יוכן רינדט

יוכן רינדט
Jochen Rindt

לידה	18 באפריל 1942 מיינץ, גרמניה הנאצית
פטירה	5 בספטמבר 1970 (בגיל 28) מסלול המרוצים הלאומי במונצה, איטליה
לאום	גרמניה
מקום קבורה	Zentralfriedhof Graz
תקופת הפעילות	? – 5 בספטמבר 1970
בן או בת זוג	Nina Rindt
קריירת פורמולה 1 אליפויות 1 (1970) מרוצים 62 ניצחונות 6 פודיומים 13 נקודות בקריירה 107 (109) זינוקים מפול פוזישן 10 הקפות מהירות 3 קבוצות רוב ווקר, קופר, ברבהאם, לוטוס קריירת מרוץ 24 השעות של לה מאן ניצחונות 1 (1965)

יוֹכֶן רינדְט (Karl Jochen Rindt,‏ 18 באפריל 1942 - 5 בספטמבר 1970) היה נהג מרוצי מכוניות אוסטרי בפורמולה 1. הוא מת בתאונה בעונת 1970, במהלך מקצי הדירוג לגרנד פרי האיטלקי, והפך לנהג היחיד שהוכתר כאלוף עולם בפורמולה 1 כשאינו עוד בחיים.

קורות חייו

רינדט נולד במיינץ בגרמניה ב-1942, בעת מלחמת העולם השנייה, לאם אוסטרית ואב גרמני. בגיל 15 חודשים נהרגו הוריו בהפצצות בעלות הברית בהמבורג, והוא הועבר לטיפול סבו וסבתו בגראץ באוסטריה. בתור ילד גילה התנהגות פרועה וסולק מספר פעמים מבית הספר, ואף נפצע כמה פעמים בתאונות סקי. העניין שלו במרוצי מכוניות גבר לאחר שביקר ב-1961 בגרנד פרי הגרמני עם חבריו לתיכון, ביניהם הלמוט מרקו, שהפך בהמשך גם הוא לנהג פורמולה 1.

ב-1961 הוא החל להתחרות במרוצים מקומיים במכונית של סבתו, אך זכה להצלחה רק לאחר שזכה לנהוג במכונית אלפא רומיאו שהוכנה למרוץ על ידי סוכן מקומי. ב-1963 עבר להתחרות בפורמולה ג'וניור כשהצטרף לקורט בארדי-בארי, נהג מרוצים אמיד שתמך בו. סגנון נהיגתו באותה עת הקנה לו מוניטין של נהג פרוע ומסוכן למתחרים והצופים כאחד.

פורמולה 2

ב-1964 פוצלה הסדרה לשתי אליפויות ורינדט המשיך בפורמולה 2, עם מכונית ברבהאם. באותה שנה ניסה כוחו גם במרוץ בודד של פורמולה 1 ופרש. בסך הכל ניצח רינדט ב-29 מרוצי פורמולה 2. הוא זכה לחשיפה ראשונה כשניצח במרוץ בקריסטל פאלאס, בלונדון, כשהוא מקדים את גרהאם היל. כמו נהגים רבים בתקופתו, רינדט המשיך להשתתף במרוצי פורמולה 2 גם במקביל לקריירת פורמולה 1. ב-1967 הוא זכה בתשעה מרוצי פורמולה 2, אך כיוון שנהג באופן רשמי גם בפורמולה 1, ניצחונותיו לא נספרו באליפות. המרוץ האחרון שלו בסדרה זו היה ב-1970.

מכוניות ספורט

במקביל לאליפויות הפורמולה, השתתף רינדט גם במרוצי מכוניות ספורט, בעלות מבנה דומה למכוניות כביש, בהן הגלגלים מכוסים. במסגרת זו הוא השתתף ארבע פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן. הפעם הראשונה הייתה ב-1964 עם פרארי 250LM, אך הקבוצה פרשה עוד בטרם רינדט החל לנהוג. שנה אחר כך ב-1965 הוא נהג שוב באותה מכונית, אך השיג את תוצאתו הטובה ביותר במרוץ בלה מאן כשזכה במקום הראשון, עם הנהג האמריקני מאסטן גרגורי. בכל שאר הפעמים, רינדט לא סיים את המרוץ בלה מאן.

פורמולה 1

רינדט במכונית לוטוס, בגרנד פרי גרמניה, 1969

רינדט (מימין) וקולין צ'פמן, בעל קבוצת לוטוס, 1970

הופעת הבכורה של רינדט בפורמולה 1 הייתה בעונת 1964 כנהג אורח בגרנד פרי אוסטריה, שם נאלץ לפרוש עקב תקלה. הוא זכה בחוזה קבוע בעונת 1965 בקבוצת קופר, עם ברוס מקלארן. הישגו הטוב ביותר היה בגרנד פרי גרמניה, בנירבורגרינג, שם סיים במקום הרביעי. הוא סיים את העונה כולה במקום ה-13. בעונת 1966 עזב מקלארן את קבוצת קופר ואלוף העולם ג'ון סורטיס החליף אותו באמצע העונה. רינדט זכה להישגים טובים בעונה זו, כולל שלושה פודיומים, כשהוא כמעט משתווה לסורטיס בביצועיו, אך לא הצליח לנצח, בעוד סורטיס זכה לניצחון. רינדט סיים את העונה במקום השלישי. עונת 1967 הייתה פחות מוצלחת ורינדט הצליח לסיים בשני מרוצים בלבד.

