לקשמי

לקשמי
लक्ष्मी

תפקיד	אלת העושר, אהבה, שגשוג, מזל, וההתגלמות של יופי
תרבות	הינדואיזם
מקום מגורים	ואיקונטה
בן או בת זוג	וישנו

לָקְשְמִי (בסנסקריט: लक्ष्मी) היא אלה מהפנתיאון ההינדואי, הבדהיסטי והג'איני. היא האלה של השגשוג (חומרי ורוחני), העושר והאושר, המזל והברכה, ההצלחה, השפע והפריון, הזוהר ההוד ההדר והיופי. לקשמי נקראת גם "שרי"(shri), שפירושו, העושר והשגשוג, שהיא מהווה התגלמות שלהם. בהינדואיזם המוקדם, בספרות הוודות, נקשרה לקשמי או שרי עם מלכים, ובעיקר עם מלך האלים אינדרה. כאשר איבד אינדרה את שרי, איבד את כוח המלוכה שלו, וכאשר קיבל אותה בחזרה חזר אליו כוחו. בהינדואיזם המאוחר הפכה לקשמי לאשתו של האל וישנו והשאקטי (העוצמה והכוח) שלו. כאשתו של וישנו, היא מופיעה יחד עם פרוואטי וסראסווטי כחלק משילוש של אלוהויות נשיות, שהן בנות זוג של שלושת האלים הראשיים (וישנו, שיווה וברהמה).כאשר האל וישנו התגלגל על כדור הארץ והופיע בצורת ההתגלמויות (אווטארות) של ראמה וקרישנה, האלה לקשמי התגלגלה לארץ כבת זוגו: סיטה (אשתו של ראמה), ורדהא (המאהבת של קרישנה). קדושתה של הפרה ההודית נקשרת באלה לקשמי, שכן הפרה נתפסת כהתגלמותה של האלה.

במיתולוגיה

חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי על ידי מלך הנחשים ואסוקי

סיפור חשוב שבו מופיעה לקשמי במקום מרכזי הוא סיפור חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי. לפי הסיפור, האלים (דוות) והשדים, או הלא-אלים (אסורות) חבצו את אוקיינוס החלב על מנת להשיג את האמריטה, משקה האלמוות, שהיה חבוי בקרקעיתו. האלים והשדים שהיו אויבים מושבעים הסכימו לחבור יחד ולחבוץ את האוקיינוס על מנת להשיג את משקה האלמוות. מוט החביצה שלהם היה ההר מנדרה, סביבו ליפפו - במקום חבל - את מלך הנחשים ואסוקי. האלים והשדים עמדו בשני קצוות הנחש ומשכו בו וכך חבצו את אוקיינוס החלב. במהלך החביצה, וישנו התגלגל והופיע בדמות אחת ההתגלמויות המרכזיות שלו, הצב (קוּרְמָה) ועל גבו הונח ההר, כדי לייצב אותו ולמנוע את שקיעתו באוקיינוס. במהלך חביצת האוקיינוס עלו אוצרות שונים ממעמקיו. גולות הכותרת של האוצרות היו משקה האלמוות והאלה לקשמי. בגרסת הסיפור המתוארת בראמאיאנה, לקשמי מופיעה עם לוטוס בידה, ולכן נקראת לעיתים "פדמה" (Padma). לאחר שלקשמי עלתה מעל פני האוקיינוס, היא בחרה בווישנו לבעל והשניים התחתנו ברוב פאר והדר.

לסיפור גרסאות שונות ובחלקן לקשמי תופסת מקום מרכזי ומהווה את התכלית הראשונית לחביצת האוקיינוס. לפי גרסאות אלו לקשמי אבדה באוקיינוס החלב, וחביצת האוקיינוס נועדה להשיב אותה לעולם. ^{[דרוש מקור]}

על פי מקורות מסוימים, לקשמי היא בתו של אל הים, כיוון שהיא התגלמה מתוכו. ^{[דרוש מקור]} על פי הגרודה פוראנה , הלינגה פוראנה והפדמה פוראנה , לקשמי נולדה כבתם של החכם (הרישי) בהריגו ואשתו קהיטי (Khyati) ונקראה "בהרגבי" (Bhargavi).

פולחן וחג

הפולחן והתפילה (הפוג'ה) לאלה לקשמי בתור אלת העושר הם חלק מהפולחן היום יומי בבתים ובמוסדות מסחריים הינדואים. אך במקדשים רבים, הפולחן ללקשמי נערך כחלק מהפולחן לווישנו, וסוגדים לה כבת זוגו.

לפולחן האלה לקשמי מקום מרכזי בפסטיבל הדיוואלי (חג האורות). על פי המסורת, יום תחילת הדיוואלי הוא יום הולדתה של האלה לקשמי מתוך אוקיינוס החלב, וליל מולד הירח בדיוואלי הוא יום חתונתה עם האל וישנו. לפי המסורת, בדיוואלי מגיעה לקשמי לביקורה השנתי בבתים ובחנויות, ומביאה לבית ולחנות מזל ואושר בשנה החדשה. לקראת בואה מנקים את הבית ומקשטים אותו ומניחים מנורות שמן דולקות בתוך הבית ומחוצה לו. מנורת השמן נחשבת להתגלמות של האלה לקשמי עצמה. לפני הבית נוהגות הנשים לצייר דגמים דקורטיביים צבעוניים המיוחדים לאלה הנקראים רנגולי. דגמים אלו נועדו לקדם את פניה של האלה בברכה ולהזמין אותה אל הבית.

לאלה לקשמי גם מקום מרכזי בפסטיבל השארד פורנימה (חג הקציר), שנחוג בעיקר בכפרים. הפסטיבל מתקיים בליל הירח המלא שאחרי עונת הגשמים.

ראו גם

• מיתולוגיה הינדואית
• וישנו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לקשמי בוויקישיתוף

• על לקשמי באתרו של מוטי שפי
• על לקשמי באתר ה-BBC
• לקשמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לקשמי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת ובנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.