לירון פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לירון פיין
לידה 8 בדצמבר 1971 (בן 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.llfine.com/ האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לירון פיין (נולד ב-8 בדצמבר 1971) הוא סופר, קופירייטר וסטארטאפיסט ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירון פיין נולד ב-8 בדצמבר[1] 1971 בישראל כלירון פיינטוך, להוריו רחלה ואיז'ו פיינטוך. לאחר נישואיו קיצר את שם משפחתו ל-פיין. אביו עסק ביהלומים והתגורר שנים רבות בגרמניה. אמו עובדת בתפקיד בכיר באיכילוב. יש לו אח צעיר ממנו, המשמש בתפקיד ניהולי בכיר בחברת תרופות.

פיין התגורר עד גיל ארבע בגרמניה לרגל עסקי אביו. כששבו לישראל, התגוררו בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. הוא למד בבית ספר איילון, ובחטיבת ביניים גימנסיה הרצליה. בתקופת בית הספר היסודי למד בחוגים למחוננים של אריקה לנדאו. בתיכון למד בבית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב. בצה"ל שירת כטכנאי בחיל הקשר. לאחר שחרורו מהצבא למד קופירייטינג בחברת עבודי קריאייטיב, ותסריטאות באוניברסיטה הפתוחה.

כתב את הטור "מודד את מודיעין", במקומון "מודיעין ניוז" בשנים 2003–2006.

נשוי לבלה פיין, אחות במקצועה, להם שלושה ילדים, והם מתגוררים במודיעין.

קריירה בפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד כקופירייטר במשרד פרסום. עבד במשרדים: טמיר כהן JWT ,OK, שיאון info ועוד. במהלך השנים הפך לשותף ומנהל קריאייטיב במשרד הפרסום "דינב פיין". כקופירייטר עבד על כתיבת אתרי האינטרנט של הבנקים לאומי למשכנתאות, מזרחי טפחות, ביטוח ישיר, בנק ישראל, רשת עדן טבע מרקט ועוד.

הוא משמש כתסריטאי של מרכזי מבקרים, ובהם: מרכז רבין ברמת אביב, מכון ויצמן ברחובות, מרכזי המבקרים של מחלף המוביל, מקורות, נחלת בנימין, חומה ומגדל בסחנה, עין חרוד, קק"ל אגם החולה ושילה.

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב את סדרת הטלוויזיה "דום לב", ששודרה בערוץ הראשון, (2001). במאי הסדרה היה שמואל אימברמן, וכיכבו בה ישראל פוליאקוב ואקי אבני.

בנוסף לכך כתב כתסריטאי משנה פרקים לסדרה "צימרים", ששודרה בערוץ הראשון (2003).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 "אל מלא רחמים" בהוצאת ברקאי, ראשון לציון.
  • 2013 "גנום" בהוצאה עצמית.
  • 2014 "סוף איכילוב" בהוצאה עצמית[2] - ספר קומי, העוסק במשמרת לילה אחת בבית החולים איכילוב, מהזווית של העובדים הזוטרים במשמרת הלילה.
  • 2016 "עלמוות", בהוצאת איפאבליש.
  • 2016 "קוד הנצח", בהוצאת איפאבליש.
  • 2016 "ועכשיו מה?, בהוצאת איפאבליש.

ששת הספרים תורגמו לאנגלית, והושקו בארצות הברית תחת שם הסופר L.L. Fine. [3] הספרים נמכרים באמזון וכן בחנויות ספרים נוספות. "אל מלא רחמים" מפורסם תחת השם At God's Mercy, [4] "סוף איכילוב" מפורסם תחת השם Night Shift, [5] "גנום" נמכר באמזון תחת השם Genosimulation, [6] Heaven - ספר מדע בדיוני אפוקליפטי. [7]

בישראל הוציא לאור גם שני ספרי ילדים פרי עטו, בשיתוף עם האמנית סיגל דינר גור[8] ואשת החינוך ריקי ממרן:

  • 2013 "מהפך במטבח" – להקניית הרגלי אכילה;
  • 2010 "מהפיכה בשמיכה" – ספר להקניית הרגלי שינה. הספרים ראו אור בשיתוף רשת גני הילדים "המכללה לגיל הרך".

פעילות באמזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין השיק את המיזם החינמי Israeliwriters.com - המדריך השלם להוצאה עצמית של ספרים באמזון.[9] במקביל, הוא מגיש סיוע מקצועי לסופרים כדי להוציא את ספריהם באמזון. עבד עם הסופרים אמנון ז'קונט וניב קפלן.

היי-טק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין היה שותף בחברת הסטארטאפ Mobile Dreams, [10] המפתחת אפליקציות לסמרטפונים בתחומים מגוונים, בהן את אפליקציית statush – משחק טריוויה העושה שימוש ייחודי בפייסבוק. [11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]