מרי-קלייר קינג

מרי-קלייר קינג
Mary-Claire King
לידה	27 בפברואר 1946 (בת 78); וילמט, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	מכללת קרלטון (1966); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1972); אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (1976) ;
מנחה לדוקטורט	אלן וילסון
מוסדות	אוניברסיטת וושינגטון (1 ביולי 1995); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ;
פרסים והוקרה	פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2013); מדליית בנג'מין פרנקלין (2018); פרס דן דוד (2018); פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018); פרס הנסיך מחידול (2018); פרס ויליאם אלן (2020); Marion Spencer Fay Award (2004); Clarivate Citation Laureates (2022); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2021); מדליית מנדל (2018); פרס ההישג המיוחד ע"ש אלברט לסקר (2014); פרס דר א"ה היינקן לרפואה (2006); המדליה הלאומית למדעים (2014); פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018); פרס גרובר בגנטיקה (2004); Komen Brinker Award for Scientific Distinction (1999); פרס פרל מייסטר גרינגרד (2010); פרס ויצמן לנשים במדע (2006); AACR-G.H.A. Clowes Award for Outstanding Basic Cancer Research (1994) ;
	האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	גילוי גן ה-BRCA האחראי לצורות תורשתיות של סרטן השד

מרי-קלייר קינג (באנגלית: Mary-Claire King; נולדה ב-27 בפברואר 1946)^[1] היא גנטיקאית אמריקאית. קינג היא פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת וושינגטון, שבסיאטל. היא גילתה את גן ה-BRCA האחראי לצורות תורשתיות של סרטן השד, בעבודת הדוקטורט שלה הוכיחה כי בני האדם והשימפנזים זהים ב-99% מהגנים. הייתה חלוצה בשימוש רצפי DNA לחקירות בנושא חטיפות ילדים ואימוצם על רקע דיכוי ורדיפות פוליטיות בדרום אמריקה ובארצות אחרות.^[2] קינג היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. היא זכתה בפרסים רבים בהם פרס וויצמן לנשים במדע (2006),^[3] המדליה הלאומית למדעים (2014) ופרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018) והיא, בין השאר, דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי קלייר-קינג נולדה בעיר וילמט על יד שיקגו, במדינת אילינוי, בארצות הברית. אביה, הרווי קינג, היה מנהל כוח באדם בחברה "סטנדרד אויל אוף אינדיאנה". אמה הייתה עקרת בית. שמה היה קלאריס לבית גייטס, אך נולדה למעשה כקלאריס כהן, ואביה היה יהודי בשם לואיס כהן.^[4] קינג למדה בתיכון ניו טריר ואחר כך למדה מתמטיקה בקרלטון קולג', בנורת'פילד, מינסוטה, וסיימה שם את לימודיה בהצטיינות בשנת 1966. לאחר מכן, סיימה תואר שלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בביוסטטיסטיקה. בברקלי עבדה יחד עם אלן וילסון בניסיון לעקוב אחרי האבולוציה של האדם דרך גנטיקה וביולוגיה-מולקולרית. במחקר זה גילתה כי בני האדם והשימפנזים זהים ב-99% מהגנים.

בשנת 1975 פנתה קינג לכיוון אחר בגנטיקה - מחקר אחר גורם גנטי הגורם לסרטן השד. קינג הוכיחה כי 5% מהמקרים של סרטן השד הם גנטיים. בשנת 1984 הפכה לפרופסור לאפידמיולוגיה, ובשנת 1989 פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 1990, מיקדה קינג את מחקרה וגילתה את הגן הספציפי האחראי על סרטן השד - BRCA1. בשנת 1995 עברה קינג לסיאטל, בעקבות מינויה לראש מעבדה במחלקה לחקר הגנטיקה.^[1]

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה בתחום אבולוציית האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עבודתה יחד עם אלן וילסון במעבדה, הוטלה עליה המשימה להשוואת הגנום של בני האדם והשימפנזים. התוצאות הראו זהות של 99% בין הגנום של בני האדם לבין הגנום של השימפנזים. מחקר זה עורר עניין רב בקרב הקהילה המדעית והיווה את התזה לדוקטורט שלה ואף הופיע על השער זה מגזין "Science" בשנת 1975.^[1]

מחקריה בתחום סרטן השד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' קינג אחראית על גילוי הגנים האחראיים על תורשת סרטן השד - BRCA1 ו-BRCA2. פרופ' קינג עסקה, בין היתר, גם במחקר שחקר את הגנטיקה של נשים יהודיות ממוצא אשכנזי, אשר שכיחות סרטן השד אצלן גבוהה. בריאיון לעיתון "הארץ" שנערך עם קינג, אמרה כי ההחלטה לעבור ממחקר בתחום אבולוציית האדם למחקר סרטן השד התרחשה במקרה:

"ראיתי מודעה, שמחפשים עוזר מחקר בגנטיקה של סרטן השד. לא ידעתי כלום על סרטן, אבל חשבתי לעצמי שסרטן זה בעצם אבולוציה בקנה מידה קטן, כך שאולי זה דווקא מתאים לי. הרי מה זה תא סרטני? תא שקרתה בו מוטציה אקראית"

