כפר יונה
 
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | אלברט טייב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1932 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 30,129 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 76 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.16 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,609 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 86 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 11,550 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 119 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   כפר יונה  מצפון וממערב וממזרח: __ מועצה אזורית עמק חפר ממזרח וממערב ומדרום: __ מועצה אזורית לב השרון מדרום: __ פרדסיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4245 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 83 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כפר יונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.kfar-yona.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כְּפַר יוֹנָה היא עיר בישראל, בין הערים נתניה וטולכרם, בצומת המרכזי שבין כביש 6 וכביש 4. היישוב הוקם בשנת 1932 על ידי מוריס פישר, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940. בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-11 בפברואר 2014[6].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמות היישוב נרכשו בשנת תרפ"ח (1928) באמצעות "קרן יונה פישר" של יונה (ז'אן) פישר ובשיתוף עם שלמה גוטהילף, השטחים השתרעו על פני 1,500 דונמים והיו בלתי מעובדים מזרחה מצומת השרון של ימינו. שנה לאחר הרכישה נפטר יונה ואת מסורת הפעילות הציונית המשיכו אחיו הצעיר יהושע פישר ובנו מוריס פישר. אז, החליטו ציוני בלגיה, שבראשם עמד יונה, להנציח את שמו בשם הכפר[7].
השנים שלפני הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932 ייסד מוריס פישר את חברת "מטעי השרון" אשר ניהלה את פעולות המימון להתיישבות באזור השרון והמשיכה ברכישת קרקעות. באותה שנה מכר שלמה גוטהילף 300 דונם אדמה לקבוצת פועלים עבריים מנס ציונה שנקראה "קבוצת רגב" אשר עלתה על הקרקע והתחילה בעבודות עיבוד השטח, גידור ונטיעות. בשנת 1934 אושרה הלוואה מבנק האיכרים להקמת הכפר[8]; באותה שנה גם הצטרפו לעשרת המתיישבים הראשונים עוד עשרה פועלים, אל המתיישבים הצטרפו גם פועלים שעבדו במטעי השרון[9]. במקביל, רכשה קבוצת השו"בים, צעירים דתיים מארצות הברית, כ-1,000 דונם והקימה יישוב בשם "נחלת השבים"[10] (או חוות השו"בים) על אדמות הנמצאות היום בחלק הצפוני של כפר יונה. את החריש הראשון התחילו בב' באב ה'תרצ"ב. עקב קשיים כלכליים וחברתיים עזבו בני הקבוצה את המקום והצטרפו לגרעין שהקים קיבוץ בעמק הירדן. אדמותיהם צורפו לגוש האדמות של כפר יונה.
בזמן מלחמת העולם השנייה שהו חיילים יוונים בכפר ובסמוך לו. תושבי כפר יונה סייעו להם, וכאשר שוחררה אתונה ב-1944 נשלח למועצת הכפר מכתב מטעם הקונסול היווני בארץ ישראל בו הודה על הכנסת האורחים של תושבי הכפר כלפי החיילים היוונים[11].
השנים שלאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות היה כפר יונה נתון למתקפה מצד הכוחות העיראקיים[12]. במהלך 1948 אירעו בכפר מקרי אלימות שכללו התפוצצויות, ירי, מעשי רצח ועוד[13]. ב-21 במרץ 1948 הודיע העיתון "הצופה" כי כפר יונה נכבש יחד עם בית גאולים (כיום מושב גאולים)[14], ביוני אותה שנה פורסמו מספר הודעות שלפיהן היישוב העברי כפר יונה נכבש ונהרס[15].
ב-1957 הייתה מועצת כפר יונה מהראשונות שבראשם עמדה אישה – יפה כץ[16]. ב-1963 בעקבות הכרזת הממשלה הכפר הפך ליישוב עירוני בעקבות הכפלת התושבים והמבנים[17][18]. ב-1970 אומצה יחידת בה"ד על ידי כפר יונה יחד עם אבן יהודה, קדימה ותל מונד[19]. ב-1972 קיבלה כפר יונה את כל עולי גאורגיה שנדחו על ידי אור יהודה על מנת לספק להם בית חם[20]. ב-1973 נאבקו התושבים על שטחי הכפר שלהם בעקבות לחצי הממשלה למכור לה אותם ולבנות בהם שיכונים ציבוריים[21].
