יקטה אוזונוגלו

יקטה אוזונוגלו
Yekta Uzunoglu
לידה	10 במאי 1953 (בן 70); סילבן, טורקיה
מדינה	טורקיה, גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת קארל בפראג
שפות היצירה	טורקית
	http://yektauzunoglu.com

יקטה אוזונוגלו (בטורקית: Yekta Uzunoglu, בכורדית: Yekta Geylanî; נולד ב-10 במאי 1953) הוא סופר ופעיל זכויות אדם כורדי-טורקי. פעיל למען העם הכורדי^[1]. הסב את תשומת הלב העולמית לדיכוי זכויות המיעוט הכורדי בטורקיה, באיראן ובעיראק.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזונגלו נולד ב-10 במאי 1953 בדיארבקיר שבטורקיה. בשנת 1971, בגיל 18, הגיע לפריז ושם למד צרפתית. בין השנים 1973–1979 למד רפואה באוניברסיטת קארל בפראג באמצעות מלגת לימודים שהעניק לו הנסיך הכורדי האחרון צלאדטא בדיר קאן. בזמן לימודיו התיידד עם מתנגדי המשטר הקומוניסטי דאז של צ'כוסלובקיה, במיוחד משורות הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, עבורם הוא הרצה על ארץ ישראל. בשנת 1975, יחד עם סטודנטים כורדים אחרים, נכנס לשטחי שגרירות שוודיה בפראג ושם שבת רעב כמחאה על הסגרתם של סטודנטים כורדים לידי משטרו של הרודן העיראקי סדאם חוסיין על ידי שלטונות צ'כוסלובקיה הקומוניסטית. שנה אחר כך ייסד יחד עם מתנגדי השלטון הקומוניסטי ואנשים אחרים הוצאת ספרים מחתרתית בשם "אררט", הוצאת הספרים הכורדית הראשונה, שהוציאה לאור ספרי סאמיזדאט. הוצאת אררט היא שהוציאה לאור את ספריו בנוסף לספרים אחרים על כורדים ועל כורדיסטן בשפה הצ'כית.

הוא תרגם קטעים מהתנ"ך וחלקים מספריו של הסופר קארל צ'אפק, מצ'כית לכורדית. כמו כן תרגם שירים וסיפורים כורדיים לצ'כית ולגרמנית. לאחר ההפיכה הצבאית בטורקיה בשנת 1971 קיבל מלגת לימודים בצ'כוסלובקיה, ובשנת 1979 סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה כללית של אוניברסיטת קארל (Univerzita Karlova) בפראג. בשנת 1978 ייסד יחד עם חבריו את הסהר הכורדי. בשנת 1979 השלטונות לא האריכו את האשרה שלו, ואוזונוגלו גורש מצ'כוסלובקיה. בדצמבר 1979 שימש כראש המשלחת של הסהר הכורדי בז'נבה, שם התקבל יחד עם עורך דין פרופ' מענך על ידי הנהגת הצלב האדום הבינלאומי.

בתמיכתו של איגוד צרפת-כורדיסטן קיבל מלגת לימודים במוסד המחקר הצרפתי מכון פסטר בפריז. במרץ 1980 נסע כעובד הומניטרי של הארגון רופאים ללא גבולות לחלק הכורדי באיראן, ומאוקטובר 1980 גם לחלק הכורדי בעיראק. בנובמבר 1980 דרכונו נשלל על ידי השלטון הטורקי עקב פעילותו למען הכורדים. בשנת 1981 קיבל מעמד פליט בגרמניה, ושיתף פעולה עם אמנסטי אינטרנשיונל^[2]. לאחר שנתיים ייסד עם חבריו את המכון הכורדי בפריז - Institut Kurde de Paris וגם את המכון הכורדי בבון, ועד שנת 1988 שימש כמנהל המכון. בשנת 1986 טורקיה ביטלה סופית את אזרחותו. בשנת 1996 קיבל אזרחות גרמנית. נכון להיום מתגורר ברפובליקה הצ'כית. בשנת 2006 קיבל את פרס קריגל (Cena Františka Kriegla).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Yekta Uzunoglu: Láska u Kurdů; Země Kurdů; Legenda o Kurdech ("אהבה אצל הכורדים", "מדינת הכורדים", "אגדה על הכורדים"), בהוצאה עצמית בין השנים 1976–1979
Yekta Geylanî: Kurdische Alphabet ("האלפבית הכורדי"), Yekta Geylanî, Bonn 1982
Yekta Geylanî: Der kulturelle Völkermord an den Kurden in der Türkei ("השואה התרבותית של הכורדים בטורקיה"), Yekta Geylanî, Bonn 1982
Yekta Geylanî; Thomas Bois: Kurdische Volksdichtung ("שירי עם כורדיים"), Kurdische Institut, Bonn 1986
Yekta Geylanî; D. N. MacKenzie: Kurdische Grammatik " דקדוק של הלשון הכורדית"- ספר יסוד, אשר ביסס את השפה הכורדית כשפה ספרותית כתובה. ), Kurdische Institut, Bonn 1986 - important work based on works of Celadet Bedir Khan and Roger Lescott.
Yekta Uzunoglu: Kurdská přísloví, ("פתגמים כורדיים"), Lidové noviny, Praha 1993^[3]^[4]
Yekta Uzunoglu: Výpověď, ("עדות"), Akropolis, Praha 2008.
V.Klaus, I.Kočárník, K.Dyba, J.Zieleniec, J.Lux, Y. Uzunoglu and others: Ekonomické perspektivy ČR ("פרספקטיבות כלכליות של הרפובליקה הצ'כית"), Meridian, Praha 1993
UZUNOGLU, Yekta: „Islamistický TROJSKÝ KŮŇ v České republice“("סוס טרויאני אסלאמי בצ'כיה"), Ostrava : Česká expedice, 2017, 118 s. ISBN 978-80-906487-2-2
Wer war die erste Frau, "Rabbi"? [1]
Qui était la premi?re femme "rabbin"? [2]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים מהשפה הצ'כית לשפה הכורדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל צ'פק: "רור", "המחלה הלבנה", :אמא", בהוצאה בלתי חוקית בכורדיסטן בשנת 1974
מולייר : "נישואים בכפייה", בהוצאה בלתי חוקית בכורדיסטן בשנת 1979 כ -"Zevaca bê dil".
"הבשורה על פי לוקס", 1985
" הבשורה על פי מרק", 1987
" יציאת מצרים", 1988

תרגומים מהשפה הכורדית לשפה הצ'כית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהמאד עריף, יקטא אוזונוגלו, וואצלב דנק: "באזיקים חלודים אני משתוקק אליך", בהוצאת אולגה קרילובה, פראג, 2009; Ahmed Arif; Yekta Uzunoglu, Václav Daněk: „Touhou po tobě mi pouta zrezivěla“ ; (Olga Krylová, Praha 2009)