מארק ראוואלומנאנה

מארק ראוואלומנאנה
Ravalomanana Marc

מארק ראוואלומנאנה, מרץ 2017
מארק ראוואלומנאנה, מרץ 2017
לידה	12 בדצמבר 1949 (בן 74) אימרינקסינינה, מחוז אנטננריבו, קולוניית מדגסקר
מדינה	מדגסקר
עיסוק	פוליטיקאי, איש עסקים
מפלגה	אני אוהב את מדגסקר
בן או בת זוג	לאלאו ראקוטיונרייני
נשיא מדגסקר ה־4 6 במאי 2001 – 17 במרץ 2009 (7 שנים ו־45 שבועות) → דידייה רציראקה אנדרי רג'ואלינה ←
פרסים והוקרה
מפקד בכיר של מסדר הכוכב והמפתח של האוקיינוס ההודי (2008) אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (7 באפריל 2006)

מארק ראוואלומנאנה (במלגשית: Ravalomanana Marc‏, IPA‏: raˌvaluˈmananə̥; נולד ב-12 בדצמבר 1949) הוא פוליטיקאי מלגשי, שכיהן כנשיאה הרביעי של מדגסקר בשנים 2002–2009. הוא נולד למשפחה חקלאית בת שבט המרינה באימרינקסינינה, סמוך לבירת האי אנטננריבו. ראוואלומנאנה התפרסם ועלה לגדולה בפעם הראשונה כמייסדו ומנהלו הכללי של קונגלומרט המחלבות הענק "TIKO". לאחר מכן השיק, באופן מוצלח, את חברת "MAGRO" הסיטונאית וחברות אחדות נוספות.

ראוואלומנאנה נכנס לפוליטיקה עם ייסוד המפלגה "אני אוהב את אנטננריבו" ("Tiako Iarivo") ב-1999 וניהל בהצלחה מסע בחירות לראשות עיריית אנטננריבו, תפקיד בו החזיק בשנים 1999–2001. כראש העיר שיפר את התנאים הסניטריים והביטחוניים בעיר. באוגוסט 2001 הוא הודיע על מועמדותו לנשיאות בבחירות שנערכו בדצמבר אותה השנה, כמועמד עצמאי. בסופו של דבר נכנס ראוואלומנאנה לתפקידו כנשיא ב-2002 לאחר מערכת בחירות שנויה במחלוקת ואלימה, שבתומה עמד על טענתו כי בסיבוב הראשון זכה ברוב מוחץ. תחת הנהגתו של ז'אק סיילה, ראש ממשלת מדגסקר תחת מרבית נשיאותו של ראוואלומנאנה (בשנים 2002–2007), הוקמה מפלגה פוליטית בשם "אני אוהב את מדגסקר" ("Tiako I Madagasikara") בראשית יולי 2002 במטרה לתמוך במסע הבחירות הנשיאותי של ראוואלומנאנה וזכתה להישג מרשים בבחירות המקומיות. ראוואלומנאנה נבחר מחדש בדצמבר 2006, כשהוא זוכה בשנית לתמיכה מוחצת בסיבוב הראשון.

במהלך הנשיאות של ראוואלומנאנה, מדגסקר התקדמה משמעותית לעבר מטרות הפיתוח שהציבה לעצמה וידעה צמיחה כלכלית בת 7% בשנה. ממשלו פיקח על בנייתם של אלפי בתי ספר ומרפאות חדשים. שיקום הדרכים והכבישים סייע בשיפור הגישה של החקלאים הכפריים לשווקים. הקמתה של הסוכנות העצמאית הלוחמת בשחיתות "ביאנקו" (BIANCO), ואימוץ מדיניות תומכת מוגדרת הביאה לירידה בשחיתות השלטונית. באקרים, שטחים טבעיים התרחבו הודות למימוש תוכנית הפיתוח "מדגסקר הטבעית" שהגה ראוואלומנאנה. פרסום אסטרטגיית הפיתוח המקיף של ראוואלומנאנה ב-2007, תוכנית הפעולה של ממשלתו, קבעה יעדים ומטרות לפיתוח לאומי במהלך תקופת כהונתו השנייה בתחומי הממשל, התשתיות, החקלאות, הבריאות, הכלכלה, הסביבה והסולידריות הלאומית.