בשנת 1974 התפטר ראש המועצה דאז, דוד משה, וקרא למשרד הפנים למנות ועדה קרואה אשר תנהל את ענייני היישוב[22].
בשנת 1977 הודח ראש המועצה שכיהן כראש מועצה ממונה, זכאי סימן-טוב, ובמקומו נבחר אפרים דרעי[23].
קבלת מעמד של עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-30 ביוני 2014[6]. לאחר 41 שנים של דרעי בתפקיד, הוא נוצח בבחירות של 2018 על ידי שושי כחלון-כידור. בבחירות שנערכו ב-2024, גבר אלברט טייב על ראש העירייה המכהנת כחלון-כידור לאחר שהשלימה קדנציה אחת בלבד.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר יונה 30,129 תושבים (מקום 76 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 82.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,433 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[24] טבלת אוכלוסיית העיר ב-2012 בחלוקה לפי גילאים:
| גיל | אחוזים מהאוכולוסייה |
|---|---|
| 0 - 4 | 11.7% |
| 5 - 9 | 10.7% |
| 10 - 14 | 8.2% |
| 15 - 19 | 6.7% |
| 20 - 29 | 12.6% |
| 30 - 44 | 24.7% |
| 45 - 59 | 15.2% |
| 60 - 64 | 4.2% |
| 65 ומעלה | 5.9% |
גרף התפתחות האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס:
תרבות, חינוך, ספורט, בינוי, תעשייה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכת החינוך בכפר יונה 31 גני ילדים, שבעה בתי-ספר יסודיים (שלושה ממלכתיים: "הדר", "רימון", "עמל", בית ספר "דרך ע"ש רונה רמון", בית ספר "שרונה"; אחד ממלכתי-דתי: "בר-אילן" ואחד חרדי: "פני מאיר"), חטיבת ביניים וחטיבה עליונה למדעים ולאמנויות ("איש שלום") וחטיבת ביניים נוספת ("חטיבת עתיד"). בשנת 2023 נפתחה "חטיבת שרונה" (מקבילה לחטיבת הביניים "עתיד").
בעיר שוכנת מכינה קדם-צבאית "ארז".
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בהקמת היישוב קמו מרכזי תרבות אשר כללו בתי קפה, תיאטראות ועוד. ב-1942 היו ויכוחים רבים על הקמת בתי קפה בעיר; אחד מהוויכוחים הגיע לבית המשפט העליון כאשר המועצה סרבה לאשר הקמת בית קפה בטענה כי "המועצה רוצה לשמור על האופי הכפרי", לבסוף בית המשפט החליט לאשר את סירוב המועצה ולהתיר למועצה לסרב לכל המבקש[25]. בשנות ה-50 נבנה על ידי המועצה אמפיתיאטרון על שטח של ארבעה דונם, יוזמת ההקמה הגיעה מתוך רצון למצוא מקומות תעסוקה לתושבים; האמפיתיאטרון נמצא כיום ברחוב המייסדים שבעיר, אך הוא נטוש והרוס.
בתחומי העיר מרכז קהילתי, בו מתקיימת פעילות רבה ומגוונת. המרכז הקהילתי מהווה למעשה את הזרוע המבצעת לפעילות התרבות, הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי של העירייה. מלבד זאת ישנם בעיר פעילויות ענפות של תנועות נוער שונות (הצופים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד), ספרייה ציבורית, 15 בתי כנסת, ספרייה תורנית, מועדון נוער ועוד. ב-17 בדצמבר 2013 זכתה העיר במקום השני בפרס שרת התרבות על עשייה והתפתחות בתחום התרבות[26].
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בענף הכדורסל קבוצת בית"ר כפר יונה מתמודדת במסגרת הליגה הארצית ונתמכת על ידי המרכז הקהילתי ביישוב. בעונת 2012/2013 הגיעה הקבוצה עד לגמר גביע האיגוד, אך הפסידה לקבוצת א.ס. רמת השרון.
- בענף הכדורגל פועלת מכבי כפר יונה, המתמודדת בליגה ב'. בעבר פעלו גם קבוצות בית"ר כפר יונה, והפועל כפר יונה. ב-1957 התקיים משחק ליגה נדיר בין בית"ר נתניה והפועל כפר יונה, המשחק הסתיים בתוצאה 3:6 לטובת בי"תר נתניה[27]. ב-1986 הביסה מכבי כפר יונה את קבוצת אליכין בתוצאה 0:5 ובכך זכתה לחשיפה גדולה ראשונה[28]. קבוצת בית"ר כפר יונה נודעה בעיקר בשל עלייתה מליגה ג' לליגה ב' ב-1986 במזל[29] ושנה לאחר מכן (1987) כאשר העפילה לגביע המדינה[30]. היה זה נדיר שהתקיים משחק בין הקבוצות המקומיות, ב-1986 זה קרה כאשר התמודדו מכבי כפר יונה ובית"ר כפר יונה זו מול זו[31].
