יוסף גליקסברג
 | |
| הרב יוסף גליקסברג | |
| לידה |
1933 (בן 91 בערך) י' בניסן תרצ"ג רפובליקת פולין  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | גבעתיים |
| השתייכות | אורתודוקסית |
| תפקידים נוספים | רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית |
| רבותיו |
יוסף שלמה כהנמן |
| בת זוג | ד"ר אילה גליקסברג |
| אב | שמואל יעקב גליקסברג |
| פרסים והוקרה |
פרס הסובלנות ראשון מקבלי אזרחות כבוד של העיר גבעתיים |
  | |
הרב יוסף מאיר גליקסברג (נולד בשנת תרצ"ג, 1933) הוא רב ישראלי, לשעבר הרב האשכנזי הראשי לגבעתיים, יו"ר חבר הרבנים בישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפולין לרב שמואל יעקב גליקסברג, שהיה רב בפולין ולאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב ראשי בבואנוס איירס. במלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר. בשנת תש"ג (1943) עלה ארצה עם "ילדי טהראן".[1] נמנה עם קבוצת הילדים שאיתם ייסד הרב מפוניבז' את מוסדותיו. המשיך את לימודיו בישיבת חברון בירושלים. הוסמך לרבנות על ידי הרב יחזקאל סרנא, הרב ראובן כ"ץ והרב יחיאל מיכל פיינשטיין.
בשנת תשט"ו (1955), עם נישואיו לאילה פרנקל,[2] עבר לתל אביב, למד בכולל, וכן שימש כרב בית כנסת בעיר. בשנת תשי"ז (1957) הוזמן לייסד ישיבה בסאן פאולו שבברזיל ועסק בחינוך ובהוראה בקהילה היהודית בעיר. בשנת תש"ך (1960) מונה לר"מ בידי הרב צבי יהודה מלצר ולמנהל רוחני בישיבת הדרום ברחובות. כיהן כחבר הרבנות ברחובות ורב שיכוני הפועל המזרחי במזרח העיר, והקים בית כנסת לנוער בעיר.[3]
בתחילת שנת תשכ"ז (1967) נבחר בידי חברי המועצה הדתית בעיר גבעתיים לחבר לשכת הרבנות בעיר,[4] וכעבור כחצי שנה נבחר לרבה הראשי של העיר,[5] לצד הרב הספרדי יהושע משה. ייסד בית מדרש גבוה לתלמוד ולפוסקים, העומד בנשיאותו.[6] בשנת תש"מ (1980) הוסמך לדיינות, ובאותה שנה נבחר לראשונה למועצת הרבנות הראשית לישראל,[7] בה כיהן עד תשע"ט.
לאורך השנים שימש במגוון תפקידים ברבנות הראשית. היה יו"ר ועדת חינוך והסברה, ריכז ועדה שבדקה הסדרי גיור, וכמו כן היה מתאם בין הרבנות הראשית לישראל לבין רבנים בחו"ל בענייני כשרות. כיום הוא יו"ר ועדת הכשרות הארצית, חבר ועדת בחינות לרבני עיר וחבר הוועדה להכנת חוק המועצות הדתיות. יצא לחו"ל פעמים רבות בשליחויות רבניות וציבוריות.
הרב גליקסברג הוא יו"ר חבר הרבנים בישראל. במסגרת זו פעל לשיבוץ רבנים בישראל, יזם וערך השתלמויות לרבנים.
פרסם מאמרים רבים בהלכה ובאגדה.
זכה בפרס הסובלנות מטעם התנועה לארץ ישראל טובה. היה ראשון מקבלי אזרחות כבוד של העיר גבעתיים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לאשת הציבור ד"ר אילה גליקסברג. ילדיו: הרב אפרים גליקסברג, רב צבאי וכיום טוען רבני ומגשר, הבמאי נפתלי גליקסברג, הרב איתיאל גליקסברג (חתנו של האדמו"ר מאשלג הרב יעקב גרנירר) המכהן כרב שכונה בגבעתיים, וציפה פינקל אשת הרב אהרן פינקל, בנו של הרב משה פינקל, שכיהן כר"מ בישיבת מיר. נכדתו היא העיתונאית אפרת פינקל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קטנים, מעריב, 24 בפברואר 1988, עמ' 10
- ^ פרסום נשואין, הצופה, 3 בינואר 1955, עמ' 3
- ^ הרב מרדכי אגוזי, הרב יוסף גליקסברג - רב שיכוני הפוהמ"ז ברחובות, הצופה, 31 במרץ 1965, עמ' 4
- ^ הרב יוסף גליקסברג נבחר ללשכת הרבנות בגבעתיים, הצופה, 1 בנובמבר 1966, עמ' 4
- ^ הרב י. גליקסברג אושר סופית כרב העיר גבעתיים, הצופה, 21 במרץ 1967, עמ' 6
- ^ יוסף גורקה, בגבעתיים תוקם ישיבה גבוהה, הצופה, 21 בינואר 1968, עמ' 2
- ^ אבי בטלהיים, הרבנים הראשיים הסכימו על רשימת מועמדים, מעריב, 22 באוגוסט 1980, עמ' 3