אנשי האופוזיציה ביקרו את ראוואלומנאנה סמוך לשלהי תקופת נשיאותו, והאשימו אותו בהגדלת סמכותיות ובערבוב של אינטרסים ציבוריים עם כאלו פרטיים. נוסף על כך, התועלת של הצמיחה הכלכלית במדינה לא התפרשה באופן שווה, מה שהביא לעלייה באי-השוויון הכלכלי, לאינפלציה ולירידה בכוח הקנייה של מעמד הביניים והעניים. במהלך שנת 2008, חתימת הסכם שנוי במחלוקת עם חברת החקלאות הדרום קוריאנית "די-וו", רכישת מטוס נשיאותי יקר ורהבתני וסגירת ערוצי תקשורת שבבעלות מנהיג האופוזיציה וראש עיריית אנטננריבו אנדרי רג'ואלינה, חיזקו את ההסתייגות הציבורית ממדיניותו של ראוואלומנאנה. רג'ואלינה גייס תמיכה עממית לאופוזיציה, שהובילה להתקוממות עממית שהחלה בינואר 2009 והסתיימה כעבור חודשיים עם התפטרותו של ראוואלומנאנה, שהיה נתון תחת לחץ כבד. ראג'ולינה השתלט על השלטון כשלו תמיכה וגיבוי מטעם הכוחות המזוינים במדינה, מה שנתפס על ידי הקהילה הבינלאומית כהפיכה צבאית.

מ-2009 עד 2012 חי והתגורר ראוואלומנאנה בגולה בדרום אפריקה, שם היה מעורב במשא ומתן פעיל עם רג'ואלינה וראשי המדינה לשעבר אלבר זאפי (Zafy) ודידייה רציראקה במטרה לארגן בחירות לאומיות. בדצמבר 2012 הצהיר ראוואלומנאנה כי הוא לא יציג את עצמו כמועמד בבחירות, מה שהיווה תנאי מוקדם לחשיבת הבחירות כלגיטימיות בידי הקהילה הבינלאומית והעולם המערבי. הר רג'ונאריממפיאנינה נבחר לנשיא בינואר 2014, והביס את ז'אן לואי רובינסון, הנחשב מקורב לאידאולוגיה של ראוואלומנאנה. כשניסה ראוואלומנאנה לשוב למדגסקר באוקטובר 2014 נעצר, לאחר שנידון על ידי ממשל רג'ואלינה לעבודות פרך לאורך כל חייו בגין ניצול לרעה של סמכויותיו. לאחר שהוסר עונשו והוא שוחרר ממעצר בית במאי 2015, הכריז ראוואלומנאנה על פתיחתו מחדש של תאגיד "TIKO", ונבחר מחדש לנשיא מפלגת "אני אוהב את מדגסקר".

ראשית חייו

ראוואלומנאנה הוא הצעיר מבין שמונה אחים. הוא נולד ב-12 בדצמבר 1949 למשפחה חקלאית בעלת אמצעים צנועים בכפר אימרינקסינינה, כ-40 קילומטרים (כ-25 מיל) מזרחית לבירת האי, אנטננריבו. הוריו של ראוואלומנאנה עבדו כרוכלים לפני שפתחו חנות קטנה בכפר כפרי במחוז טומאסינה. בעקבות האלימות האזורית שפרצה במהלך ההתקוממות המלגשית ב-1947 נגד השלטון הקולוניאלי של הרפובליקה הצרפתית הרביעית, עקרה משפחת ראוואלומנאנה לכפר הסמוך לפרוורי אנטננריבו. לאחר שהתיישבה מחדש ברמות הגבוהות, עבדה אמו של ראוואלומנאנה כתופרת נוסף על סיועה לבעלה בעיבוד אדמותיהם.

