מאדאם דו בארי
 | |
| מאדאם דו בארי, ציורה של אליזבט ויז'ה-לה ברן | |
| לידה |
19 באוגוסט 1743 ווקולר, לורן, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
8 בדצמבר 1793 (בגיל 50) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
| שם לידה |
Jeanne Bécu |
| מדינה |
ממלכת צרפת, הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מדלן |
| בן או בת זוג |
Guillaume Dubarry (1 בספטמבר 1768–8 בדצמבר 1793) לואי החמישה עשר, מלך צרפת |
  | |
מאדאם דו בארי (בצרפתית: Madame du Barry; 19 באוגוסט 1743 - 8 בדצמבר 1793) הייתה קורטזנה שהפכה לפילגשו של לואי החמישה-עשר מלך צרפת והוצאה להורג במהפכה הצרפתית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארי ז'אן בקו נולדה בווקולר, לורן, צרפת כבת מחוץ לנישואין של אן בקו (Anne Bécu). אמה, אן, לא הייתה נשואה, ואביה היה ככל הנראה הנזיר הקתולי ז'אן-בטיסט גורמאן (Jean Baptiste Gormand). את לימודיה של מארי במנזר מימן אחד מהמאהבים של אמה.
בגיל 15 עברה מארי לפריז, שינתה את שמה לז'אן רנקון (Jeanne Rancon) ועבדה כשולייה בחנות. בשל יופייה הרב, התאהב בה ז'אן דו בארי (Jean du Barry) בשנת 1763, הפך אותה לפילגשו והציג אותה בחברה הגבוהה הפריזאית.
חייה בחצר המלוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאדאם דו בארי יצרה קשרים רומנטיים עם אנשים עשירים (ובהם הדוכס לואי פרנסואה ארמאנד דו פלסי (Louis François Armand du Plessis), הדוכס רישליה) וכך שיפרה את מצבה החברתי. בשנת 1768 פגשה לראשונה את מלך צרפת, לואי ה-15 ובשנת 1769 הפכה לפילגשו של המלך, אשר פילגשו הקודמת מאדאם דה פומפדור נפטרה מספר שנים קודם לכן. על מנת שתוכל להיחשב כפילגש מלכותית היה עליה לקבל קודם לכן תואר אצולה. לואי ה-15, אשר רצה אותה כפילגשו, דאג להפכה לבעלת תואר אצולה באמצעות הוראה לאחיו של הדוכס דו בארי, הרוזן גיום דו בארי (Guillaume du Barry) לשאת אותה לאישה. מאדאם דו בארי הוצגה רשמית כפילגש מלכותית בפני חצר המלוכה ב-2 באפריל 1769.
בשונה ממאדאם דה פומפדור, השפעתה על החלטות המלך בעניין יחסי החוץ של צרפת וכלכלת צרפת הייתה מועטה, אולם היא הייתה בין אלה שלחצו על המלך והביאו למפלתו של אטיין פרנסואה, דוכס שואסו, וכן בשל השפעתה השקיע המלך כספים רבים בתמיכה באמנים רבים. יחסיה של מאדאם דו בארי עם מארי אנטואנט, אשת יורש העצר, היו עוינים, בשל דעותיה של מארי אנטואנט על מוצאה הנחות של דו בארי, ובשל דעותיה של דו בארי וניסיונותיה להשפיע על המלך בעניין יחסי החוץ של צרפת עם אוסטריה (מולדתה של אנטואנט).
זמן קצר לפני מותו של המלך, במאי 1774, גורשה מאדאם דו בארי מחצר המלוכה, ונשלחה למנזר פונט-או-דאם (Pont-aux-Dames), מאחר שהמלך היה סבור שנוכחותה בקרבת מיטת חוליו תמנע ממנו לקבל מחילה על חטאיו.
מאדאם דו בארי הוצאה להורג בגיליוטינה בכיכר המהפכה לאחר שהורשעה במשפט בטענה כי סייעה לאנשי אצולה צרפתים להימלט מהצדק של המהפכה הצרפתית. מילותיה האחרונות היו: "רק עוד רגע אחד, אדוני התליין, רגע קטן אחד". ("Encore un moment, monsieur le bourreau, un petit moment.")
מאדם דו בארי בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעת ביקורה בלונדון, היוותה השראה למאדאם טוסו ודמותה כדמות "היפהפייה הנרדמת" המוצגת במוזיאון השעווה של מאדאם טוסו היא פסל השעווה העתיק במוזיאון.
- מילותיה האחרונות של דו בארי הפכו לסמל אקזיסטנציאליסטי ומוזכרות פעמים בספרו של פיודור דוסטויבסקי "אידיוט".
- דו בארי מוצגת גם במאנגה\אנימה הידועה "הורד של ורסאי".
- בשנת 2023 יצא לאקרנים הסרט "ז'אן דו בארי" שעוסק בדו בארי, בבימויה של מייוון, שגם מככבת בו בתפקיד המאדאם, לצידו של ג'וני דפ בתפקיד המלך לואי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאדאם דו בארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבה על מאדאם דו בארי שפורסמה באתר פרנקופילים אנונימיים
- הטקסט המלא של זכרונותיה של הרוזנת דו בארי מתוך פרויקט גוטנברג
- מאדאם דו בארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)