לודמילה אוליצקיה
.jpg) | |
| לידה |
21 בפברואר 1943 (בת 81) דאוולקאנובו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הבשקירית ,רוסיה, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| מקום לימודים |
הפקולטה לביולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה |
| שפות היצירה |
רוסית |
| יצירות בולטות |
Sonechka |
| תקופת הפעילות |
מ-העשור של 1980 |
| הושפעה מ |
ולדימיר נבוקוב |
| בן או בת זוג |
Andrej Krasulin |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
לודמילה אוליצקיה (ברוסית: Людмила Евгеньевна Улицкая; נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא סופרת ומחזאית רוסייה ממוצא יהודי זוכת פרס אוסטריה לספרות אירופית, פרס מדיסיס הצרפתי, פרס פנה האיטלקי, הפרס הקוריאני על שם הסופרת פארק קיונג ני, פרס סימון דה בובואר ופרס בוקר הרוסי. חברת מסדר הדקלים של האקדמאים, בולשאיה קניגה ומסדר האמנויות והספרות, קצינה בלגיון הכבוד הצרפתי.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוליצקיה גדלה במוסקבה והיא בעלת תואר ראשון בגנטיקה מאוניברסיטת מוסקבה. היא עבדה במכון הגנטי של מוסקבה עד שפוטרה מנימוקים של פעילות אנטי-ממשלתית. היא המירה דתה לנצרות במהלך שנות ה-70, אך מזדהה בתרבותה כיהודייה.[1] לאחר פיטוריה הצטרפה כיועצת אמנותית לתיאטרון הקאמרי היהודי במוסקבה, פרסמה סיפורים קצרים, ספרי ילדים, מחזות ופרוזה. נושאי הכתיבה של אוליצקיה עוסקים במהגרים יהודים, סירובניקים, עולים לישראל והקצנה לאומית (כולל מעורבות גיבור ספרה בטבח מערת המכפלה), היחס בין יהדות ונצרות, ערבים ויהודים, גרמנים ויהודים.
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא פרסמה הצהרה בעיתון האופוזיציוני נובאיה גאזטה, שמגנה את המלחמה ויוצא נגד השלטונות. בעקבות זאת, עזבה את רוסיה והיא חיה בברלין. במרץ 2024, משרד המשפטים של רוסיה הכניס אותה לרשימת הסוכנים הזרים. המשמעות היא שאין למכור את ספריה ברוסיה והיא אינה יכולה לקבל מימון ממשלתי לפעילויותיה.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעברית תורגמו ספריה:
- מדיאה וילדיה, תרגמה דינה מרקון, הוצאת כתר, 2011
- לוויה עליזה, תרגם אריה אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
- נשות הסְפָר הרוסי, תירגם מרוסית דן ורשקוב, הוצאת עם עובד, 2023[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבקה קרן, אמא, רוסיה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- חבצלת פרבר, קרם דלה קרים, מקור ראשון
לודמילה אוליצקיה (1943-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Translations, tabletmag.com
- ^
לאו גורביץ, פסיפס של הנפש הרוסית, שחורג מהגבולות הגיאוגרפיים, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2023