שורשיו המשפחתיים של ראוואלומנאנה הם מבני שבט המֶרִינַה, הקבוצה האתנית הגדולה והבולטת ביותר מבחינה פוליטית באי. קבר משפחת ראוואלומנאנה שוכן מחוץ לחומות ההיסטוריות של הכפר, מה שמעיד בדרך כלל על כך שמקורותיו המשפחתיים נעוצים בבני ה"הובֵה" ("קאסטת פשוטי העם"), ולא בבני ה"אנדריאנה" - קאסטת בני האצולה השולטת באופן מסורתי בקבוצה האתנית מרינה, ושממשיכה להשפיע באופן ניכר על סוגיות פוליטיות במדגסקר המודרנית. כניסתו המאוחרת יחסית של ראוואלומנאנה לפוליטיקה הלאומית הפכה את שאלת הרקע הקאסתטי שלו לשאלה עממי ולדיון מתמשך בקרב הציבור והמדיה המלגשית. דובואה ויואר, שכתב ביוגרפיה אודות חיי ראוואלומנאנה ב-2007 טוען כי מקורה של משפחת ראוואלומנאנה הוא מקאסטת בני האנדריאנה.

מגיל צעיר נכח ראוואלומנאנה בקביעות בכנסיית ישו המשיח במדגסקר (FJKM), כנסייה פרוטסטנטית-קלוויניסטית. לכנסייה זו כ-2.5 מיליון חסידים, והיא התנועה הדתית החשובה ביותר במדגסקר. בצעירותו שר במקהלה ולימים לימד קטכיזם.

בגיל חמש החל ללמוד בבית הספר היסודי-ציבורי אנז'ווה, הממוקם ארבעה קילומטרים מאימרינקסינינה. הוא צעד מרחק זה מדי יום, ולעיתים תכופות יצא עם סלים ובתוכם גרגיר הנחלים במטרה למכור את הצמח לנוסעים בתחנת הרכבת הסמוכה. הוא סיים לימודיו היסודיים בבית הספר הפרונטסטנטי-מיסיונרי "וינט" באמבוהימלאזה, שם חי אצל משפחה מארחת. לאחר שסיים את לימודיו העיקריים הוא למד בבית הספר התיכון השוודי ללימודים טכניים שנוהל בידי המיסיון באמבטומאנגה. הוא חי עם אחד מאחיו והחל לייצר ולמכור יוגורט בסירים אחדים ששירתו את תושבי הכפר וסטודנטים מקומיים כאמצעי לסבסוד לימודיו. במהלך תקופה זו הכיר את אשתו לעתיד, לאלאו ראקוטיונרייני , בת כיתתו בבית הספר התיכון. ב-1972, באווירה של חוסר יציבות פוליטית גוברת והפגנות בית-ספריות נרחבות נגד ממשלו של הנשיא פיליבר ציראנאנה, נשר ראוואלומנאנה מכיתה יא' בבית הספר בגיל 23; לאחר מכן הוא המשיך בהכשרה טכנית נוספת בפיאנארנצוה. הוא נטל חלק בהכשרת יזמים בחסות המגזר השלישי בשוודיה ובגרמניה. לאחר ששב למדגסקר, נשיא ראוואלומנאנה ללאלאו ב-12 בנובמבר 1974, ונולדו להם בת אחת ושלושה בנים.

