לאיוש בירו

לאיוש בירו
Bíró Lajos
לידה	22 באוגוסט 1880; אוראדיה, מחוז ביהאר, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	9 בספטמבר 1948 (בגיל 68); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Ludwig Blau
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, הונגריה
מקום קבורה	לונדון
שפות היצירה	אנגלית, הונגרית
תקופת הפעילות	מ-1917

לאיוש בירו (במקור בלאו, בהונגרית: Bíró Lajos; וינה, 22 באוגוסט 1880 – לונדון, 9 בספטמבר 1948) היה סופר, עיתונאי, תסריטאי יהודי-הונגרי. אשתו הייתה יוֹלַן וֵסִי, בתו של הסופר עיתונאי, עורך וחבר הפרלמנט היהודי-הונגרי יוז'ף וסי (במקור וייס).^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש בירו גדל בעיירה הבש בצפון הונגריה (כ-10,000 תושבים). הוא סיים את לימודיו התיכוניים באגר ובבודפשט. משנת 1898 עבד כעיתונאי. בין 1900 לבין 1904 עבד בעיתון ה"חופש" (Szabadság) באורדיאה. משנת 1904 היה סגן העורך של העיתון פשטי נפלו (Pesti Napló), ומשנת 1905 היה העורך האחראי של העיתון. התגורר בברלין בין 1906 לבין 1909 ולאחר מכן עבד שוב בכמה עיתונים בבודפשט. בשנת 1918 אחרי מהפכת החרציות היה מזכיר מדיני במשרד החוץ ההונגרי בתקופת ממשלת מיהאי קארואי. משנת 1914 עסק בתסריטאות. בשנת 1919 היגר מהונגריה. עד 1920 זכה כבר להכרה בזכות 40 ספריו ובכורות תיאטרון. עד שנת 1925 חי ועבד בבירות אוסטריה, צרפת ואיטליה. הוא שב לבודפשט בשנת 1925, אך עבר באותה שנה בחזרה למערב (ארצות הברית, ברלין, לונדון). בהוליווד עבד כתסריטאי של סרטי פרמאונט וכתב מספר רב של תסריטים. בשנת 1928, חזר לאירופה, והתגורר תחילה בשרלוטנבורג, גרמניה. ביחד עם הבמאי ההונגרי-בריטי-יהודי אלכסנדר קורדה היה ב־1932 אחד ממייסדי חברת London Films Production.

בירו כתב כמה תסריטים קולנועיים מצליחים (למשל:חייו הפרטיים של הנרי השמיני). בדומה לחברו, אנדרה אדי, הוא תיאר את התפוררותה של הונגריה בסיפוריו הקצרים וברומנים. סיפוריו הקצרים תארו את היצרים האנושיים באופן תמציתי, סוחף ומהיר. הוא הצליח גם כמחזאי (המחזה:שושן צהוב). הדרמה שלו הצארינה, שאותה כתב יחד עם מלכיאור לנדיאל הפכה להצלחה עולמית. הוא כתב גם רומנים בלשים (הַסֶרְפוֹלֶט).

