ירחמיאל ויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירחמיאל ויס
הרב ירחמיאל ויס
הרב ירחמיאל ויס
לידה 5 במאי 1945 (בן 78)
כ"ב באייר ה'תש"ה
נתניה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישיבת ירושלים לצעירים
תפקידים נוספים מלמד בישיבת בית אל
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), הרב משה צבי נריה,
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא הרב שלמה בנימין הלוי אשלג
חיבוריו פירוש על אורות התשובה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב ירחמיאל ויס נואם באזכרה בישיבת מרכז הרב לזכר הנרצחים בפיגוע בישיבת מרכז הרב

הרב ירחמיאל ויס (נולד ב-כ"ב באייר ה'תש"ה, 5 במאי 1945) כיהן כראש ישיבת ירושלים לצעירים. כיום מלמד בישיבה קטנה מורשה, ומעביר שיעורים לתלמידים מישיבת מרכז הרב ובוגרי הישיבה לצעירים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנתניה לצבי ויס ושם גדל. בצעירותו למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בישיבת כפר הרואה עד כיתה י"א. משנת תשכ"ב למד בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב דוד כהן (הרב הנזיר). את בחינות הבגרות השלים בעקבות שיחה בין אמו והרצי"ה[1]. למד קבלה מפי הרב שלמה בנימין הלוי אשלג[דרוש מקור]. שירת במלחמת ששת הימים בצה"ל (במסגרת הסדר מרכז) בחטיבת ירושלים והיה ממשחררי העיר העתיקה של ירושלים, לחם גם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

הרב ויס החל ללמד כר"מ בישיבת ירושלים לצעירים. בשנת ה'תש"ם, לאחר שראש הישיבה, הרב יעקב פילבר, עבר לקיבוץ חפץ חיים, נתמנה לתפקיד זה. בסוף כהונתו, בשנת תשע"ז, מונה במקומו הרב יאיר גזבר[2].

הרב ויס התפרסם בציבור בעקבות הפיגוע בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו חמישה מתלמידי ישיבתו ובוגר הישיבה. איש התקשורת קובי אריאלי כתב לאחר הלוויה והראיונות התקשורתיים שנתן הרב ויס:

הרב ירחמיאל ויס... הצליח לגעת במדינה שלמה באמצעות נאום הספד שלא מן העולם הזה. אחרי ארבעת המשפטים הראשונים שלו, כבר היה ברור שהדמות הנפלאה הזו, בעלת הנפש הגדולה ולשון הלימודים יוצאת הדופן, נחשפת עתה ושוב לא תמוש מהלבבות. מסתבר שהטעם האישי שלי קלע אל הקונצנזוס. הרב וייס הפך לכוכב. הוא רואיין ראיונות עומק לעיתונים ולטלוויזיה, דבריו צוטטו מעל כל במה וקטע הווידאו של הספדו כיכב בהרבה אתרי אינטרנט.

קובי אריאלי, כיפות שקופות, באתר nrg‏, 12 במרץ 2008

הרב ויס משמש כחזן בימים נוראים בישיבתו. בשנת תשס"ט (2008) יצא דיסק ובו ניגוני תפילות ופיוטים לימים נוראים בליווי מקהלה מתלמידיו ובשנת 2014 יצא דיסק שני עם שירים נוספים.

באוגוסט 2009 זכה הרב ויס בפרס "המחנך למופת" ע"ש הרב שלום משאש מטעם מכללת ליפשיץ ועיריית ירושלים[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאהובה (לבית קסטנר), אב לחמישה ומתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים. אחד מחתניו הוא הרב אברהם יעקב שרייבר (בנו של גדליה שרייבר) - ראש כולל ורב היישוב שבי דרום ולשעבר ראש ישיבת בית אברהם. חתן נוסף הוא הרב יאיר שרעבי (בנו של הרב סעדיה שרעבי), ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.

הרב ויס בטקס הכנסת ספר תורה, תשע"ה

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וכל מאמינים[4]: ניגוני ימים נוראים מבית ישיבת ירושלים לצעירים שע"י ישיבת "מרכז הרב" / שרים: הרב ירחמיאל ויס ותלמידי הישיבה; הפקה וניהול מוזיקלי: הרב אלישיב ברלין. גל פז, [תשס"ט 2008].
  • המלך הקדוש: ניגונים נוספים לימים נוראים מבית ישיבת ירושלים לצעירים / בביצועו של הרב ירחמיאל ויס ומקהלת תלמידי הישיבה; ניהול מוזיקלי: הרב אלישיב ברלין; ניצוח: אופיר סובול. ירושלים, [תשע"ד 2014].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום אבניאל, תהיו אנשים חיים, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ט"ו באדר תשע"ב
  2. ^ הרב וייס נפרד מהישיבה לצעירים, באתר ערוץ 7, ‏כ"ט בתשרי תשע"ח
  3. ^ פרס "המחנך למופת" לרב ירחמיאל וייס, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2009
  4. ^ משה מנס, ‏'וכל מאמינים' במנגינת 'התקווה' | 'עבודה שבלב' עם הרב ירחמיאל וייס, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2022