קריירת עסקים

מטוס הפצה בבעלות תאגיד טיקו, 22 יוני 2007

עם סיום לימודיו שב ראוואלומנאנה למחוז מאניאקנדריאנה (Manjakandriana), שם הוא ומשפחתו החלו לייצר ולמכור יוגורטים מתוצרת ביתית ועצמאית, מוצר אַרְטִיזָנָלִי שכיח באזור ההררי. על אופניו הוא אסף חלב מאיכרים בערים השכנות, ובהדרגה גדלו כמויות תפוקותיו ולקוחותיו. ב-1977 פתח ראוואלומנאנה בכפר סאמבאינה את מרכז הייצור הראשון שלו ליוגורט וגבינה על אדמות רוֹבַה-טיקו, שם גם בנה את מפעל "טיקו" הראשון שנים אחדות מאוחר יותר. רעייתו טיפלה בתחומים המנהליים והחשבונאיים של העסק משכונת אנקדיוואטו (Ankadivato) שבאנטננריבו, שם נמצא מתקן האחסון למוצרים המוגמרים של המפעל. בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20, בעסק החלב של ראוואלומנאנה הועסקו חמישה עובדים בשכר שהפיצו את מוצרי המפעל בחנויות ברחבי אנטננריבו.

על מנת להרחיב ולפתח את העסק שהקים, ביקש ראוואלומנאנה הלוואה מהסוכנות הצרפתית לפיתוח , אם כי בקשה זו נדחתה. דחייה זו החמיצה את דעתו על הצרפתים, ששלטו אז במדגסקר. בקשתו הבאה לבנק העולמי, בת מיליון וחצי דולר אמריקני אושרה, וב-1982 ייסד את חברת "טיקו". נציג הבנק העולמי במדגסקר, חוסה ברופמן, הבטיח את ההלוואה בתנאי החזר נוחים במיוחד, שאפשרו לראוואלומנאנה למכור את מוצריו במחיר נמוך יותר מאשר יצרני חלב קטנים אחרים, מה שגרם למתחריו המשמעותיים לפשוט את הרגל ולצאת ממגזר העסקים. מאוחר יותר עזב ברופמן את תפקידו בבנק העולמי כדי להפוך למשקיע עיקרי בחברה, וחבר למשקיעים פרטיים מדרום אפריקה, גרמניה וארצות הברית. כאשר חברת "טיקו" המשיכה להתרחב, החל ראוואלומנאנה לייבא מרכיבים אחרים כגון אבקת חלב מדרום אפריקה (המהווים 80% מההרכב של מוצרי חלב של "טיקו") וחמאה מאירופה. סחר בינלאומי זה הרחיב את רווחיות העסק של ראוואלומנאנה ואפשר לו לייצר מוצרים מגוונים יותר. בראשית ימיה, קבוצת טיקו התרכזה באופן בלעדי בייצור מוצרי חלב, אך כאשר התרחבה החלה לייצר ולייבא מיצי פירות, גלידות, שמן בישול ומשקאות מוגזים. סיסמת הפרסום של טיקו, אשר נדפסה על רבים ממוצרי הקבוצה: "ויטה מלגסי" ("מיוצר במגדסקר"), שיקפה את הגאווה הלאומית של ראוואלומנאנה ואת חזונו שמדגסקר צריכה לפתח יכולת גדולה יותר לייצר מוצרים איכותיים להפצה בשווקים לאומיים ובינלאומיים.

ראוואלומנאנה טיפח יחסים פוליטיים כדי להקל על המשך הצמיחה הכלכלית של טיקו, על אף האקלים הכלכלי שלא תרם לכלכלה חופשית תחת ממשלו הסוציאליסטי של דידייה רציראקה. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 זכה ראוואלומנאנה לתמיכה מטעם מאנאנדאפיי ראקוטוניראינה , היועץ העליון של "החזית הלאומית להגנת המהפכה" (AREMA), שר האוצר המלגשי, ראקוטוואו ראזאקאבואנה ושר נוסף, ג'סטין ראריווסון. באמצע שנות ה-80, רווחיותו של תאגיד טיקו אפשרה לראוואלומנאנה לרכוש וילה יוקרתית שבעבר הייתה בבעלותו המושל הקולוניאלי הצרפתי לאון רֵיאלון (צר') בשכונת פאראווהיטרה שבמרכז אנטננריבו.

