כפר שמאי
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 634 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 565 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.7% בשנה |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
כְּפַר שַׁמַּאי הוא מושב באזור הצפון ליד צפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל (גליל עליון). הוא ממוקם על כביש 866 המחבר בין כרמיאל למירון ולצפת. בסמוך למושב זורם נחל עמוד, נחל איתן הזורם כל השנה ונמצא בטיפולה ובאחזקתה של רשות הטבע והגנים.
המושב קרוי על שמו של שמאי הזקן, שהיה בר פלוגתא של הלל הזקן בתקופת הזוגות, ואשר נקבר לפי המסורת היהודית בהר מירון, או ב"גבעת שמאי" הסמוכים שניהם למושב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב הוקם במאי 1949 על ידי הפועל המזרחי[3]למען עולים מתימן[4], בבתים של הכפר הערבי הנטוש סמועי[5][6]. באמצע 1950 הוחל בבניית בתים למושב בצידו השני של הכביש[7]. בשנת 1954 הותקנו במושב קווי מים להשקיית החלקות ליד הבתים[8]. בפברואר 1957 חובר המושב לרשת החשמל[9]. במאי 1968 נחנך בית העם במושב[10].
משפחותיהם של רוב העולים המקוריים מתימן נותרו במקום עד היום (2009). בשנים 1956–1957 היו במושב בעיקר עולים מתימן ומעט עולים ממרוקו[11][12]. במשך השנים הצטרפו למושב עולים נוספים מרומניה. קיימים במושב שלושה בתי כנסת (תימני, מרוקאי ואשכנזי) ומתגוררות בו 73 משפחות וכ-350 נפשות.
עד תחילת שנות ה-60 גודלו במושב עגבניות ומלפפונים בהצלחה, בין השאר בגלל ההבשלה המאוחרת באזור[13]. עד שנת 1995, התפרנסו מרבית התושבים בעיקר מחקלאות קיץ (פירות, הדסים ופרחים) ומשיווק ביצים.
החל משנות האלפיים המאוחרות החל פיתוח של תיירות יין באזור. במושב עצמו קמו כשלושה יקבים: יקב דרור, יקב שמאי ויקב נחל עמוד, וניטעו כרמים רבים. ב-2011 הוכרז האזור כ"דרך היין" הישראלית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שני ארגונים של הפועל המזרחי עלו על הקרקע, הצופה, 17 במאי 1949
- ^ תכנית לעולי תימן, מעריב, 10 באפריל 1951
- ^ אגודות צרכנים חדשות, דבר, 3 באוגוסט 1949
- ^ בשבילי ההתיישבות הדתית, הצופה, 28 בספטמבר 1949
- ^ ד. פדהצור, מאות בתים נבנים בכפרי עולים בגליל, מעריב, 17 ביולי 1950
- ^ מתקינים קווי מים במושבי העולים, על המשמר, 26 בינואר 1954
- ^ חבורים נוספים לרשת החשמל, חרות, 28 בפברואר 1957
- ^ ששה בתי עם נחנכו בכפרי מרום הגליל, דבר, 17 במאי 1968
- ^ ישעיהו עשני, כפר שמאי בהרי הגליל, דבר, 7 באוקטובר 1956
- ^ כפר שמאי, הצופה, 26 בנובמבר 1957
- ^ סכנה למטעים בישובי ההר, דבר, 8 בינואר 1962
| ||||||||||||||||
