לואי מורדל

לואי מורדל
Louis Mordell

לואי מורדל בניס, 1970
לידה	28 בינואר 1888 פילדלפיה, ארצות הברית
פטירה	12 במרץ 1972 (בגיל 84) קיימברידג', הממלכה המאוחדת
שם לידה	Louis Joel Mordell
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ארצות הברית, אנגליה
מקום לימודים	תיכון סנטרל היי (1906) אוניברסיטת קיימברידג' (1912) קולג' סנט ג'ון
מנחה לדוקטורט	ה. פ. בייקר
מוסדות	בירקבק, אוניברסיטת לונדון (1913–1920) אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר (1922–1945) Manchester College of Arts and Technology (1920–1922) אוניברסיטת קיימברידג' (1945–1953)
תלמידי דוקטורט	J. W. S. Cassels, Ke Zhao, Eric Barnes, Clive Selwyn Davis, Ram Prakash Bambah, Wilfrid Norman Bailey, Timothy Gayleard Murphy, John Henry H. Chalk, Clive Selwyn Davis
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1924) פרס בריק הבכיר (1946) מדליית דה מורגן (1941) מדליית סילבסטר (1949)
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
מחקרים החלוצים בתורת המספרים

לואי ג'ואל מורדל (באנגלית: Louis Joel Mordell; ‏28 בינואר 1888 – 12 במרץ 1972) היה מתמטיקאי יהודי-בריטי. ידוע בשל מחקרו החלוצי בתורת המספרים.

חייו

מורדל נולד בפילדלפיה, ארצות הברית, למשפחה יהודית בעל שורשים ליטאים. בשנת 1906 הגיע לאוניברסיטת קיימברידג' כדי להיבחן לקבלת מלגה ללימודים בקולג' סנט ג'ונס, ועבר את המבחן בהצלחה. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון, הוא החל במחקר עצמאי בתחום המשוואות הדיופנטיות. המחקר התעמק בתחום משוואות ממעלה שלישית והוליד את משוואת מורדל $\ y^{2}=x^{3}+k$, שהיא סוג מיוחד של עקום אליפטי.

מורדל הגיע לקולג' בירקבק באוניברסיטת לונדון בלונדון בשנת 1913. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה מעורב במאמץ המלחמתי, אבל תקופה זו הניבה גם את אחת מתגליותיו החשובות ביותר, כאשר הוא הוכיח בשנת 1917 את תכונת הכפליות של פונקציית טאו של רמנוג'אן. ההוכחה, באמצעות אופרטורי הקה, שעדיין לא נקראו בשם זה, הייתה אחד הצעדים החשובים בפיתוח התורה של תבניות מודולריות, שנחשבו עד אז למשפחה אחת מני רבות של פונקציות מרוכבות מיוחדות.

בשנת 1920 הוא החל להרצות בקולג' מנצ'סטר לטכנולוגיה, ומונה לראש המחלקה למתמטיקה עיונית באוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר בשנת 1922, ולפרופסור בשנת 1923. שם החל מורדל לעסוק בתחום אחר של תורת המספרים, גאומטריה של מספרים. בשנים 1921-1922 הוא הוכיח את משפט מורדל (חבורת הנקודות הרציונליות על עקום אליפטי רציונלי נוצרת סופית; ראו גם משפט מורדל-וייל) והעלה את "השערת מורדל" (כעת "משפט פאלטינגס": לעקום אלגברי חלק בעל גנוס g>1 מעל הרציונליים יש מספר סופי של פתרונות).

בשנת 1929 קיבל מורדל אזרחות בריטית. במנצ'סטר הרחיב את המחלקה למתמטיקה, והציע משרות לכמה מתמטיקאים מעולים, ביניהם כאלה שפוטרו מעבודתם בגרמניה עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא גייס לאוניברסיטה את ריינהולד בר, פאול ארדש, צ'או קו, קורט מהלר ואת בינימינו סגרה. בנוסף הוא גייס למחלקה את ג'ון ארתור טוד, הרולד דוונפורט, ואירח מרצים רבים נוספים.

בשנת 1945 חזר לקיימברידג', בתור ראש המחלקה למתמטיקה ופרש באופן רשמי בשנת 1953. הייתה זאת התקופה היחידה שבו הנחה תלמידי מחקר באופן רשמי, וג'ון ויליאם קסלס היה אחד מהם. ספרו "משוואת דיופנטיות" (1969) מתבסס על הרצאותיו, ונותן הרגשה של סגנונו העובר במהירות מנושא לנושא.

בשנת 1946 היה הראשון שזכה בפרס בריק לבוגר (Senior Berwick Prize) מטעם החברה הלונדונית למתמטיקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואי מורדל בוויקישיתוף

• לואי מורדל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• לואי מורדל, באתר MacTutor (באנגלית)