ב-1997, כאשר קבלו נגד תאגידו בתואנה כי הבקר ממנו חולב ראוואלומנאנה את מוצריו נגוע במחלת ספגת המוח, חסם הנשיא רציראקה את תוכניותיו להקים חווה חקלאית שאליה תכנן לייבא חלב פרות בתפוקה גבוהה. ראוואלומנאנה התגבר על ההתנגדות והמכשלוים מצד ממשלו של רציראקה על ידי ייצור מקומי של חלב פרות, ובכך להגדיל עוד יותר את תפוקת הייצור של טיקו. מאוחר יותר באותה שנה, בנותיו של רציראקה החלו להתחרות בחברת טיקו תוך ייבוא ומכירת שומן צמחי תחת המותג "עדן". כאשר נורברט ראציראונאנה הכריז על עצמו כמועמד בבחירות לנשיאות מדגסקר שנערכו ב-1997 נגד רציראקה ואלבר זאפי , ראוואלומנאנה החל לספק תרומות כספיות משמעותיות למסע הבחירות של ראציראונאנה בתמורה לפטור ממסים על ייצור מוצרי השמן של חברתו לתקופה בת חמש שנים. הרווחים שהוא הרוויח כתוצאה מכך אפשרו לו להקים את חברו מאגרו (Magro) הסיטונאית ב-1998. ב-2001, יותר מתריסר מחסנים ראשיים ברחבי האי אפשרה להפיץ את מוצרי טיקו בצורה נרחבת לאזורים עירוניים וכפריים, בעוד מחסן הדגל שוכן בשכונת אקאנדראנו (Akkandrano) שבאנטננריבו.

ממשל רציראקה פתח בתחקיר ארגוני על פרקטיקות העסקים של טיקו בספטמבר 2000, וביוני 2001 פרסם צו נשיאותי הקובע כי על החברה להיסגר בגין אי-עמידה בהסכם המחייב את טיקו ליצור מקומות עבודה לייצור שמן צמחי בעלות נמוכה מ-1996; בית המשפט העליון של מדגסקר הפך את הצו הנשיאותי על פיו וביטלו ב-16 באוקטובר 2002. מספר תביעות הוגשו בפני בית המשפט על פרקטיקות העסקים של ראוואלומנאנה, בהן פסק דין של בית משפט ערב הבחירות לנשיאות ב-2001, שחייב את טיקו לשלם החזרי מיסים בסך 200–363 מיליארד פרנק מלגשי, אם כי כל תביעות אלו ירדו לטמיון במסגרת הסדרי טיעון; אף לא אחת מתביעות אלו לא הובילו להרשעה פלילית.

ראש עיריית אנטננריבו

ב-1999, החליט ראוואלומנאנה להירשם כמועמד עצמאי בבחירות לראשות עיריית אנטננריבו ולא לממן נציג ממפלגה אחרת. נורברט ראציראונאנה, נשיא "מפלגת הישפט בידי עבודתך" (Akaiky ny Vahoaka Indrindra - AVI), פגש את ראוואלומנאנה שנים אחדות קודם לכן בנוגע לענייני עסקים של חברת טיקיו. השניים שוחחו על האפשרות לפיה ראוואלומנאנה יתמודד למשרה ציבורית כמועמד מפלגת AVI, אך רעיון זה ננטש. יריבו העיקרי בבחירות לראשות העיר היה ראש ממשלת מדגסקר לשעבר, גי ראזנמאסי (Razanamasy), מ"אגודת הלידה מחדש של מדגסקר" (AREMA), שסבל מפופולריות ירודה, מה שהוביל את הנשיא רציראקה לתמוך תמיכה שתיקה במועמדותו של ראוואלומנאנה במקום בנציג מפלגתו שלו. לעומת זאת, ראוואלומנאנה היה אלמוני, אם כי משך תשומת לב יתרה בעקבות הצלחתו הכבירה בתחום התעסוקה וצבירת הונו הנכבד באמצעות שגשוג תאגיד טיקו. כל זאת נוסף על תפקידו המוערך כסגן נשיא כנסיית ישו המשיח במדגסקר, אשר העניקה לו תמיכה קולנית במועמדתו לראשות העיר.

