יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

**יצחק יעקב רבינוביץ**
	קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה
לידה	המאה ה־19; י"ד בטבת ה'תר"ז
פטירה	30 במרץ 1905; כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה
תקופת הפעילות	? – 30 במרץ 1905
אב	נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
צאצאים	נתן דוד רבינוביץ מפארציווא; מאיר שלמה יהודה רבינוביץ ;

ערך זה עוסק בהאדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא. אם התכוונתם לראש ישיבת סלבודקה, ראו יצחק יעקב רבינוביץ' (מפוניבז').

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשידלובצא שבפולין כצעיר בניהם של דבורה פעריל והרב נתן דוד רבינוביץ, האדמו"ר משידלובצא.

אחר פטירת חותנו, רבי יהושע מאוסטרובא בכ"ח בניסן ה'תרל"ג, שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים, התמנה לממלא מקומו והעתיק את משכנו לעיר ביאלא פודולסק. בערים רבות בפולין נפתחו שטיבלך של חסידי ביאלא, בפטירתו מנתה החסידות כחמשת אלפים בתי אב.

נפטר בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה ונקבר לצד חותנו בבית הקברות היהודי בוורשה.

דרכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ היה כותב פורה, הוא השאיר אחריו ארבעים ארגזי כתבי יד, והייתה לו התכתבות ענפה עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

אף שהנהיג עדה גדולה, נוהג היה לנסוע להסתופף בצילם של אדמו"רים.

הרב רבינוביץ היה מתנגד חריף לציונות.

נודע בקשר המיוחד שלו לשבת קודש. על מעשים רבים שעשה במשך השבוע, היה דן הלכתית אם הדבר מותר בשבת. הוא גם חיבר ספר מיוחד על שבת בשם "ישרי לב".

סיפורים על דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר שאביו חפץ מאוד שיהיה לו בן הקרוי על שם זקנו, רבי יעקב יצחק מפשיסחה. שלושה בנים נולדו לו קודם שנולד רבי יצחק יעקב, ובכל פעם שנולד לו בן ניגש לעריסתו, הסתכל בפניו ואמר: "עדיין לא נולד". כשנולד לו בנו הקטן הסתכל בפניו ואמר "זהו" וקרא את שמו "יצחק יעקב"^[1].

מסופר כי רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה"שפת אמת" מגור, שלח אליו קויטל ורבי יצחק מנשכיז פירש את מאמר חז"ל "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו"^[2] כך: השותה מים - "אין מים אלא תורה"^[3] ר' יצחק יעקב הלומד תורה לשמה, אומר - הקדוש ברוך הוא: שהכל נהיה בדברו - על פי דברו יעשה כל דבר"^[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו הוציאו בניו לאור את ספריו דברי בינה על התורה והמועדים, וישרי לב על ענייני שבת. הספרים הם מכתב ידו ומכתבי החסיד רבי משה הערש ממזריטש. בשנת תשנ"ח הוציא "מכון גנזי מהרי"ץ" את הספרים בהדפסה חדשה עם הקדמה ארוכה בשם "ספר מלחמות ה'" מאת נינו, האדמו"ר בן ציון רבינוביץ מביאלא, ובה ביאור לשיטתו.

בספריו הוא מדגיש שההתעלות מעל ההנאות החומריות איננה מידת חסידות אלא יסוד התורה, המצוות וההתקרבות לעבודת ה'.

מרבית כתביו נעלמו בשנות השואה.