יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית. יוסי בן יוסי הוא הפייטן הקדום ביותר, והיחיד מתקופה זו, הידוע בשמו. על חייו ידועים פרטים ספורים בלבד, והם כי חי בארץ ישראל בתקופת הסבוראים ושכונה "היתום" ו"כהן גדול". יוסי בן יוסי הוא הפייטן היחיד שנזכר בספרו של יונה אבן ג'נאח שאינו ספרדי.

היו שכינוהו "היתום" כי יהודי אירופה לא הכירו מצב שבן נקרא על שם אביו אלא אם נפטר קודם ולכן שיערו שהאב נפטר לפני לידתו. יש שהציעו לזהותו עם אמורא בשם זה הנזכר בתלמוד הירושלמי.

פיוטיו

פיוטיו של בן יוסי, מיוחדים בסגנונם העשיר והמליצי, אך עם זאת כתובים בשפה פשוטה. הם כתובים במשקל תיבות, אך אין בהם חרוזים. בפיוטיו מופיעים לראשונה רמזים למדרשי חז"ל, תופעה שהפכה בהמשך לאחד המאפיינים המרכזיים של הפיוט הקלאסי והפייטנים שהלכו בעקבותיו. רוב פיוטיו של היתום אבדו,^{[דרוש מקור]} וכיום ידועים לנו מספר פיוטים לראש השנה וליום כיפור.

לראש השנה

• סדרת תקיעתות לראש השנה:
  • ”אֲהַלֶלָה אֱלֹהַי אָשִׁירָה עֻזּוֹ” – למלכויות – א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה ”מלוכה”.
  • ”אֶפֶחַד בֶּמַעֲשַׂי אֶדְאַג בְּכָל עֵת” – לזכרונות – א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה ”זיכרון”.
  • ”אָנוּסָה לְעֶזְרָה אֶמְצָא נֶגְדִּי אֵל קָרוֹב לִי” – לשופרות – א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה ”בְקוֹל”.

סדרת תקיעתות זו זכתה ליוקרה רבה ולתפוצה עצומה בקהילות ישראל, בפרט לאחר שנכללה בסידור רב סעדיה גאון שהמליץ על אמירתה. היא הגיעה גם ליהדות אשכנז ונכללה שם בתפילות היום השני של ראש השנה. בשל יוקרתה ותפוצתה, הפכה סדרת תקיעתות זו מודל לחיקוי, ופייטנים שונים שכתבו תקיעתות עיצבו אותן על פי המבנה שקבע יוסי בן יוסי. בין אלה ניתן למצוא מספר פייטנים אנונימיים, אך גם פייטנים ידועי שם כרבי אלעזר בירבי קליר ורבי שלמה אבן גבירול.

ליום כיפור

• ”אָמְנָם אֲשָׁמֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר” – סליחה לתפילת ערבית של יום כיפור.
• ”אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרֹב חֶסֶד” – סדר עבודה.
• ”אַזְכִּיר גְּבוּרוֹת אֱלוֹהַּ נֶאְדָּרִי” – סדר העבודה.
• ” אֲסַפֵּר גְדֹלוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת” – סדר העבודה.

אמנם אשָמֵינו עצמוּ מִסַפּר

סליחה הנאמרת בתפילת ערבית של יום הכיפורים לפי מנהגי האשכנזים. הפזמונים המתחלפים של הסליחה 'אמנם אשמינו עצמו מספר', שבהרבה קהילות נוהגים לומר רק אותם (וכן את השורות האחרונות) ולא את הסליחה כולה, הם:

”דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ,
לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וְהִיא תְּהִלָּתֶךָ.
לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה – וְלֹא לָנוּ!
רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ – דַּלִּים וְרֵקִים.”

פזמונות אלו גם הולחנו והפכו לשיר נפוץ – דרכך אלוקינו.

חטאנו צורנו

בחודש ספטמבר 1935 פרסם יוסף מרכוס בדו שנתון חורב, כי מצא באוסף מגניזת קהיר השמור בבית המדרש לרבנים באמריקה, 2 דפים בלויים, מתוך מסמך הידוע ככתב יד אדלר 3337. על דפים אלו, מצא לדבריו, כתובה בכתב רש"י רהוט, סליחה עם הפזמון: ”חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ”. על הסליחה מופיעה הכותרת: "חטאנו ליוסי בן יוסי". לדבריו של מרקוס, אכן, סגנון הכתיבה זהה לסגנון כתיבתו של יוסי בן יוסי.

"חטאנו" מאת: יוסי בן יוסי/ 2 בתים ראשונים

”אָז לְרֹאשׁ תַּתָּנוּ, וְנַמְנוּ נִתְּנָה רֹאשׁ
עַד לֹא נָכוֹן בְּרֹאשׁ, רָוִינוּ מֵי רוֹשׁ
בָּנוּ טַעְתָּה אֹזֶן, וּבַל אֹזֶן הִטִּינוּ
עַד לֹא שְׁמוּעָה, תְּצִלֶּינָה אָזְנֵינוּ
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ
גָּם עֵיִן הֵרַמְנוּ, מוּל יוֹצֵר עַיִן
עַד לֹא נְגַשֵׁשׂ, בַּקִּיר כְּאֵין עֵינַיִם
דָּמִינוּ בְגֹבַה אַפַּיִם, לְאֶרֶךְ אַפַּיִם
עַד לֹא אָנַף, וְעָלָה בָנוּ אַף
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ”

ראו גם

• פיוט

לקריאה נוספת

• אהרון מירסקי (עורך), פיוטי יוסי בן יוסי, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ז / 1977.

קישורים חיצוניים

• כתבי יוסי בן יוסי בפרויקט בן-יהודה
• יוסי בן יוסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אהרון מירסקי, ראשית הפיוט, ומאפייני פיוטיו של יוסי בן יוסי, ירושלים, תשכ"ה.
• יעל צור, מתיה קם, יוסי בן יוסי, באתר "תרבות•il"
• יוסי בן יוסי (פעל במאה ה-4 או 5), דף שער בספרייה הלאומית