תומכיו של ראוואלומנאנה בסגל הבכיר של תאגיד טיקו הקימו קבוצה לקידום מסע הבחירות שלו, אותו כינה "אני אוהב את אנטננריבו" (Tiako Iarivo). ראוואלומנאנה הוציא למעלה מ-700 מיליון פרנק מלגשי בעבור מימון מסע הבחירות, שנלקחו מתוך הכנסות עסקיו ותרומות פרטיות אחרות. מטה הבחירות שלו הפיץ באופן נרחב כרזות שיווקיות אשר הציגו את דמותו, שמו וססמתו של ראוואלומנאנה, ואף חילקו בחינם קופסאות ובהן חלב ויוגורט תוצרת טיקו לציבור הרחב. הכרזות שהפיץ מטה הבחירות הציגו לעיתים קרובות את הסמליל המסחרי של תאגיד טיקו ותמונות של ראוואלומנאנה רכוב על אופניים עמוסים ממוצרי חלב במטרה להציג את אישיותו כאיכר עממי ועני, אשר - באמצעות אינטליגנציה, נחישות וניהול אחראי - הצליח לפתח עסק משגשג ושיישם את אותן מיומנויות אלו שסייעו לו בפיתוח עסקיו בפיתוח עיר הבירה. מסע הבחירות של ראוואלומנאנה זכה לתמיכה רחבה על בסיס הצלחתו הברורה כמנהל, מנהיגותו בקהילה הנוצרית ואי-התאמתו למפלגת "AREMA" של הנשיא רציראקה. מסע הבחירות הושק רשמית ב-2 בנובמבר 1999, וב-8 בנובמבר הוביל ראוואלומנאנה בכל הסקרים. בבחירות המוניציפליות שנערכו ב-14 בנובמבר נבחר ראוואלומנאנה לראשות עיריית אנטננריבו כשהוא זוכה ל-45% מקולות הבוחרים.

עם בחירתו לראשות העיר, תעדף ראוואלומנאנה בראש סדר עדיפויותיו את סוגיות התברואה, הביטחון והמנהל הציבורי בעיר הבירה. בשעה שלאנטננריבו תקציב עירוני בן 11 מיליון דולר אמריקני, ראוואלומנאנה יזם תוכנית להוספת כספים נוספים לתקציב העירוני. הוא פתח חשבון בנק לתרומות ציבוריות ועסקיות למיזמים לשיפור פני העיר וגייס למעלה מ-700 אלף דולר תוך חצי שנה. הוא גייס כספים מתורמים בינלאומיים על מנת להקים מערכות לאיסוף פסולת ולהשמדתה, שיקום תשתיות רעועות ככבישים, שווקים וגנים ציבוריים. הוא קיבל הדרכה קבועה מקורט שמוק , אז ראש עיריית בולטימור שבמרילנד, עמו פיתח ידידות באמצעות נסיעותיו העסקיות הדו-שנתיות לארצות הברית כמנכ"ל טיקו. על מנת לשפר את תנאי התברואה בעיר, בנה ראוואלומנאנה בתי שימוש ציבוריים באזורים המאוכלסים בצפיפות או כאלו מתויירים. במהלך כהונתו, הבנייה בבירה גדלה באופן ניכר, עם תריסר מרכולים חדשים שנבנו תוך שנתיים. ראוואלומנאנה השיק יוזמה להתקנת ותיקון פנסי רחוב ברחבי העיר במטרה לשפר את נגישות ובטיחות תושבי ותיירי הבירה בלילות. נוסף על כך, הוא הגדיל את מספר השוטרים ברחובות והביא לירידה בפשיעה. יחסיו עם הנשיא רציראקה אופיינו ברוגע במהלך תקופת כהונתו המוקדמת כראש העיר, על אף שהחלטתו ב-28 ביוני 2001 לחסל "אזורים אדומים" - שטחים בעיר בהם נאסרו הפגנות והתאספויות ציבוריות - עוררה את מורת רוחו של רציראקה.

