יוסף אהרונוביץ'

יוסף אהרונוביץ'

יוסף אהרונוביץ'
לידה	19 ביולי 1877 ברשד, האימפריה הרוסית
פטירה	28 במרץ 1937 (בגיל 59)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
עיסוק	עיתונאי
מפלגה	מפלגת פועלי ארץ ישראל
בן או בת זוג	דבורה בארון
חבר מועצת עיריית תל אביב

קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב

יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937. בעלה של הסופרת דבורה בארון.

תולדות חייו ופועלו

אהרונוביץ' נולד בכפר קיריבקה שבקרבת העיירה ברשד (Бершадь) בדרום האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), נין ונכד למשפחת אדמו"רים. הוא היה אוטודידקט, שלמד בעצמו עד גיל הגיוס. בשנת 1905, לאחר סיום שירותו הצבאי, פרצה מלחמת רוסיה–יפן. על מנת להימנע מגיוס לשירות מילואים הוא עבר לברודי שבגליציה ושם עסק בחינוך נוער יהודי.

עלה לארץ ישראל בשנת 1906, בעקבות ה"קול קורא" שפרסם יוסף ויתקין. הוא החל לעבוד כפועל חקלאי פשוט ברחובות. יזם הקמת חנות קואופרטיבית של פועלי רחובות. אהרונוביץ' האמין שתחילה יש לכבוש את עבודת האדמה ורק אז לרכוש קרקעות, בניגוד לדעתו של ויתקין.

בשנת 1907 השתתף אהרונוביץ' כציר בקונגרס הציוני השמיני, שנערך בהאג. בקונגרס זה הוחלט על הקמת "המשרד הארצישראלי" ביפו ועל הקמת "חברת הכשרת היישוב". הוא נבחר כציר גם לקונגרס התשיעי ולקונגרס האחד-עשר.

כאשר נוסד עיתון "הפועל הצעיר" בשנת 1908, התמנה אהרונוביץ' לעורכו. הוא עמד בראשו עד תחילת שנת 1923. אהרונוביץ' היה מדובריה הראשיים של מפלגת הפועל הצעיר. הוא היה הוגה דעות ומראשי דובריה של "מפלגת פועלי ארץ ישראל" (מפא"י), שנוסדה בשנת 1930 מהאיחוד שבין שתי מפלגות הפועלים, "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה". אהרונוביץ' יזם את הוצאת הספרים "לעם" על۔ידי "הפועל הצעיר", ביחד עם יוסף שפרינצק והמורה ישראל יהודה אדלר. יחד עם ר' בנימין ואז"ר הוא ערך את כתביו של יוסף ויתקין, והיה אחד מעורכי כתביו של אהרון דוד גורדון.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התעת'מן אהרונוביץ', על מנת להישאר בארץ, והיה המזכיר של "הוועד להקלת המשבר" בראשותו של מאיר דיזנגוף. בחורף 1915 נאסר ביחד עם מנהיגים אחרים ביישוב – ברוך הוז, מרדכי בן הלל הכהן, בצלאל יפה ואחרים. הם הובאו לירושלים, אל המושל, ושוחררו בהשפעת ארתור רופין והנרי מורגנטאו, שגריר ארצות הברית בטורקיה. גם קבלת האזרחות העות'מאנית לא עזרה לו, והוא גורש למצרים יחד עם אשתו דבורה בארון ובתם צפורה אהרונוביץ. במצרים עסק בחינוך ולימד את הגולים.

אהרונוביץ' שימש כנשיא אגודת הסופרים וחבר במועצת עיריית תל אביב. ב-6 בדצמבר 1922 הוא הודיע על פרישתו מעריכת "הפועל הצעיר", ואשתו הודיעה על פרישתה מכתיבה. כחודש מאוחר יותר עבר לנהל את "בנק הפועלים", שבו עבד עד למותו. נפטר בשנת 1937, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

תנועת העבודה הנציחה את שמו במושב בית יוסף שבעמק הירדן. את קובץ מאמריו והגותו ערכה אשתו דבורה בארון, ביחד עם אליעזר שוחט, שהיה ידידו הקרוב. נקראים על שמו רחובות בתל אביב, רחובות, חולון, פתח תקווה, קריית חיים וכפר סבא. עוד קרוי על שמו בית הספר היסודי ממלכתי של מועצה אזורית דרום השרון ששוכן בנווה ירק.

כתביו

• כתבי יוסף אהרונוביץ (2 כרכים), תל אביב: עם עובד, 1941.
• העם והארץ: מבחר כתבים, תל אביב: תרבות וחנוך, 1970.
• מבחר כתבים (מבוא מאת אליעזר שביד), ירושלים: הספרייה הציונית, 1983.

לקריאה נוספת

• דוד זכאי, "תולדותיו", בתוך: כתבי יוסף אהרנוביץ, כרך א'.
• 'אהרונוביץ, יוסף', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 23–24.(הספר בקטלוג ULI)
• יעקב מרקל, הפנתאון של תל אביב.^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים

• כתבי יוסף אהרונוביץ' בפרויקט בן-יהודה
• ישי גבע, יוסף אהרנוביץ, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• דוד תדהר (עורך), "יוסף אהרונוביץ'", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 885
• יוסף בן חיים שמחה אהרנוביץ (1877-1937), דף שער בספרייה הלאומית