יוליוס איסרליס

**יוליוס איסרליס**
Ю́лий Давы́дович И́серлис
Julius Isserlis
	צילום משנות ה-1920
לידה	31 באוקטובר 1888; קישינב, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית (כיום ברפובליקת מולדובה)
פטירה	23 ביולי 1968 (בגיל 79); לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית, אוסטריה, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר

יוליוס איסרליס (באנגלית: Julius Isserlis; ברוסית: Ю́лий Давы́дович И́серлис, יולי דוידוביץ איסרליס;‏ 7 בנובמבר 1888 - 23 ביולי 1968) היה פסנתרן, מלחין ומורה בריטי , יהודי דובר רוסית יליד בסרביה

ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקישינב, בירת בסרביה, אז באימפריה הרוסית, כיום ברפובליקת מולדובה. התחיל ללמוד נגינה בפסנתר מגיל 4. כשמלאו לו 7 שנים, מורו, קולזה, רשם אותו לקונסרבטוריון בקייב אצל ולדימיר פוחלסקי, אחד מתלמידיו של לשטיצקי. אחר כך, בגיל 12 המשיך ללמוד בקונסרבטוריון של מוסקבה עם מורים דגולים כמו סרגיי טאנייב ווסילי ספונוב, שהיה מורם של יוסף לוין, של מטנר ושל סקריאבין. בגיל 13 הופיע תחת ניצוחו של ספונוב, בקונצרט סימפוני פומבי לזכרו של אנטון רובינשטיין וביצע את "הפנטזיה הפולנית" של שופן.

פעילותו כסולן ומורה ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1905 בתום לימודיו זכה במדליית הזהב של הקונסרבטוריון. אחרי שהשתלם בפריז אצל פול פיניו בשנים 1905–1907 יצא לסיורי הופעות בעולם עם תזמורת החברה הסימפונית הרוסית תחת שרביטו של וסילי ספונוב - בברלין, בפריז ובשווייץ. בשנים 1907–1908 הופיע בניו יורק, לפי הזמנתו של מודסט אלטשולר. החל משנת 1911 יוליוס איסרליס לימד במכללה למוזיקה באודסה. לאחר מכן התקבל כפרופסור במכללת החברה הפילהרמונית במוסקבה ולימד שם בשנים 1913–1918. תוכניות הקונצרטים של איסרליס כללו בעיקר יצירות מלחנים רוסים. הוא הצטיין במיוחד כמבצע יצירותיו של סקריאבין, מלחין שהכיר אישית בפריז בשנת 1907. הוא נחשב גם כפרשן מצוין של יצירותיהם של רחמנינוב ומטנר ושל העבודות המוקדמות של פרוקופייב. בלט גם כמבצע מקורי של המוזיקה הרומנטית (שומאן, ליסט) ושל האימפרסיוניסטים הצרפתים. הוא בעצמו הלחין קטעי פסנתר ברוח רומנטית.

פעילותו באוסטריה ובבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מהפכת אוקטובר העדיף לעזוב את רוסיה ובשנת 1922 עבר לווינה, שם עסק בהוראת אמנות הנגינה בפסנתר. עקב האנשלוס ב-1938 היגר ללונדון ועסק גם שם בעיקר בהוראה. פעילותו הוגבלה עקב לקייתו בעיוורון.

עם תלמידיו נמנים רות גייגר מווינה, אוסקר מוראווץ, מצ'כיה-קנדה, וברנאר פינסונו (Bernard Pinsonneault) הבריטי, מומחה במוזיקה של המלחין הרוסי ניקולאי מטנר.

בנו, גאורג (ג'ורג') איסרליס (נ' 1917) -הוא גם כן פסנתרן, נכדו, סטיבן איסרליס, הוא צ'לן ידוע שהקליט בין השאר בלדה פרי יצירתו של סבו. נכדותיו הן הכנרת הבריטית יוליה איסרליס, והוויולנית אנט איסרליס, מייסדת תזמורת עידן האורות מבריטניה (The Orchestra of the Age of Enlightenment), וסולנית הקאפלה הבארוקית "הסולנים הבארוקים האנגלים" מיסודו של סר ג'ון אליוט גרדינר.

נפטר בשנת 1968 בלונדון.

יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדה אופוס 6

Märchen. Fairy Tale, Op. 6. Universal-Edition. Pl. № 8844.

ריקוד רוסי אופ. 7
Russischer Tanz, Op. 7. Universal-Edition. Pl. № 9467, 1930.
שלושה קטעים לפסנתר אופ. 8 -רגע מוזיקלי, הרהורים, מעוף הסנונית.
Drei Klavierstücke, Op. 8: a. Moment Musical, b. Méditation, c. Le Vol d’une Hirondelle. Universal-Edition. Pl. № 9963, 1930.
טוקטה בקוארטות. פלרוד אקזוטי, אופוס 10.
Toccata in Quarten. Prélude Exotique, Op. 10. Universal-Edition. Pl. № 8618, 1931.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

24 פרלודים אופוס 11 מאת סקריאבין, חברת דלתא, בריטניה' 1963

24 Skriabin - Preludes, op. 11, Delta DEL 12022,

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו של יוליוס איסרליס, לבקשת ססיליה הלן נורתקוט, החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית מעניקה החל משנת 1980 את מלגת יוליוס איסרליס למוזיקאים מוכשרים (Julius Isserlis Schoolarship).^[1]