באוגוסט 2000, התראיין ראוואלומנאנה לעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל, ובמהלך ריאיון עיתונאי זה הביע את אמונתו כי הפיתוח במדגסקר דורש אחריות אישית גדולה יותר בקרב האוכלוסייה המלגשית, סביבה עסקית טובה יותר, הגנה יתרה על הסביבה והפחתת השחיתות השלטונית. בתגובה להעלאת השערות תקשורתיות, כי הוא יכול להיות מועמד מוביל לנשיאות, הכריז כי "אני מתגעגע לחופש העסקים, להקל על ביצוע הדברים".

נשיא מדגסקר

הבחירות הנשיאותיות ב-2001

ב-5 באוגוסט 2001, בפני כנסיית ישו המשיח במדגסקר בכפר הולדתו, הכריז ראוואלומנאנה על כוונתו להתמודד לנשיאות בבחירות שנערכו ב-16 בדצמבר 2001. מסע הבחירות שלו קידם את דימויו כאישיות בעלת עשייה-עצמית, אשר תסב את חכמתו העסקית לפיתוח המדינה. הוא התרברב בגילו הצעיר יחסית (הוא היה אז בן 52) ואי-בריתו עם "דינוזאורים פוליטיים" קשישים ששלטו בפוליטיקה בשלושת העשורים הקודמים. מוצאו הצנוע כאיכר כפרי הסב לו תמיכה בקרב מצביעים כפריים, שהיוו למעלה מארבע חמישיות האוכלוסייה. הוא נתפש כהתגלמות המריטוקרטיה שרבים מהמצביעים ביקשו לראות במדגסקר במקום מערכי כוח מושחתים ומערכות שלטון המאופיינות בנפוטיזם. יועץ הכנסיות הנוצריות של מדגסקר (FFKM) התייצב מאחורי ראוואלומנאנה, אשר סיסמת הפרסום הייתה "אל תפחד, אך תאמין". ראוואלומנאנה קיבל ייעוץ ותמיכה מראש עיריית בולטימור לשעבר קורט שמוק, שנמנה בין מנהלי מסע הבחירות של נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון.

הכרזתו של ראוואלומנאנה על התמודדותו לנשיאות עוררה מעין פעולות תגמול על ידי ממשלו של רציראקה, וראוואלומנאנה נפל קורבן להתקפות משמיצות תכופות בעיתונות. נוסף על ההתקפות שספג בעיתונות, בית משפט קנס אותו ב-300 מיליון פרנק מלגשי (כ-55.6 מיליון אירו) בגין השתמטות ממס, וראוואלומנאנה הוסיף להתמודד מול שתי תביעות נוספות בדבר ניהול תאגיד טיקו, אשר יושבו מאוחר יותר מחוץ לכותלי בית המשפט. התקפות אלה הוקעו על ידי דוברים בתנועת "אני אוהב את מדגסקר" (אשר נוסדה על מנת להגן על שמו הטוב). נאומים שנשא ראוואלומנאנה באזורים עירוניים וכפריים ברחבי האי, התאפשרו הודות לעושרו האישי הרב ולמטוס ושבעת מסוקי הפצה רשומים של טיקו. ערוצי הפצה של טיקו שימשו להפצת כרזות, כובעי בייסבול, חולצות טי וחומרי קידום מכירות אחרים.

