יחיאל יחיאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל יחיאלי

יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלוניםכ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיאלי נולד בשם יחיאל יחיאלצ'יק בשנת 1866 בעיר סלונים שברוסיה (כיום בבלארוס). התחנך בחדר ובבית מדרש בעירו, אך נחשף והתקרב לתנועת ההשכלה היהודית ולתנועת חובבי ציון, והיה חבר באגודת "בני משה" מייסודו של אחד העם.

בשנת 1891 היה מבין ראשוני המייסדים של חדר מתוקן, שבו נלמדו בנוסף ללימודי קודש גם לימודים כלליים. כמו כן היה מבין מניחי הייסוד ללימודי עברית בעברית, וניהל את בית הספר היהודי בניקולייב.

בשנים 19021903, כשכבר היה בעל מוניטין בחינוך עברי, נדד ולימד בערים חרקוב, וילנה וקאזאן. בשנים אלה התפרסם מאמרו "גן הילדים בתור פרוזדור לחדר", אשר השפיע רבות על עיצובו של גן הילדים העברי.

הוא נשא לאשה את יונה בת יונתן שפירא מביאליסטוק, ובשנת 1904 עלו לארץ ישראל. לזוג היו שלוש בנות: שפרה יחיאלי-קפלן, חנה ומאירה. בארץ עִברת את שמו ל"יחיאלי".

בארץ ישראל שימש כמורה בבית הספר לבנות של "חובבי ציון" ביפו, שבהמשך הועבר למשכנו בנוה צדק, במקום בו שוכן כיום מרכז סוזן דלל (לאחר מותו נקראו הן בית הספר והן הרחוב שבו שכן על שמו של יחיאלי). יחיאלי חיבר מאמרים בנושאים חינוך, הוראה וספרי לימוד.

בשנת 1907 הצטרף יחיאלי לאגודת אחוזת בית, ומשפחתו הייתה בין 66 המשפחות שבנו את בתיה הראשונים של העיר תל אביב. בהגרלת המגרשים זכו במגרש ברחוב הרצל 9. יחיאלי היה חבר ועד המתיישבים, וביתו היה בית ועד למורים, סופרים ואנשי רוח של תל אביב הקטנה.

בשנת 1916 נסגר בית הספר לנערות בעקבות גירוש תל אביב; בשנת 1918 נפתח מחדש בניהולו של יחיאלי, שניהל את בית הספר עד מותו ב-1937, שאירע ממש בעודו יושב על כיסא המנהל. בן 71 במותו.

יחיאלי נקבר בבית הקברות טרומפלדור. לאחר מותו עבר ניהול בית הספר לידי בתו הבכורה, שפרה יחיאלי-קפלן. לאחר מותו נקרא בית הספר על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]