לידה בארובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לידה בארובה
Lída Baarová
לידה 7 בספטמבר 1914
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 2000 (בגיל 86)
זלצבורג, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Strašnice Crematorium עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ludmila Babková עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Jan Kopecký עריכת הנתון בוויקינתונים
  • גוסטב פרוליך (19351936) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בארובה על שער מגזין צ'כי 1940

לידה בארובה (Lída Baarová, נולדה -Ludmila Babková;‏ 7 בספטמבר 1914 - 27 באוקטובר 2000) הייתה שחקנית קולנוע צ'כית, אשר התפרסמה בעיקר בשל קרבתה לפושע מלחמה הנאצי יוזף גבלס בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארובה נולדה בפראג, צ'כיה. אמה הייתה זמרת בתיאטרון. היא למדה משחק בקונסרבטוריון העירוני, הקליטה מספר תקליטים וקיבלה את תפקידה הראשון בסרט בגיל 17. גם אחותה הצעירה ממנה הייתה שחקנית קולנוע. בשנת 1934 למדה גרמנית, ולאחר שזכתה בתחרות שאורגנה על ידי אולפני הקולנוע הגדולים בגרמניה UFA, עברה להתגורר בברלין.

בשנת 1935 השתתפה לצידו של השחקן הגרמני המפורסם גוסטב פרוליך (Gustav Fröhlich) בסרט "ברקרולה" (Barcarole) אשר זכה להצלחה רבה, והשניים הפכו לזוג גם בחייהם הפרטיים (עד לשנת 1933 פרוליך היה נשוי לגיטה אלפאר). הם השתתפו יחד במספר סרטים נוספים, בעיקר בתפקידים בהם גילמה בארובה דמות נשית אקזוטית ומפתה. בתקופה זו הופיעה בארובה גם על בימות התיאטרון וקיבלה הצעה לחוזה בן שבע שנים להופיע גם בהוליווד. בלחץ השלטון הנאצי סירבה להצעות אלה.

קשריה עם יוזף גבלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארובה התגוררה עם בן זוגה באי שוואננוורדר (Schwanenwerder) שבפאתי ברלין בקרבת ביתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס שהיה כבר אז בעל השפעה משמעותית על תעשיית הקולנוע בגרמניה. השניים נפגשו בשנת 1936 לאחר ביקור שערך גבלס בביתם, ובארובה הפכה למאהבת שלו למשך תקופה של כשנתיים. מערכת יחסים זו הפכה בהדרגה לגלויה ועוררה את זעמה של מגדה גבלס, אשתו, אשר פנתה להיטלר עצמו בבקשה לאישור הגירושין ביניהם. להיטלר הייתה ידיעה מוקדמת על מערכת היחסים מתוך תיק מעקב שנאסף על ידי הגסטפו לדרישתו של הרמן גרינג, יריבו המושבע של גבלס, אך בשלב הראשון העדיף להתעלם. לטענתה של בארובה בראיונות מאוחרים שנערכו עמה, היא עצמה כלל לא הייתה מעוניינת במערכת היחסים עם גבלס שהייתה אפלטונית בלבד, ונעתרה לו רק מתוך החשש שלה מעוצמתו הפוליטית בתחום עיסוקה וכי אם לא תיענה לו היא עלולה להפגע מבחינה מקצועית.

היטלר, אשר ראה במשפחת גבלס דוגמה ומופת למודל המשפחה הרצוי בהתאם לאידאולוגיה הנאצית, ועל רקע הסיפוח המתקרב של חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, מצא לנכון להתערב, וב-16 באוגוסט 1938 נזף בשר התעמולה שלו ודרש ממנו באופן חד משמעי להפסיק את יחסיו עם בארובה ולחזור ולנהל חיי משפחה נאותים עם מגדה. בארובה עצמה נדרשה על ידי מפקד משטרת ברלין עצמו להפסיק את קשריה עם גבלס ואף נאסר עליה להופיע כשחקנית בהוראתו הישירה של היטלר. סרטה האחרון אשר תיאר סיפור אהבה בין וילהלם הראשון והנסיכה הפולנית אליסה רדזיוויל ואשר רמז ליחסיה שלה עם גבלס, הוחרם ונאסר להקרנה. בהקרנה של סרט אחר שלה זכתה לגידופים מצד מפגינים בשכר, אשר כינו אותה "זונת השר" ודרשו את סילוקה מגרמניה. בעקבות אירועים אלה לקתה בארובה בהתמוטטות עצבים. היא ניסתה לחדש את קשריה עם חברים בהוליווד בכוונה לנסות ולעבור לשם אך בהוראתו של היטלר נאסרה יציאתה מגרמניה. בארובה הייתה נתונה למעקב מתמיד של הגסטאפו ובלחץ חבריה חזרה בסוף שנת 1938 להתגורר בפראג ולהופיע שם. בשנת 1942 עברה לאיטליה שם כיכבה בשלושה סרטים נוספים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור איטליה על ידי כוחות בעלות הברית בשנת 1945, חזרה שוב לפראג ובה נתפסה על ידי כוחות אמריקנים. היא הושמה במעצר במינכן שלאחריו גורשה לצ'כוסלובקיה. לאחר סיום המלחמה נעצרו בארובה ומשפחתה בידי השלטונות הצ'כים והואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים. אמה נפטרה במהלך החקירות ואחותה התאבדה בשנת 1946. היא עצמה שוחררה מחוסר הוכחות לאחר 18 חודשי מעצר מבלי שהואשמה בדבר.

בשנת 1947 נישאה לאמן בובות צ'כי. לאחר שהנישואין לא זכו להסכמה מצד משפחת בעלה וזה פוטר מעבודתו, היגר בעלה לארגנטינה. בארובה עברה לאוסטריה וניסתה לחזור ולהופיע, אך נדחתה על ידי עמיתיה וזכתה לסיקור תקשורתי עוין. היא הצטרפה לבעלה בארגנטינה, אך בשנת 1956 הם התגרשו. בארובה עברה לאיטליה בניסיון נוסף לחדש את קריירת המשחק שלה. באיטליה הופיעה במספר סרטים ובשנת 1958 עברה להתגורר בזלצבורג, הופיעה בתיאטרון ונישאה לרופא אוסטרי. לאחר מותו של בעלה בשנת 1972 ירשה בארובה את הונו ושקעה באלמוניות.

בשנת 1991 פרסמה בארובה את ספר האוטוביוגרפיה שלה בשם "חיי המתוקים-מרים".

בארובה נפטרה בשנת 2000 לאחר שבשנותיה האחרונות סבלה ממחלת פרקינסון ונקברה בפראג לצד בני משפחתה. בסך הכל השתתפה בארובה ב-63 סרטים לאורך קריירה שנמשכה למעלה מ-60 שנה.

בשנת 2015 יצא סרט צ'כי בשם "פילגשו של השטן" המתאר את סיפור חייה של בארובה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לידה בארובה בוויקישיתוף