סקרים שנערכו באוקטובר 2001 הראו כי רציראקה מפגר אחר ראוואלומנאנה. התוצאות הרשמיות של הבחירות, שפורסמו בדצמבר, הציבו את ראוואלומנאנה במקום הראשון עם 46% מקולות הבוחרים לעומת 40% להם זכה רציראקה. כיוון ששני המועדים לא זכו ברוב הקולות, נערך סיבוב שני בין שניהם. ראוואלומנאנה מיאן להשתתף בסיבוב השני בתואנה כי ניצח כבר בסיבוב הראשון ובמקום זאת דרש כי בית המשפט החוקתי הגבוה יספור את הקולות. תומכיו של רציראקה חסמו את עיר הבירה אנטננריבו, שבה שלטון תומכיו של ראוואלומנאנה. ראוואלומנאנה הכריז על עצמו כנשיא ב-22 בפברואר 2002. לאחר הכרזתו זו, ב-29 באפריל 2002, קבע בית המשפט החוקתי הגבוה כי ראוואלומנאנה זכתה ב-51.3% מקולות הבוחרים, שהספיקו לו לנצח באורח רשמי בסיבוב הראשון.

כהונה ראשונה

עם בחירתו לנשיאות, פעל ראוואלומנאנה להקטנת ההשפעה הכלכלית השלילית שנוצרה כתוצאה מן המיתון הפוליטי בן שמונה החודשים בגלל רציראקה, אשר ממשלו ייקר את מדגסקר במיליוני דולרים והוביל אותה להפסדים בתחומי התיירות והכנסות מסחריות, וכן הסב נזק לתשתיות, כולל גשרים שהופצצו ומבנים שנפגמו בעקבות הצתות. הוא חוקק שורה של חוקים חדשים, הוביל מדינויות ורפורמות חדשות במטרה לטשטש עקבות האידאולוגיה הסוציאליסטית של רציראקה ולהחליף אותה בסביבה כלכלית קפיטליסטית. בהפסיקו את מסורת זו, כראש המדינה החדש התרחק מהסתמכות על צרפת - שותפתה העיקרית של מדגסקר בתחום המסחר - וטיפח קשרים הדוקים עם מדינות אחרות ובהן גרמניה, ארצות הברית וקוריאה הדרומית כחלק מהאסטרטגיה שלו להתפתחות הכלכלית של מדגסקר. הוא שיתף פעולה עם יועצים באוניברסיטת הרווארד על-מנת להשיק יוזמה מהירה לפעולות שיניבו צמיחה כלכלית מהירה. בשנת 2004 אישר הבנק העולמי את אסטרטגיית הפחתת העוני של ממשל ראוואלומנאנה, שמותגה בשם "מדגסקר טבעית" (Madagascar Natural). האסטרטגיה עיגנה את עיקרון השימור הסביבתי כבלתי נפרד מהצמיחה הכלכלית בת-הקיימא של מדגסקר. ההשפעה הכלכלית השלילית של המשבר הפוליטי התגברה בהדרגה על ידי המדיניות הכלכלית והפוליטית המתקדמת של ראוואלומנאנה, אשר עודדה השקעות בחינוך ובתיירות אקולוגית, הקלה על השקעות זרות ישירות וטיפחה שותפויות סחר הן אזוריות והן בינלאומיות.

לקריאה נוספת

• Vincent Dubois, La Compagnie des Indes Galantes, French: Edifree, 2012. (בצרפתית)
• Didier Galibert, Les gens du pouvoir à Madagascar – Etat postcolonial, légitimités et territoire (1956–2002), Antananarivo, Karthala Editions, 2009, ISBN 9782811131432. (בצרפתית)
• Jean-Loup Vivier, Madagascar sous Ravalomanana: La vie politique malgache depuis 2001, Paris: Editions L'Harmattan, 2007, ISBN 9782296185548. (בצרפתית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארק ראוואלומנאנה בוויקישיתוף