יצחק יוליוס פרויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ורחל פרויס

ד"ר יצחק (יוליוס) פרויסגרמנית: Julius Preuss;‏ 23 בספטמבר 18611913, א' בתשרי תרכ"ב - כ"א באלול תרע"ג) היה רופא יהודי-גרמני, ומחבר הספר "הרפואה במקרא ובתלמוד".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה הקטנה גרוס-שנבק (Gross-Schoenebeck) בברנדנבורג שבפרוסיה, בן למשפחה יהודית יחידה באזור. למד בגימנסיה בעיר פרנצלאו הסמוכה למקום מגוריו. בנערותו קיבל חינוך יהודי מינימלי, ובהשפעתו של רב העיר, אריה ריטר (לימים רבה של רוטרדם שבהולנד), החל ללמוד את מקורות היהדות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, בין היתר בהנחיית רודולף וירכו, והתקרב לקהילה האורתודוקסית בברלין, ולרב עזריאל הילדסהיימר. בבית המדרש לרבנים היה מבקר לעיתים תכופות, וקנה ידע רחב בהלכה ובספרות חז"ל. בד בבד למד באוניברסיטה היסטוריה רפואית.

לאחר סיום לימודיו נחשב לרופא מצטיין וניהל מרפאה בעיירת הולדתו גרוס-שנבק. באותה תקופה החל לחבר מאמרים בכתבי עת רפואיים. לאחר פטירת אביו חזר פרויס לברלין ופתח שם מרפאה. בשנת 1912 מינה אותו הקיסר וילהלם השני ל"יועץ מלכותי לענייני רפואה" (Königlicher Sanitätsrat).

נפטר בשנת 1913. בעלה של בתו שרלוטה, הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך, ספד לו והוציא חוברת לזכרו.[1]

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוך כדי עבודתו כרופא פרסם כשלושים מאמרים בענייני רפואה ויהדות. גולת הכותרת של מפעל חייו היה חיבור מקיף של כל הרפואות המוזכרות בתנ"ך ובספרות חז"ל, תוך הבאת מקבילות מכתבי הרפואה היווניים והלטיניים. הספר יצא לאור בגרמנית בשם "Biblisch-talmudische Medizin" (רפואה תנ"כית-תלמודית) בשנת תרע"א (1911); שנתיים לאחר מכן נפטר המחבר. למרות שפתו הגרמנית של הספר, זכה הספר לפרסום רב, וכל מי שעסק במחקר היסטורי-הלכתי היה זקוק לו.

הספר מחולק ל-19 פרקים וכולל מעל 700 עמודים. פרויס כלל בו סקירה של עולם הרפואה הקדום (מקיז דם, מיילדת), תיאור של המערכות הביולוגיות, דרכי הטיפול במחלות ופצעים, מחלות נפש, לידה מיתה וקבורה, תזונה ועוד. המידע מבוסס על ספרות חז"ל, כתבי יוסף בן מתתיהו, הברית החדשה וספרות משפטית קדומה, תוך הקבלה לספרות מודרנית.

ארכיונו האישי של יצחק פרויס שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.[2]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לאנגלית על ידי ד"ר פרד רוזנר בשנת 1978.

תרגום לעברית יצא בשנת תשע"ב בתרגומו של אורי ורצבורגר, יחד עם אשתו מיכל, נכדתו של פרויס[3] בהוצאת מאגנס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]