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bálványrombolók (Egy cinikus ember meséi) (1901)
Leányok (1902)
Harminc novella (1906)
A primadonna; Mozgó könyvtár vállalat, Bp., 1909 (Mozgó könyvtár)
Férfiak. Drámai játék; Lampel, Bp., 1909 (Fővárosi színházak műsora)
Elbeszélések; Lampel, Bp., 1909 (Magyar könyvtár)
Kis drámák; Politzer, Bp., 1910 (Modern könyvtár)
A diadalmas asszony (1910)
Sárga liliom (1910)
Nyári zivatar. Regény; Singer-Wolfner, Bp., 1911
Glória és más novellák; Athenaeum, Bp., 1911 (Athenaeum könyvtár)
Szolgák országa. Regény; Politzer, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
A császár és más férfiak. Novellák; Politzer Zs. és fia, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
A vízözön és egyéb elbeszélések; Athenaeum, Bp., 1911
Egy tizennyolcéves leány. Elbeszélés; Schenk F., Bp., 1911 (Mozgó könyvtár)
A sajtó; Politzer, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
A fekete ostor és más novellák; Singer-Wolfner, Bp., 1911
A jövő országútján. Hat újságcikk; Athenaeum, Bp., 1912 (Modern könyvtár)
A rablólovag. Színjáték három felvonásban; Singer-Wolfner, Bp., 1912
Kunszállási emberek (1912)
Szent házasság (1912)
Tavaszi ünnep. Dráma; Singer-Wolfner, Bp., 1913 (Bíró Lajos munkái)
A háború. Drámavázlat; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
Biró Lajos–Lengyel Menyhért: A cárnő. Színmű; Singer és Woflner, Bp., 1913 (Bíró Lajos munkái)
1913. Történelmi színmű; Singer-Wolfner, Bp., 1914 (Bíró Lajos munkái)
Az utolsó csók. Egy szegény ifjú története három felvonásban; Singer-Wolfner, Bp., 1914
A szentlélek lovagja (1914)
A Serpolette. Regény; Athenaeum, Bp., 1914
Hotel Imperial. Színmű; Légrády, Bp., 1917, עבר עבוד לסרט "חמישה קברים לקהיר"
Don Juan három éjszakája. Regény; Singer-Wolfner, Bp., 1917
A mélység lakói. Regény; Légrády, Bp., 1917
A Gálszécsy család; Érdekes Újság, Bp., 1917 (Legjobb könyvek)
A kezdet és a vég. Bíró Lajos vezércikkei 1914-1918; Világ, Bp., 1918
A Molitor-ház. Detektívregény; Légrády, Bp., 1918
Sárgarigó. A fehér terraszok és más elbeszélések; Légrády, Bp., 1918
Elbeszélések; Lampel, Bp., 1918 (Magyar könyvtár)
Francia négyes. Komédia; Légrády, Bp., 1919
A szerelem születése; Pantheon, Bp., 192?
Politikusok (1920)
A bazini zsidók. Regény; Pegazus, Bp., 1921
A szerelem iskolája; Pegazus, Wien, 1922 (Kis magyar könyvek)
Álarcok. Színjáték; Pegazus, Wien, 1922
Toinette vagy Dubarry grófné a huszadik században. Regény; Pantheon, Bp., 1925 (A regény mesterei)
Amor és Psyche. Regény; Kultúra, Bp., 1925 (Magyar regényírók)
Házasság. Regény; Pantheon, Bp., 1926 (A regény mesterei)
Az élet arénája. Huszonöt elbeszélés; Pantheon, Bp., 1926 (A regény mesterei)
Hotel Imperial. Regény. Biró Lajos Mélység lakói című regényének filmváltozata; Singer és Wolfner, Bp., 1927 (Milliók könyve)
Kacérság iskolája. Regény; Pantheon, Bp., 1928 (A regény mesterei)
Boszorkánytánc (1929)
Fölszállott a páva (1946)
Kis Katalin (1946)
Szolgák országa. Válogatott elbeszélések; vál., sajtó alá rend., utószó Lengyel Géza; Szépirodalmi, Bp., 1957
Arabella; vál., szerk. Szabó Ferenc; Szépirodalmi, Bp., 1975 (Kiskönyvtár)
Nagyváradi színikritikák a Holnap évtizedében. Ady Endre, Bíró Lajos, Dutka Ákos és Juhász Gyula írásai a színházról; vál., bev. Indig Ottó; Kriterion, Bukarest, 1975 (Téka)
Sárga liliom. Ködben égő bánat három zenés részben; Bíró Lajos után Mohácsi István és Mohácsi János; Nemzeti Színház–Palatinus, Bp., 2005 (Nemzeti Színház színműtár)
A Molitor-ház. Detektívregény; szöveggond., utószó Stauder Mária; Unikornis, Bp., 1999 (A magyar próza klasszikusai)
"...nem látunk semmit...". Biró Lajos levelei és haditudósításai az első világháború éveiből; sajtó alá rend., jegyz., bev. Varga Katalin és Veres Miklós, tan. Borbás
Andrea; Petőfi Irodalmi Múzeum, Bp., 2017