כך עושות כולן
 | |
| כרזה מודרנית של האופרה | |
| מלחין | וולפגנג אמדאוס מוצרט |
|---|---|
| ליברטיסט | לורנצו דה פונטה |
| סוגה | אופרה קומית (אופרה בופה) |
| מספר מערכות | 2 |
| זמן התרחשות העלילה | המאה ה-18 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 26 בינואר 1790 |
| מקום התרחשות העלילה | נאפולי |
| תפקידים | |
|
פיורדיליג'י: Fiordiligi, סופרן; כלתו לעתיד של גוגליאמו.
דספינה: Despina, סופרן; המשרתת של פיורדיליג'י ודורבלה. | |
כך עושות כולן (איטלקית: Così fan tutte) היא אופרה שהלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט בשנת 1789, ומספרה ברשימת קכל הוא K.588. ביוזמתו של הקיסר יוזף השני, הוא נתן למוצרט להלחין את האופרה (במקור אנטוניו סליירי, יריבו של מוצרט, היה צריך להלחין אותה, והוא אכן הלחין חלקים מועטים מהמערכה הראשונה לפני שקטעו את עבודתו). הצגת הבכורה שלה התקיימה בבורגתיאטר בווינה, אוסטריה ב-26 בינואר 1790, יום לפני יום הולדתו ה-34 של המלחין.
מוצרט ודה-פונטה לקחו את fiancée swapping כנושא האופרה, אשר מחזיר את הקהל למאה ה-13, אחרי גרסאות חשובות מוקדמות יותר כגון הדקאמרון של בוקאצ'ו ומחזהו של ויליאם שייקספיר "סימבלין" (Cymbeline). היא גם משלבת אלמנטים מהמיתולוגיה על פרוקריס של אובידיוס.
העלילה לא פגעה בכבודה של וינה באותה התקופה, אך במשך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היא נחשבה למסוכנת. בשל כך, "כך עושות כולן" נשמטה מן הרפרטואר האופראי במשך שנים רבות, וכאשר היא הופיעה, הדבר נעשה באחת מגרסאותיה המצונזרות. לאחר מלחמת העולם השנייה מקומה ברפרטואר האופראי הוחזר על כנו. גם בארצות הברית בוצעה האופרה במלואה רק ב-1922, בעוד "דון ג'ובאני" ו"נישואי פיגארו" בוצעו שם לראשונה ב-1817 וב-1824.
ישנן הקלטות רבות של האופרה, והיא מבוצעת לעיתים תכופות. המחזה "כך" (Così), אשר נכתב על ידי המחזאי לואיס נאורה, והציגה בעלי מחלות נפש משחקים באופרה. נעשה שימוש בקטעים רבים מן האופרה בפסקול של הסרט Closer (משנת 2004) .
שלושה זמרים שרים את המילים "כך עושות כולן" במערכה השנייה, סצנה XI, ממש לפני הסיום (הפינאלה). מעבר לכך, הצירוף הושר כבר על ידי הרוזן, דון באזיליו וסוזנה בשלישייה בנישואי פיגארו (במערכה I, סצנה VII), אשר גם הליברטו שלה חובר על ידי לה פונטה, וגרמו לכותרת להישמע כמו בדיחה תוך-מוצרטית.
