יוסף אבן (בלומנשטיין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף אבן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1922
מינכן, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1981 (בגיל 59 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יוסף בלומנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תורת הספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף אבן (בלומנשטיין; 19221981) היה חוקר ספרות, סופר ועורך ישראלי. שימש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף אבן נולד במינכן בגרמניה ועלה בעליית הנוער לארץ ישראל ב-1939.[1] עד אמצע שנות ה-50 היה חבר קיבוץ חולתה. בהמשך, עבר להתגורר בירושלים, למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה השלים את תאריו. את עבודת המ.א. "יסודות אוטוביוגרפיים ועיצובם ביצירתו של י.ח. ברנר", סיים ב-1966, בהנחייתו של שמעון הלקין.[2] את עבודת הדוקטור "אמנות הסיפור של י.ח. ברנר", סיים בשנת 1969, בהנחייתם של שמעון הלקין ושמואל ורסס.[3] לאחר מכן, התמנה כמרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ועלה בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגת פרופסור מן המניין. את דרכו בעולם הספרות החל ככותב רשימות בכתבי-עת ומאספים שונים. בשנים 1943–1953 פרסם מיצירותיו בבמות השונות, כגון 'עלון קיבוץ חולתה', 'מבפנים', 'במעלה' ו'דבר'. רשימתו "עם הגורפים" (22.10.1945) זכתה בפרס לרפורטז'ה כפרית על-שם קלמן ברלב מטעם עיתון 'דבר'.[4]

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 הוציא את ספרו הראשון: "אמנות הסיפור של י.ח. ברנר", המבוסס על עבודת הדוקטור שלו, שבו הוא מפענח את ייחודו התמטי והאומנותי של ברנר ודרכי יצירתו. הוא עולה על הסדר המאורגן בכתביו של ברנר, וחושף את האמצעים האומנותיים שמונחים בבסיס יצירתו, על אף הרושם של חוסר ארגון וכאוס שהם משדרים כלפי חוץ.[1]

התמחותו של אבן הייתה בתחום ספרות התחייה, והוא הוציא וערך מספר אנתולוגיות בנושא: "ניצני הריאליזם בסיפורת העברית" (1972); ילקוטי סיפורים של סופרים כמו אשר ברש, עזרא גולדין ואחרים. נוסף לכך הוא הרבה לעסוק בתאוריה של הספרות, ותרם תרומה משמעותית להבנה של מושגים כמו: הדמות הספרותית ודרכי אפיונה; ההבדלים והקשרים שבין סופר, מספר ומחבר והסצנה הספרותית. בשנת 1978 הוציא ספר מסכם של הנושאים התאורטיים: "מילון מונחי הסיפורת".

בספרו "הדמות בסיפורת" שהוציא בשנת 1980, מדבר אבן על שלושה תחומים שבהם מתגלה דמות של גיבור ביצירה: תחום הפעולה, תחום חיי הנפש הרגש והמחשבה והתחום שבו מתגלים אופייה ותכונותיה האישיות של הדמות. לדעתו, ניתן לבחון דמות על פי שלוש קטגוריות. האחת בוחנת את מידת התפתחותה של הדמות; השנייה בוחנת את מידת מורכבותה של הדמות; והשלישית היא זו הבוחנת את הדמות מן הבחינה המימטית והסמלית.

במאמר שהוציא בשנת 1974, "סופר, מספר ומחבר - ניסיון לסינתזה מחקרית של תחום מרכזי בסיפורת", הוא נותן סימנים להבחנה בין שלושת המונחים האלו.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לחנה, מורה לפילוסופיה בבתי-ספר תיכוניים בירושלים.

בני הזוג הולידו שתי בנות: מרוה בלוקה (ארכאולוגית, מומחית ללימודי ארץ ישראל, מדריכת סיורים ביד יצחק בן צבי ועורכת כתב-העת "עת-מול") ותרצה אבן (במאית קולנוע ומרצה לקולנוע).

לקט מספריו ועריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "אבן (בלומשטיין), יוסף", לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, דביר, 2014
  2. ^ יוסף אבן, יסודות אוטוביוגרפיים ועיצובם ביצירתו של י.ח. ברנר - עבודת גמר לתואר מוסמך בהדרכת שמעון הלקין, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לספרות עברית, 1966
  3. ^ יוסף אבן, אמנות הסיפור של י.ח. ברנר - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, מנחים: שמעון הלקין ושמואל ורסס, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1969
  4. ^ יוסף אבן, לקסיקון הספרות העברית החדשה