— סמדר רייספלד, סרט חייה של חוקרת סרטן השד, באתר הארץ, 18 בינואר 2013

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קלאוס (Clowes) במחקר בסיסי מהארגון האמריקאי לחקר הסרטן (1994)
2005 - חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
2006 - פרס גרובר בגנטיקה לשנת 2004 מקרן גרובר^[5]
2006 - פרס ויצמן לנשים במדע - מטעם מכון ויצמן למדע ברחובות (ישראל)^[6] - הקדישה את הפרס למלגות עבור מדעניות ישראליות
2006 - פרס הייניקן לרפואה מהאקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנות ומדע^[7]
מדליית כבוד במחקר קליני מ-ACS (American Cancer Society)
פרס הקהילה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית בעבור מדע בסיסי (Basic research)
מדליית אוניברסיטת קליפורניה^[3]
2014 - פרס לסקר עבור הישג מיוחד בתחום הרפואה (2014)^[8]
2014 - המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית
פרס דן דוד (2018)
פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018)
2020 - פרס ויליאן אלאן - - מטעם החברה האמריקאית לגנטיקת האדם^[9]
קינג קיבלה 13 תוארי דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטאות הרווארד (2003)^[10], ייל, קולומביה, פרינסטון, בראון, לוון (2006), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת ניו יורק, דרטמות' קולג', ומהקולג'ים קרלטון, סמית' ובארד (2006)
הוכתרה לאשת השנה במגזין גלמור,
הייתה חברה בוועד המייעץ למכונים הלאומיים לבריאות; בוועדה הלאומית לסרטן השד בפאנל הנשיא. קינג היא נשיאה לשעבר של הקהילה האמריקאית לזכויות אדם.^[3]

פעילותיה למען זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתה המדעית, קינג פעלה רבות לקידום חקירות בנושא זכויות אדם באמצעות בדיקות DNA. בזכות מאמציה אותרו הילדים החטופים בארגנטינה בזמן המלחמה המלוכלכת והתגלו הפרות נוספות של זכויות אדם ברחבי העולם.^[11]

קינג השתמשה בשיטה שפיתחה בעבור הוכחת מקור האדם הראשון – השוואת רצפים גנטיים – על מנת להוכיח קרבה משפחתית בין הילדים החטופים בארגנטינה לבין הוריהם ('אמהות פלסה דה מאז'ו') ומשפחותיהם. שיטה זו נקראת כיום 'גנטיקה משפטית'.^[11]

קשריה עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים המרכזים MEBCS (המרכז ללימודי סרטן השד במזרח התיכון) ו-IBCS (המרכז ללימודי סרטן השד בישראל) הפועלים יחד עם NYBCS (המרכז ללימודי סרטן השד בניו יורק) שבראשו עומדת פרופ' קינג. פרופ' קינג פועלת רבות לקידום שיתופי פעולה מחקריים בין רופאים ישראלים ופלסטינים וקידמה מחקר העוסק בשכיחות סרטן השד בישראל.^[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מרי-קלייר קינג

מדיה וקבצים בנושא מרי-קלייר קינג בוויקישיתוף

מרי-קלייר קינג, באתר גוגל סקולר
ג'ודי זיגל-איצקוביץ' - ריאיון עם מרי-קלייר קינג ב"גרוזלם פוסט" 13 בספטמבר 2014
סמדר רייספלד, סרט חייה של חוקרת סרטן השד, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
גלי וינרב, ‏מרי קלייר קינג: לא נותנים לרופאים בישראל מספיק זמן מחקר, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2016
שרית רוזנבלום, חוקרת מזהירה, באתר "ידיעות אחרונות", 4 ביולי 2019
דפנה מאור, התגלית שלה הצילה את חייהן של המון נשים - עכשיו היא עוזרת להקפיץ את המדע בישראל קדימה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2021
סרטון המספר על חייה ועבודה של קינג, סרטון באתר יוטיוב
Evolution at Two Levels in Humans and Chimpanzees, Science,‏ 11 באפריל 1975 - גילויה של פרופ' קינג לפיו בני האדם והשימפנזות זהים ב-99% מהגנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ Elizabeth H. Oakes, Encyclopedia of World Biography, Infobase publishing, 2007, עמ' 399-400
^ ¹ ² אוניברסיטת תל אביב, תעודת ההוקרה לפרופ' קינג לתואר דוקטור של כבוד לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב
^ ¹ ² ³ פסטיבל המדע הבין לאומי, פסטיבל המדע העולמי, האתר הרשמי
^ J.Siegel-Itzkovich 2014
^ Peter Gruber Foundation Genetics News, 2004 Press Release
^ באתר Eurokalert
^ [ttps://web.archive.org/web/20080413102701/http://www.knaw.nl/cfdata/heineken/laureates_detail.cfm?winnaar__id=54 Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences, Heineken Prizes]
^ קרן לאסקר, אתר קרן לאסקר
^ ASHG Honors Mary-Claire King{
^ Harvard Public Health NOW
^ ¹ ² פרק, אליס, ראיון שנערך יחד עם פרופ' קינג בעיתון "טיים" (אנגלית)
^ Breast Cancer Research Foundation

[:0-1] ¹ ² ³ Elizabeth H. Oakes, Encyclopedia of World Biography, Infobase publishing, 2007, עמ' 399-400

[:1-2] ¹ ² אוניברסיטת תל אביב, תעודת ההוקרה לפרופ' קינג לתואר דוקטור של כבוד לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב

[:2-3] ¹ ² ³ פסטיבל המדע הבין לאומי, פסטיבל המדע העולמי, האתר הרשמי

[4] J.Siegel-Itzkovich 2014

[5] Peter Gruber Foundation Genetics News, 2004 Press Release

[6] באתר Eurokalert

[7] [ttps://web.archive.org/web/20080413102701/http://www.knaw.nl/cfdata/heineken/laureates_detail.cfm?winnaar__id=54 Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences, Heineken Prizes]

[8] קרן לאסקר, אתר קרן לאסקר

[9] ASHG Honors Mary-Claire King{

[10] Harvard Public Health NOW

[:3-11] ¹ ² פרק, אליס, ראיון שנערך יחד עם פרופ' קינג בעיתון "טיים" (אנגלית)

[12] Breast Cancer Research Foundation

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]