Sento, o Dio, che questo piedo è restio (אני חש, הוי אלוהים, שרגלי מסרבת ללכת) --פרנדו וגוגליאמו
Oh, poverini, per femmina giocar cento zecchini? (הוי, קטנים מסכנים, להמר 100 סקווינים על אישה) --אלפונסו
In uomini, in soldati, sperare fedeltá? (בגברים, בחיילים, אתן נותנות את תקוותכן?) --דספינה לאחיות
É amore un ladroncello (האם האהבה היא גנבת קטנה) --דורבלה לפיורדיליג'י
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה
דון אלפונסו וחבריו הצעירים, הקצינים פרנדו וגוליילמו, דנים בשאלה עד כמה הנשים נאמנות. אלפונסו משוכנע כי כל הנשים הן בוגדניות, אולם פרנדו וגוליילמו דוחים דעה זו כיוון שהם מאוהבים באחיות פיורדיליג'י ודורבלה. אלפונסו מציע להם להתערב איתו ומבטיח כי עד לסופו של היום הוא יוכיח להם כי הצדק עמו. הוא מבקש מפרנדו וגוליילמו לומר לאהובותיהם כי קיבלו צו המחייב אותם לעזוב את נאפולי ואחר-כך, על-פי התוכנית שזממו, הם ישובו במהרה מחופשים, כשכל אחד מחזר אחר האהובה של חברו. פיורדיליג'י ודורבלה מעלות על נס ומשבחות את אהוביהן כאשר דון אלפונסו מגיע לספר להן על הצו שהגיע. הגברים הצעירים מגיעים אף הם ושני זוגות האוהבים נפרדים בעצב רב. דספינה המשרתת מכינה ארוחת בוקר כאשר האחיות נכנסות לספר לה על גורלן האכזר. היא מייעצת להן להתפרפר מעט בעת שאהוביהן במרחקים, אך עצה זו מתקבלת בבוז רב וזעזוע עמוק. דון אלפונסו, אשר שמע את דברי דספינה, מבין כי היא תהיה לו בת ברית מושלמת בעלילה שרקם ומשכנע אותה להצטרף אליו. הוא מכניס אל הבית את גוליילמו ופרנדו המחופשים לאלבנים, אך שתי האחיות מזועזעות למראה שני הגברים הזרים הנמצאים בביתן ונדהמות כפליים כאשר הזרים מתחילים לחזר אחריהן. אלפונסו מעמיד פנים כי מדובר בחברים ותיקים שלו, אבל פיורדיליג'י מדגישה ללא הרף את נאמנותה לאהובה הנעדר. פיורדיליג'י ודורבלה ממשיכות לבכות את מר גורלן, כאשר לפתע מגיעים במרוצה שני האלבנים. במלודרמטיות מופגנת ואף מופרזת הם בולעים רעל ומתמוטטים. דספינה ודון אלפונסו ממהרים למצוא רופא ומשאירים את האחיות לטפל בגברים הסובלים. הרופא, שאינו אלא דספינה בתחפושת, מכריז כי הוא מתלמידיו של ד"ר מסמר ומנסה להוציא את הרעל משני המתאבדים בעזרת מגנט. כאשר השניים מתעשתים, הם ממשיכים בחיזוריהם הנמרצים ומלאי התשוקה.
מערכה שנייה
לאחר הטפת מוסר נוספת של דספינה, מחליטות האחיות שכל רע לא יאונה להן מפלירט תמים וקצר. דורבלה, אהובתו של פרנדו, בוחרת בגוליילמו המחופש, בעוד פיורדיליג'י, אהובתו של גוליילמו, בוחרת בפרנדו. האלבנים האורחים שרים סרנדה לשתי האחיות ולאחר מכן יוצאים פיורדיליג'י ופרנדו לטיול רומנטי קצר בגן, בעוד גוליילמו המחופש מחזר אחר דורבלה. לתדהמתו הרבה היא מתמסרת לו ומחליפה עמו תליונים. בעוד שניהם נבלעים בין שיחי הגן שבים פרנדו ופיורדיליג'י אך היא נותרת איתנה בנאמנותה הראשונית. כאשר שני הגברים נפגשים מתעצב פרנדו בעת שגוליילמו מראה לו את התליון שדורבלה העניקה לו. פרנדו מנסה פעם נוספת לזכות בחסדיה של פיורדיליג'י, כאשר גוליילמו ודון אלפונסו מציצים בסתר. לתדהמת כולם פיורדיליג'י נכנעת לבסוף גם היא. דון אלפונסו זכה בהתערבות והוא מנסה לנחם את שני הגברים הצעירים שלמדו לפתע כי כל הנשים הן אותו דבר - COSI FAN TUTTE. חגיגות הנישואין בין שתי האחיות לאלבנים בעיצומן כאשר לפתע נשמע קול הלמות התופים במרחק המכריז על שובם של הקצינים. בהיסטריה, אולי מאולצת מעט, האלבנים והנוטריון (שוב דספינה המחופשת) מתחבאים. רגע לאחר מכן נכנסים פרנדו וגוליילמו אל החדר בלבוש הצבאי שלהם ונדהמים מקבלת הפנים הקרירה למדי לה הם זוכים. אך כאשר הם מגלים את חוזה הנישואין ואת הנוטריון המסתתר מתבהרת התמונה. בחרבות שלופות הם ממהרים לרדוף אחר יריביהם וחוזרים מיד עם התחפושות האלבניות בידם. התרמית הגיעה לסופה וכל שנותר לארבעת האוהבים הצעירים הוא לקבל את עצתו של דון אלפונסו - לשכוח וגם לסלוח.