- בענף הכדורעף, פעלה קבוצת "הפועל כפר יונה". הקבוצה זכתה ב-1955 בגביע המושבות[32] ובאותה שנה גם בגביע הארצי[33].
בינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבנייה בתחומי העיר מורכבת מארבעים אחוז בנייה רוויה ושישים אחוז בתים צמודי קרקע. מיקומה של כפר יונה, בסמוך לכביש 4 וכביש 6, הפך את העיר לאטרקטיבית למשפחות משפרי דיור וזוגות צעירים מיישובים מבוססים. כדי לעמוד בביקוש הגובר, מעודדת העירייה תוכניות הרחבה חדשות בארבעה מתחמים, שבכל אחד מהם יבנו כ-1,000 יחידות דיור. בעקבות ביקוש רב לדירות החלה ב-2011 בנייה של שכונה חדשה, "יפה נוף" אשר תכלול שני בתי ספר, מרכז מסחרי, גנים ויחידות דיור רבות. ב-13 בפברואר 2014 רכשה קבוצת הנדל"ן "בריגה" שטחי ענק בצפון העיר, שעליהם היא מתכננת לבנות ארבעה מבנים בני 14 קומות המכילים 106 דירות[34].
תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת התוכניות שהוגשו למינהל מקרקעי ישראל מתוכננת הקמת אזור תעשייה בשטח של כ-400 דונם בסמוך לצומת בית ליד, שעתיד לכלול מפעלי תעשייה והייטק.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש הגישה העיקרי לכפר יונה הוא כביש 57, כביש רוחב המקשר את העיר עם כבישי האורך כביש 6, כביש 4 וכביש 2.
ב-16 באוקטובר 2018 נפתח כביש 562 המהווה עוקף דרומי לכפר יונה וגישה חדשה לאזור תעשייה חדש נתניה, כביש 4 וכביש 2.
ב-1 בספטמבר 2022 החלו לפעול 2 קווים עירוניים ראשונים בכפר יונה, ומספרם 85 ו־86 משרונה לגבעת אלונים ובחזרה. הקווים מופעלים על ידי חברת קווים המפעילה את התחבורה הציבורית בעיר
ראשי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
1932: לא ידוע
1933–1940: דוד ליכטגשטיין כיהן כראש הוועד המקומי
1940–1944: דוד ליכטגשטיין ראש המועצה הראשון
1945–1947: צבי פורת
1947–1948: ד"ר שמעון היימן
1948–1953: אברהם זיו
1953–1955: משה ליבל
1956: אריה מרגובסקי
1957–1959: יפה כץ
1959–1974: יצחק איש-שלום
1974: משה דוד
1975–1976: משה גלזנר (מועצה ממונה)
1976–1977: זכאי סימן טוב (מועצה ממונה)
1977–2018: אפרים דרעי
2018–2024: שושי כחלון-כידור
2024-היום : אלברט טייב
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שדרות יצחק רבין -
פארק גינת הדר, המכונה על ידי התושבים "חפציבה" -
בית ספר עמל -
הכניסה למתנ"ס הקהילתי -
כפר יונה בלילה ממבט הרחפן -
שכונת יפה נוף בלילה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל כפר יונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- קבוצת כפר יונה בפייסבוק
- עמוד הפייסבוק של עיריית כפר יונה
- שכונת יפה נוף כפר יונה
- שכונת שרונה כפר יונה
- פנחס מרדכי בן צבי גראייבסקי, נחלת השבים, ירושלים, תרצ"ב
- "על הגבול הירוק", עיתון דבר, מוסף דבר - מועצות מקומיות מספרות על עצמן (20 בדצמבר 1972)
