לנה זידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנה זידל
לנה זידל
לנה זידל
לידה 3 בנובמבר 1962 (בת 61)
סנקט פטרבורג, רוסיה
לאום ישראלית
תחום יצירה ציור, פיסול

לֶנָה זַיְדֶלרוסית: Лена Зайдель; נולדה ב-3 בנובמבר 1962) היא אמנית ישראלית ילידת ברית המועצות. רוב עבודותיה עוסקות בדימוי הזאב שהפך בציוריה לסמל השחרור והחופש בתוך המרחב האורבני של ירושלים. זידל חברה בגלריה השיתופית "אגריפס 12 – גלריה לאמנים" (גלריה אגריפס 12).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנה זידל נולדה בשנת 1962 בסנקט פטרבורג שברוסיה הסובייטית, בת יחידה להוריה אולגה ופליקס רבינוביץ, שעסקו בצילום וקולנוע. בשנת 1976 עלתה לישראל יחד עם הוריה.

זידל היא אמנית רב-תחומית שעוסקת ברישום, ציור ופיסול. בוגרת בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בשנת 2016 זכתה בפרס ליצירה אמנותית ע"ש שושנה איש שלום. כמו כן זכתה בפרס האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בשנת 1987 ובפרס קרן התרבות אמריקה-ישראל (קרן שרת) בשנת 1983. עבודותיה נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל בירושלים, אוסף הגלריה לאמנות אום אל-פחם ואוסף ד"ר גדעון עפרת (אוסף קרן עופר לוין לאומנות ישראלית).

נשואה לאמן עודד זידל. אם לבת נטע זידל שגם היא אמנית שעוסקת בהוראת אמנות ואנימציה.

דימוי הזאב

הזאבים מעירים את ירושלים מתרדמתה, מנערים את הרחובות ואת המקומות הקדושים. במקומות בהם דרכו הזאבים – דבר לא יישאר כפי שהיה. הזאבים נושאים את האיום על תפיסות העולם המיושנות: איום על פנאטיות ודוגמטיות – בין אם אישית, חברתית או פוליטית. הם מאיימים גם על שגרת החיים האפרורית, שמקהה את החושים, את הראיה ואת החשיבה. הסצנות מתרחשות על קו התפר בין הציוויליזציה לפראי ומתארות מפגש בין החייתי לתרבותי. הזאבים מופעים כגדודי צבא-ישע, כשמאנים-מרפאים, המביאים לעיר את הטוהר ואת עתידה החדש. הזאבים מהווים תזכורת לוויטליות פראית, למאגיה של הטבע, לאינסטינקט ערני, לאינטואיציה. הם קוראים תיגר על רציונליות יתרה ועל חשיבה ליניארית. תוך כדי ריצה ברחובות העיר הם הופכים לסימן, לסמל, ללחש מאגי הנאמר שוב ושוב. (לנה זידל)

״נפשה היצירתית של לנה זידל נעה בין שני קטבים: באחד, המופשט, היא שואפת לשלווה רוחנית נשגבה, מהסוג המדיטטיבי והקדוש. ואילו בקוטב האחר, הריאליסטי, היא נמשכת לארצי, לגופני, לחייתי, לאנרגטי, שהזאב הוא שמייצגם ביצירתה. והרי זהו אותו ה"איום" שעלה בדבריה המצוטטים לעיל על אודות הזאבים ככוח מעורר מתרדמת השגרה והַקפיאה על השמרים. ציורה של לנה זידל נמשך אל שני הקצוות, שמַפרים האחד את משנהו: המדיטטיבי צומח מתוך הזאבי, הזאבי מתוך המדיטטיבי. שניות השלווה והדריכות, הטוב והאימה, הקדושה והחולין, הרוחני והארצי, הישועה והקץ. ירושלים, הכלה השמימית, לעומת זאב השאול. השניות הזאת היא פיצול בורא."

חידת הזאבים, גדעון עפרת, טקסט לקטלוג התערוכה של לנה זידל: זאבי חוצות, בית האומנים, ירושלים, 2013

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנה זידל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]