יצחק חזן
 | |
| לידה |
15 באפריל 1919 ט"ו בניסן ה'תרע"ט כפר אלמנצוריה שבדרום מרוקו. |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1990 (בגיל 71) א' באייר ה'תש"ן ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | עמק דרעא שבמרוקו, קזבלנקה, חיפה, ירושלים. |
| תקופת הפעילות |
? – 26 באפריל 1990 |
| תחומי עיסוק | הלכה, משפט עברי, גיטין, מנהגי מרוקו. |
| תפקידים נוספים | דיין בבית הדין בקזבלנקה, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה, חבר בית הדין הגדול בירושלים. |
| רבותיו | הרב ידידיה טולדנו, הרב מאיר טולדנו. |
| חיבוריו | יחוה דעת, ריח הגט, חכמת יצחק, באר לחי, ליצחק ריח, לרוץ אורח, כה לחי. |
  | |
הרב יצחק חזן (ט"ו בניסן ה'תרע"ט, 15 באפריל 1919 - א' באייר ה'תש"ן, 26 באפריל 1990) היה רב, פוסק הלכה, דיין בבית הדין הרבני בקזבלנקה, אב"ד בעיר חיפה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר אלמנצוריה שבעמק דרעא במרוקו לחכם מאיר ומסעודה. מצד אמו הוא משתייך למשפחת אביטן, והוא קרוי על שם סבו, הרב יצחק אביטן.
בשנת 1936 נשלח ללמוד תורה בעיר מקנס, שם למד בישיבתו של הרב ידידיה טולדנו. כמו כן הוא ינק הרבה תורה ממורו הרב מאיר טולדנו.
בשנת 1940 הוסמך לשוחט ובודק על ידי הרב יהושע ברדוגו. באותה שנה חזר לכפר הולדתו וכיהן כרב הקהילה תחת אביו, במשך שמונה שנים. בתקופה זו למד עם הרב שמעון דיין, שלאחר פטירתו סייע להוציא את ספר תשובותיו 'זהב שבא'.
בשנת 1941 נשא לאשה את עיישה ממשפחת ריווח. לאחר שהתחתן התמנה על ידי הרב משה זריהן לתפקיד מסדר הגיטין של כל מחוז דרעא, ומפקח ראשי לכל מסדרי הנישואין וסופרי בית הדין במחוז.
בין השנים 1948–1953 לימד תורה בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה.
בשנת 1954 הוסמך לדיינות על ידי הרב שאול אבן דנאן – רבה הראשי של יהדות מרוקו, והתמנה לכהן כדיין באגדיר למשך כחצי שנה.
אחר שסיים את תפקידו באגדיר, זומן לכהן כדיין בבית הדין המרכזי בקזבלנקה. בתפקיד זה ישב עם הרב שלום משאש – הראב"ד, הרב משה מלכה – סגן הראב"ד, הרב חיים רפאל שושנה והרב רחמים בן עמארה. תפקידו העיקרי בבית הדין היה סידור הגיטין.
ב-21 באוגוסט 1967 (ט"ו באב ה'תשכ"ז) עלה לארץ ישראל, ועבר מבחנים מחודשים בהכשרת דיינים על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. במבחן זה, הרב חזן ציטט מילה במילה את לשונו של הבית יוסף ועורר את חשדם של בוחניו שאילצו אותו לעבור בחינה נוספת בעל פה. על מסמך הסמכתו חתומים הרב יוסף שלום אלישיב והרב קרליץ שכתבו :”נבחן על ידינו בכתב ובעל פה ולשון השולחן ערוך ומפרשיו בהלכות אלו שגורים על לשונו”.
כמו כן הסמיכוהו בכתב הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן.
בשנת 1969 התמנה הרב יצחק לדיין בבית הדין בחיפה עד לשנת 1988 וקבע את מגוריו בקריית שמואל. בשנת 1980 ייסד שם את כולל "בית יוסף".
בשנת 1988 הצטרף לבית הדין הגדול בירושלים עד לפרישתו שהייתה כחודש ימים לפני פטירתו.
הלך לעולמו ב-26 באפריל 1990 (א' באייר ה'תש"ן).
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הוא הרב שמואל חזן – דיין בבית הדין הרבני, תל אביב.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחוה דעת – ג' כרכים, שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק א - תשל"ד, חלק ב - תש"מ, חלק ג - תשנ"א).
- ריח הגט – הלכות גיטין.
- חכמת יצחק – כללים לכתיבת השמות בגט, סדר הגט ונוסחו.
- באר לחי
- ליצחק ריח – פירושים על התורה.
- לרוץ אורח
- כה לחי – פירוש על הגדה של פסח
- הרב חזן גם ערך את הספר זהב שבא של הרב שמעון דיין לאחר פטירתו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק חזן, יחוה דעת, חלק א', ירושלים, תשס"ח (הקדמת המחבר עמ' 15).
- שמעון וענונו, ארזי הלבנון, ירושלים, 2006. עמ'1292-1291.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יצחק חזן באתר "החכם יומי".
- יצחק חזן, באתר "החכם היומי"
יצחק בן מאיר חזן (1919-1990), דף שער בספרייה הלאומית
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||