לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ

לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
Luise Auguste Wilhelmine Amalie von Mecklenburg-Strelitz
	לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
לידה	10 במרץ 1776; הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר
פטירה	19 ביולי 1810 (בגיל 34); הוהנציריץ, ממלכת פרוסיה
שם מלא	הדוכסית לואיזה אוגוסטה וילהלמינה אמליה ממקלנבורג-שטרליץ
שם לידה	Luise Auguste Wilhelmine Amalie zu Mecklenburg
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	המאוזוליאום של פארק שרלוטנבורג
בן זוג	פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
שושלת בית מקלנבורג-שטרליץ
תואר	מלכת פרוסיה
אב	קרל השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שטרליץ
אם	פרדריקה, נסיכת הסן-דרמשטאדט
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	מסדר לואיזה (פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה)
חתימה

לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ (בגרמנית: Luise von Mecklenburg-Strelitz; 10 במרץ 1776 – 19 ביולי 1810) הייתה נסיכה גרמנייה, ולאחר מכן מלכת פרוסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיזה נולדה ב-10 במרץ 1776 בהנובר שהשתייכה לנסיכות הבוחר מהנובר, לקרל השני, דוכס מקלנבורג-שטרליץ, ולאשתו פרדריקה, נסיכת הסן-דרמשטאדט, בתו של גאורג וילהלם, נסיך הסן-דרמשטאדט. לואיזה קיבלה חינוך מעולה, והיא אהבה מאוד היסטוריה, שירה וספרות.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1793 התחתנה לואיזה עם פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, שמיד כשראה אותה התאהב בה בעקבות יופייה הרב. לבני הזוג היו 10 ילדים:

בת (1794)
פרידריך וילהלם (1795–1861)
וילהלם פרידריך לודוויג (1797–1888)
פרדריקה לואיזה שרלוטה וילהלמינה (1798–1860), התחתנה עם ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
פרדריקה (1799–1800)
פרידריך קרל אלכסנדר (1801–1883)
פרדריקה וילהלמינה אלכסנדרינה מריה הלנה (1803–1892), התחתנה עם פאול פרידריך, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין
פרידריך יולס פרדיננד לאופולד (1804–1806)
לואיזה אוגוסטה וילהלמינה אמליה, נסיכת פרוסיה (1808–1870), התחתנה עם פרדריק, נסיך הולנד
פרידריך היינריך אלברכט (1809–1872)

שלטונה ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1797 עלה בעלה פרידריך וילהלם לשלטון לאחר מות אביו פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה, ולואיזה הוכתרה כמלכת פרוסיה. לואיזה פיתחה קשרים רבים עם שרים בכירים, והפכה לדמות חזקה בתוך הממשלה. לואיזה תמיד נשארה מעודכנת בהתפתחויות הפוליטיות בממלכה, ואף ייעצה לבעלה פרידריך וילהלם בענייני הממשל.

במהלך המלחמות הנפוליאוניות פרוסיה לא הצטרפה לקואליציה שלישית, אך הלחץ של לואיזה ודיפלומטים זרים דחפו את פרידריך וילהלם למלחמה באוקטובר 1806. פרידריך כרת ברית עם רוסיה ומדינות נוספות המכונה הקואליציה האנטי-צרפתית הרביעית ב-14 באוקטובר 1806 הובסו הכוחות הפרוסיים בקרב ינה וקרב אאורשטט וצבאו של פרידריך וילהלם רוסק לחלוטין. פרידריך וילהלם ולואיזה ומשפחת המלוכה גלו לממל שבפרוסיה המזרחית, ברחמיו של אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה.

גם אלכסנדר סבל מתבוסות מידי נפוליאון, ובחוזה טילזיט ב-1807, הוכרז שלום בין שתי המדינות. בעיצומו של המשא ומתן בין רוסיה לצרפת, הגיעה לואיזה לפגוש את נפוליאון בטילזיט, על מנת להציל את "פרוסיה שלה." לואיזה ניסתה להשתמש ביופי ובקסם שלה להחמיא לו ולקבל בתנאים נוחים יותר, והשליכה את עצמה לרגליו^[1]; נפוליאון התרשם מנחישותה, אך סירב לוויתורים כלשהם. מאמציה של המלכה לואיזה להגן על המדינה מפני התוקפנות הצרפתית, הפך אותה לאישיות נערצת גם בדורות הבאים.

בהסכם השלום בין פרוסיה לצרפת, איבדה פרוסיה כמעט את כל הטריטוריות שקיבלה מחלוקת פולין, את כל הטריטוריות ממערב לאלבה וכן נאלצה לשלם כסף רב ולתת לצרפת שליטה בנקודות מפתח בממלכה. כתוצאה מהסכם שלום קשוח זה, פרוסיה איבדה יותר מ-60% משטחיה. לאור התבוסה המוחצת, גובש בהוראתו של פרידריך וילהלם צוות חשיבה לרפורמה בצבא הפרוסי בראשותו של גרהרד פון שרנהורסט ובהשתתפותם של אוגוסט ניידהרדט פון גנייזנאו וקרל פון קלאוזביץ. הרפורמות שהציעו סייעו למודרניזציה של הצבא ולשיקומו המהיר.

ב-19 ביולי 1810 מתה לואיזה בהוהנציריץ בזרועותיו של בעלה ממחלה לא מזוהה. נתיניה של המלכה ייחסו את הכיבוש הצרפתי כגורם למותה המוקדם. מותה של לואיזה הותיר את בעלה לבד במהלך תקופה קשה, של המלחמות הנפוליאוניות ובצורך להמשיך ברפורמות. נפוליאון אמר על כך, שפרידריך וילהלם השלישי "איבד את השר הכי טוב שלו"^[2].