בעונת 1968 עבר רינדט לקבוצת ברבהאם, שהייתה האלופה בשתי העונות הקודמות, אך שוב נאלץ לפרוש פעמים רבות במהלך העונה וסיים רק בשני מרוצים, שניהם במקום השלישי. בעונת 1969 עבר לקבוצת לוטוס, שהייתה אלופת העונה הקודמת, והצטרף לגרהאם היל. עם זאת, רינדט לא היה משוכנע שהמעבר יטיב עמו, עקב המוניטין של נהגי מכוניות לוטוס כמעורבים תכופות בהתרסקויות, בין היתר בגלל מבנה מכונית שכלל כנפיים אווירודינמיות. כשנשאל על כך, אמר רינדט:

כשאני בלוטוס, אני יכול להיות אלוף עולם או למות.

חששותיו של רינדט התאמתו בגרנד פרי השני של העונה בספרד, כשהיה מעורב בתאונה קשה, אך למזלו סבל רק משבר באף. בהמשך העונה הוא זכה להצלחה כשסיים שלוש פעמים על הפודיום, ובתוכם השיג את ניצחונו הראשון בפורמולה 1, בגרנד פרי ארצות הברית. הוא סיים את העונה במקום הרביעי.

עונת 1970 החלה עבור רינדט, בפרישה מגרנד פרי דרום אפריקה. היל עזב את הקבוצה בסוף העונה הקודמת, ורינדט הפך לנהג הבכיר בלוטוס, בתקווה לנצל את הלוטוס 72, הדגם החדש שהוצג במרוץ השני. אף שכלל חידושים רבים שילוו מכוניות פורמולה 1 לשנים רבות, כדוגמת כונסי אוויר משני צידי הנהג, הדגם לא היה אמין, והוביל את רינדט לפרישה כבר לאחר תשע הקפות. במרוץ הבא חזר רינדט לנהוג בלוטוס הקודמת, ואף שנאלץ להתמודד עם צמיגים לא מתאימים, שנועדו למכונית החדשה, הוא זכה לניצחונו הראשון בעונה. במרוץ הבא פרש עקב תקלת מנוע, הפעם במכונית הישנה. במרוץ החמישי בעונה, בהולנד, הוא שב לדגם החדש וזכה לפול פוזישן וניצחון, שהועב רק עקב מותו של עמיתו למרוץ, הבריטי פירס קורג'. הניצחון העלה את ביטחונו של רינדט בלוטוס 72, והוא החל בסדרה של ניצחונות בצרפת, גרמניה ובריטניה. ניצחונותיו של רינדט אפשרו לו להבטיח זכייה באליפות במרוץ הבא באוסטריה, שהיה המרוץ הביתי שלו. אף שזכה בפול פוזישן, הוא נאלץ לפרוש במרוץ עקב תקלת מנוע. עקב כך, נדחתה ההכרעה למרוץ הבא במונצה, איטליה.

מותו

מסלול מונצה באיטליה היה ועודנו המסלול המהיר ביותר בפורמולה 1. הוא בעל ישורות ארוכות במיוחד, ונהגי מרוץ נוהגים לנצל בהן את המכוניות שלפניהם כדי להקטין את כוח הגרר ולהשיג מהירויות גבוהות יותר. מסיבה זו, הוסרה במקצי האימון הכנף האחורית ממכוניתו של רינדט, שנועדה לספק כוח הצמדה טוב יותר בפניות, אך פגעה במהירות המרבית. רינדט אף דיווח שההסרה הטיבה עם גובה הסל"ד המרבי. במקצה היום השני, בהקפה החמישית, בעודו מסיים ישורת ארוכה ומתחיל בפנייה ארוכה המכונה פרבוליקה, הוא איבד את האחיזה ונזרק לעבר גדר הבטיחות. הוא נהג שלא לחגור את חגורת הבטיחות במלואה, והחליק מתחתיה. החקירה העלתה שכנראה החגורה נתפסה בגרונו של רינדט והובילה לתוצאה הקטלנית, אף שגם גדר הבטיחות הותקנה באופן רשלני ותרמה לעוצמת ההתנגשות. מותו הוכרז בדרך לבית החולים במילאנו. רינדט נקבר בגראץ, אוסטריה ב-11 בספטמבר 1970.

לאחר מותו המשיכה אליפות הפורמולה 1 במרוצים שנותרו, בעוד רינדט הוביל את האליפות. ג'קי איקס היה בעל הסיכוי הטוב ביותר לזכות באליפות אם היה זוכה בשלושה ניצחונות, אך במרוץ הלפני אחרון בעונה, בארצות הברית, הוא סיים רביעי ורינדט הוכרז כאלוף היחיד כשאינו בחיים. הגביע נמסר לאלמנתו נינה ולבתו ב-18 בנובמבר 1970, על ידי אלוף העונה הקודמת ג'קי סטיוארט, בטקס שנערך ליד כיכר הקונקורד בפריז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוכן רינדט בוויקישיתוף

• יוכן רינדט, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
• יוכן רינדט, אתר לזכרו (באנגלית)
• Jochen Rindt - Uncrowned Champion סרט דקומנטרי בערוץ סקיי ספורט, סרטון באתר יוטיוב
• אמיר ענבר, הנהג שגבר גם על המוות, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
• יוכן רינדט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)