- מסמכים הנוגעים להפיכת כפר יונה לעיר (בקשת המועצה, פרוטוקולים, דו"ח ועדת החקירה, המלצת יו"ר הוועדה, חוות דעת מטעם השלטון המרכזי והחלטת השר), באתר תכנון זמין של מינהל התכנון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 שר הפנים הכריז על כפר יונה כעיר בישראל, באתר ynet, 12 בפברואר 2014
- ^ מושבה ע"ש ז'אן פישר בא"י, דבר, 30 בינואר 1930
- ^ ההלוואות הראשונות מבנק האיכרים, דאר היום, 21 בנובמבר 1934
- ^ זאב זמיר, כפר יונה מבקש תשומת לב, דבר, 14 בספטמבר 1938
- ^ מפה משנת 1947 עליה מסומן הישוב 'נחלת השבים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ תודת ממשלת יוון לכפר יונה, המשקיף, 12 בנובמבר 1944
- ^ בין עמק חפר ו"המשולש", מעריב, 1 ביוני 1948
- ^ ידיעות נתניה - יריות על כפר יונה, המשקיף, 9 בינואר 1948
כנופיה מזוינת נראתה באזור כפר יונה, דבר, 10 בפברואר 1948
יריות על מכונית ערבית שניסתה לפרוץ מחסום יהודי ליד כפר יונה, המשקיף, 14 במרץ 1948
חדשות נתניה - פוצצה עמדת מגן, המשקיף, 15 במרץ 1948
מטר יריות על כפר יונה, דבר, 17 במרץ 1948
סגן מושל זוחל 500 מטרים כשהותקף על ידי ערבים ליד כפר יונה, המשקיף, 18 במרץ 1948
פוצצו 2 מכוני מים ליד כפר יונה, המשקיף, 18 במרץ 1948 - ^ מהודעות האויב, הצופה, 21 במרץ 1948
- ^ כך "נכבשה" נתניה בידי העיראקים, מעריב, 8 ביוני 1948
הצלב האדום מחלק מחמאות ללגיון - העיראקים "כובשים" בשלישית את כפר יונה, המשקיף, 2 ביוני 1948 - ^ אשה - בראש מועצת כפר יונה, מעריב, 20 בינואר 1957
ג. שרוני, אשה בראש כפר יונה, מעריב, 30 בינואר 1957
יפה כץ נבחרה ראש מועצת כפר יונה, דבר, 1 בפברואר 1957 - ^ אלכס ינאי, כפר יונה יכפיל בשנה הבאה וייהפך ליישוב עירוני, מעריב, 17 במרץ 1963
- ^ תוכפל אוכלוסיית כפר יונה, דבר, 17 באפריל 1963
- ^ יחידת בה"ד אומצה על ידי כפר יונה, דבר, 4 בספטמבר 1970
- ^ כפר יונה מחבקת עולים שנדחו על ידי אור יהודה, דבר, 3 באוגוסט 1972
- ^ תושבי כפר יונה ייאבקו להחזרת שטח לצורכי שיכון, דבר, 5 ביולי 1973
- ^ יצחק בן-חורין, ראש מועצת כפר-יונה מבקש למנות ועדה קרואה שתנהל את ענייני המקום, באתר מעריב, 11 בספטמבר 1974
- ^ תלמה גלבוע, הודח ראש מועצת כפר יונה, באתר מעריב, 19 בדצמבר 2017
- ^ פרופיל כפר יונה באתר הלמ"ס
- ^ כפר יונה מבקש להישאר נאמן לשמו, המשקיף, 25 ביוני 1942
- ^ כפר יונה זוכה במקום השני בפרס שרת התרבות, אתר כפר יונה
- ^ בית"ר נתניה - הפועל כפר יונה, חרות, 9 באפריל 1957
- ^ מדור הספורט - כדורגל ג' - עם מאמנים כאלה, מי צריך חלוצים..., מעריב, 19 באוקטובר 1986
- ^ מבחני עלייה לליגה ב': גבעת הרקפות ובת-ים נצחו, מעריב, 18 במרץ 1986
- ^ 4 משחקים על טהרת הארצית בסיבוב ה-7 בגביע המדינה, מעריב, 25 בינואר 1987
- ^ פיצוץ פה, פיצוץ שם, מעריב, 23 בפברואר 1986
- ^ גביע המושבות להפועל כפר יונה, דבר, 6 בפברואר 1955
- ^ הפועל כפר יונה זכה בגביע הכדורעף, דבר, 15 במאי 1955
- ^ שלומית צור, כפר יונה: בריגה רכשה קרקע ב-220 א' ש' ליח"ד, באתר גלובס, 13 בפברואר 2014
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
