק הווילה, בקרב משפחתו, חבריו ובעלי החיים.
לאחיו הצעיר, אדן, היה תפקיד משמעותי בהפצת שאיפותיו החדשניות של אחיו הגדול כבר מגיל צעיר. הוא היה בעל חוש אמנות מפותח כעובד רכבת ותמך באחיו האמן בכל אשר יכול היה. כמנהל תחנה, קידם את עבודותיו של יוז'ף במסגרת יכולתו הכספית המוגבלת אמנם, אך עם הזדמנויות נסיעה חינמיות בלתי מוגבלות שלו, ויצר אוסף אמנות איכותי מאוד בקפושוואר. בתערוכה שארגן הוצגו עבודותיו של ריפל-רונאי בין השמות הגדולים כמו פאל סיניאי מרשה, קארוי פרנצי, יאנוש וסרי או קארוי קרנשטוק.[4]
ניתן לקשור כעשרת אלפים עבודות לשמו של ריפל-רונאי, אך חלקן נהרסו או נעלמו, ורבים מציוריו נמצאים באמריקה או במקום לא ידוע. במאי 2016 נחשפה עבודה חדשה שלו באוסף פרטי בטרנסילבניה: תמונת פסטל המתארת את המשורר אנדרה אדי.
עבודותיו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1892, שחקני באולינג
- 1892, סבתא שלי
- 1895, אבי, אמי
- 1889, אישה בשמלה לבנה מנוקדת
- 1907, אבי ודודי פיאצ'ק ליד יין אדום
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1900, בודפשט
- 1906, חברת קלמן קניבש
- 1915, מוזיאון ארנסט
חברות בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MIÉNK
- KÚT (החברה החדשה של אמנים יפים)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אמנות ריפל-רונאי הוקם לכבודו בקאפושוואר.
- ב-20 באוגוסט 1978 נפתח מוזיאון הזיכרון ריפל-רונאי יוז'ף בקאפושוואר, שנפתחמחדש ב-26 באוקטובר 2012, לאחר הרחבה וחידוש.
- פסטיבל התרבות, שנערך גם הוא בקאפושוואר בכל אביב מאז 2001, קיבל את שמו פסטיבל ריפל-רונאי בשנת 2014.
- בסביבות 1930, פרנץ מדיישי הכין פסל של הצייר, שהוצג מאז 23 בדצמבר 1952 בכיכר ריפל-רונאי בקאפושוואר. נמצא תחת הגנת האנדרטאות.
- פסל חזה של ריפל-רונאי של הפסל דזיה לאניי נחנך ב-6 בספטמבר 1936.
- לוח זיכרון נחנך על קיר בית הולדתו לשעבר בקאפושוואר בשנת 1986, במלאת 125 שנה להולדתו.
- מאז שנת 2013, שמה של רכבת האינטרסיטי המחברת את בודפשט עם קאפושוואר נקראת ריפל-רונאי אינטר-סיטי.
- חייו ועבודתו מוצגים בכרך אנציקלופדי ששמו הרוקחים המפורסמים בדרום טרנסדנוביה, שיצא לאור בשנת 2014.
- בשנת 2015, ריפל-רונאי היה גם אחד הסלבריטאים בקאפושוואר שדיוקנאותיהם הגדולים עיטרו אוטובוס מקומי.
- במאי 2016 אימצה הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת קאפושוואר את השם "הפקולטה לאמנויות ריפל-רונאי".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלה לאזאר, יוז'ף ריפל-רונאי (בודפשט, 1923)
- אלק פטרוביץ', יוז'ף ריפל-רונאי (בודפשט, 1942)
- אישטוואן גנטון, יוז'ף ריפל-רונאי (עם ביבליוגרפיה, בודפשט, 1958)
- אתר היסטוריון האמנות אמז ריבז
- "familysearch.org Rippl-Rónai Józsefné Baudrion Lazarine gyászjelentése".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a kaposvári állami halotti akv. 587/1927. folyószáma alatt.
- ^ Névváltoztatási kimutatások 1888. év, 9. oldal, 2–5. sor és 1889. év, 8. oldal, 35. sor.
- ^ "„Ezek a szemek elfelejtettek könnyezni" – magyar művészek az első világháborúban". mult-kor.hu.
- ^ Tóth Kriszta (2015-07-15). "Különböznek, mint két tojás". kepmutato.wordpress.com.