יעקב וסרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב וסרמן
Jakob Wassermann
לידה 10 במרץ 1873
פירט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1934 (בגיל 60)
אלטאוסזה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Hardenberg-Gymnasium Fürth עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור קצר, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Julie Wassermann-Speyer
  • Marta Karlweis עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eva Pierrakos, Judith Wassermann, Albert Wassermann, Charles Wassermann עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jakob-wassermann.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יעקב וסרמן, רישום

יעקב וסרמןגרמנית: Jakob Wassermann;‏ 10 במרץ 18731 בינואר 1934) היה סופר יהודי-גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב וסרמן נולד בפירט שבבוואריה, ובגיל צעיר התייתם מאמו. בגיל צעיר גילה עניין בספרות ופרסם קטעי כתיבה שונים בעיתונים. אביו, שהיה סוחר זעיר, לא גילה נכונות לתמוך בשאיפותיו הספרותיות ועל כן וסרמן עבד לאחר סיום לימודיו במשך זמן קצר כשוליה לאיש עסקים בווינה.

וסרמן שירת בצבא הגרמני בנירנברג, ואחר שהה בדרום גרמניה ובשווייץ. בשנת 1894 עבר למינכן, שם עבד כמזכיר ואחר כעורך, יחד עם תומאס מאן, בעיתון "זימפליציסימוס", ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת מינכן. בתקופה זו הוציא את הרומן שלו, "מלוזינה" והתוודע אל המשוררים ריינר מריה רילקה והוגו פון הופמנסטאל.

משנת 1898 היה מבקר תיאטרון בווינה. בשנת 1901 נשא לאישה את יולי שפייר, שממנה התגרש בשנת 1915. שלוש שנים לאחר גירושיו התחתן שוב, הפעם עם מריה קרלווייס.

אחרי 1906 חי לסירוגין בווינה או באלטאוסזה בשטיריה, שם מת בשנת 1934 לאחר מחלה קשה.

בשנת 1926 נבחר לאקדמיה הפרוסית לאמנות. הוא התפטר בשנת 1933, ובכך הקדים בדוחק את גירושו על ידי הנאצים. באותה שנה נשרפו ספריו בכיכר בבל ונאסרו להפצה בגרמניה.

יצירתו של וסרמן כוללת שירה, מאמרים, רומנים וסיפורים קצרים.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת מאוריציוס (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת עם עובד, 1983 [1928].
אטצל אנדרגסט (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת מצפה, תרצ"ד-34–1933 [1931].
הויתו השלישית של יוסף קירקהובן (תרגם: דב קמחי), הוצאת מצפה, תרצ"ה [1934].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב וסרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מאשה צור-גלוזמן, "הזהב של קחמרקה": יצירה משונה וייחודית, באתר הארץ, 19 ביולי 2017