יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)
 | |
| ספר 'שופריה דיעקב' לרבי יעקב בירדוגו | |
| לידה |
1786 ה'תקמ"ו מקנס |
|---|---|
| פטירה |
1841 (בגיל 55 בערך) ה'תר"א מקנס, |
| כינוי | אב בית דין מקנס |
| מקום קבורה | מקנס |
| מקום פעילות | מקנס |
| תקופת הפעילות |
?–1841  |
| תחומי עיסוק | פסקי הלכה, דרושים, גמרא, שו"ת, פיוטים |
| תפקידים נוספים | דיין (הלכה), דרשן, פוסק |
| רבותיו | רבי יקותיאל בירדוגו, רבי רפאל בירדוגו |
| תלמידיו | רבי אברהם עמאר, רבי יוסף בירדוגו (מקנס) |
| בני דורו | רבי מרדכי משאש, רבי שלמה מירמאן, רבי עזריה אסבאג. |
| חיבוריו |
'שופריה דיעקב' - שו"ת 'קול יעקב - מעבר יבק' - שירים ופיוטים 'גלי עמיקתא' - פירוש לספר מים עמוקים מאת דודו הגדול רבי יהודה בירדוגו. 'קדושת שבת' - שיטה על מסכת שבת 'שבות יעקב' - דרושים 'תועפות רא"ם' - פירוש על הרא"ם |
הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה[1]. נקרא גם בתואר 'לחכם'[2], מגאוני פוסקי מרוקו[3], מחבר ספרים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי יקותיאל בירדוגו בשנת התקמ"ו בעיר מקנס. משפחת בירדוגו ידועה במרוקו ובפרט בעיר מקנס כשושלת של חכמים ודיינים.[4] אבי המשפחה הוא רבי משה בירדוגו המכונה המשבי"ר, ואחיו היו רבי אברהם ורבי יוסף בירדוגו, בניו של רבי יוסף הם הרב מרדכי בירדוגו הידוע בכינויו "המרבי"ץ", ורבי יהודה בירדוגו. רבי יקותיאל אביו של רבי יעקב (הנוכחי) הוא בנו של רבי מרדכי (המרבי"ץ), והוא אחיו הגדול של הרב רפאל בירדוגו. ידוע שמשפחתו מיוחסת לדוד המלך[5]. למד תורה מאחיו רבי פתחיה מרדכי בירדוגו. לאחר שאביו - רבי יקותיאל נפטר, נמנה לראשות הישיבה אשר למדו בה רבנים חשובים בהם אפשר למנות את רבי אברהם עמאר, חתנו, שלימים נמנה להיות הרב הראשי למקנס[6]. כמו כן נמנה עם תלמידיו החשובים של דודו רבי רפאל בירדוגו שלאחר פטירת אביו למד ממנו תורה[7].
מסופר[8], שבאחת השנים יצאו שני שכנים לעסוק בייבוא חיטים השמורות לאפיית המצות, השכן הראשון ביקש ברכה מהרב ואמר לו שגם השנה אם ירצה ה', הוא עוסק במלאכה וקיבל ממנו ברכה. לאחר מכן הגיע השכן השני, וביקש ממנו גם כן ברכה, אך הרב סירב ואמר לו "התחת אלוקים אני"? ולא בירכו. יצא מפניו כשהוא עצוב, אך אשתו עודדה אותו לצאת למלאכה גם ללא ברכת הרב, לאחר כמה חודשים בתום תקופת הקציר, כל הציבור אשר קנה מאותו השכן שלא קיבל ברכה, ירד גשם על הקמת בדרך למאפייה והכל הוחמץ והוטרף. כששאלו את הרב למה זה קרה? אמר הרב לקרוא לאותו מוכר, ואמר לו אמור מה עשית, ואז התוודה המוכר ואמר שכאשר שמר את החיטים במחסנו ירד עליהם גשם והוחמצו החיטים ועדיין מכרם ככשרים למהדרין. כמובן, שהרב חייבו לשלם את הנזקים שגרם לכל הציבור. אך בכל זאת שאלו המוכר, מדוע הרב מראש לא נתן לי ברכה? ואילו לראשון הרב נתן את ברכה? אמר לו שהמוכר הראשון פנה אליו "בשם ה' ", ועל כן היה יכול לברכו.
נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לבתו של רבי דוד בן חסין, מחבר הספר "תהלה לדוד", בספר מלכי רבנן מתואר הסיפור כך[9]: בשבת אחת הלך רבי יעקב להתפלל בבית הכנסת של רבי דוד בן חסין, כאשר הגיע רבי דוד בקריאת התורה לפסוק[10]: ”אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה למה לי חיים”, אך שינה ואמר: ”אם לוקח יעקב אישה מבנות טי"ת...” ותקנו רבי יעקב על אתר ואמר לו שצריך לומר "חת", אך הסביר לו רבי דוד שכוונתו הייתה, שיש לי ט' בנות ואם תיקח בת אחת אזי יישארו חי"ת. וכך נשא רבי יעקב את בתו לאישה[11]. נשא אישה נוספת - ביתו של בן דודו רבי מימון.[12]
צרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יעקב קבר את שבעת בניו בגיל צעיר, ונותרו לו שני בנים ובת שנשארו בחייהם לאורך ימים, הלא הם רבי רפאל דוד ורבי שלמה[13], והבת לונה אשתו של הרב אברהם עמאר.
רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יעקב כיהן כרב העיר מקנס, ראש הישיבה ואב בית הדין, בין השאר תיקן הרבה תקנות לבני עירו שעימו חתומים רבים מרבני העיר ומחשוביה. לרבי יעקב הפנו תשובות מכל ערי מרוקו, בין השאר אפשר למנות את: תטואן, פאס, תאפילאלת, רבאט, סאלי, טנג'יר, וואדז'אן, אספי ומוגאדור[14]. עוד מפורסם הוא בקנאותו ובתקנות הגיטין[15], עד כדי ששלח איגרת לעיר פאס שיהיו בקיאים בכתיבת הגט[16].
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שופריה דיעקב - ב' חלקים - שו"ת.
- קול יעקב ('מעבר יבק'[17]) - שירים ופיוטים.
- גלי עמיקתא - פירוש לספר 'מים עמוקים' לדודו רבי יהודה בירדוגו.
- קדושת שבת - שיטה על מסכת שבת.
- שבות יעקב - דרושים.
- תועפות רא"ם - פירוש על הרא"ם (רבי אליהו מזרחי).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי רפאל בירדוגו
- רבי פתחיה מרדכי בירדוגו
- רבי יוסף בירדגו (מקנס)
- רבי מימון בירדוגו
- רבי דוד בן חסין
- רבי שלום משאש
- רבי יוסף בן נאיים
- מקנס
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב בירדוגו באתר ה'חכם היומי'
- הקדמה לספר שופריה דיעקב ב'אתר אוצר החכמה'
- הקדמה לספר "קדושת שבת" ב'אתר אוצר החכמה'
- יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), באתר "החכם היומי"
יעקב בן יקותיאל בירדוגו (1786-1841), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיין בהקדמתו של רבי שמואל עמרם לספרו של רבי יעקב - "שופריה דיעקב", וכן באתר ה'חכם היומי'.
- ^ מכיוון שלאחר שאביו רבי יקותיאל, ודודו רבי רפאל בירדוגו, ובניו של רבי רפאל - רבי מימון, והרב פתחיה מרדכי, נפטרו נשאר רבי יעקב 'יחיד בדורו', ולכן נשא את התואר 'לחכם' (מתוך הקדמת רבי שמואל עמרם לספר שופריה דיעקב).
- ^ עיין בהקדמת הרב שלום משאש לספר "קדושת שבת" לרבי יעקב.
- ^ על פי תיעודו של רבי שלום משאש בהקדמתו לספר "שופריה דיעקב".
- ^ עיין בספר 'שופריה דיעקב' בסוף חלק אבן העזר, ושכך העיד השד"ר מטבריה רבי משה פארדו, ועוד עיין בהקדמת רבי אברהם גבאי לספר "קדושת שבת".
- ^ עיין בהקדמת רבי אברהם גבאי לספר "קדושת שבת" לרבי יעקב. ועוד עיין בערך של אחיו רבי שמואל עמאר.
- ^ ע"פ דברי בנו הרב רפאל דוד בירדוגו בהקדמתו לספר "משפטים ישרים" (של דודו רבי רפאל).
- ^ הקדמה לספר "שופריה דיעקב" מאת הרב שמואל בן עמרם עמוד 6
- ^ 'מלכי רבנן' דף כ"ה למהר"י בן נאיים.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק מ"ו
- ^ ואולי אפשר להסביר שאכן רק הבן הח' החל להתקיים. ועל כן אמר לו שיישאר ח' היינו מהבן השמיני ומעלה.
- ^ ראו קול יעקב 'קול נהי' קינה ל"ב שהספידה.
- ^ מלכי רבנן דף ק"ח, ובהקדמה לספר "שופריה דיעקב" מרבי שמואל עמרם, ובהקדמות לספר "קדושת שבת" עמוד 11
- ^ ראו הקדמה לספר קדושת שבת עמוד 12
- ^ שופריה דיעקב סימן נ"א
- ^ שופריה דיעקב סימן מ"ד
- ^ כך בצורה רשמית קרא אותו רבי יעקב
| בקרת זהויות |
|
|---|