מבחן הסקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעודה ובה תוצאת מבחן הסקר

מבחן הסֶקֶר הוא שמו של מבחן ידע כללי שנערך לכל תלמידי כיתות ח' בישראל החל משנת 1955 ועד 1972 תחת הנהגתו של שר החינוך דאז זלמן ארן. המבחן עצמו היה חלק מתוך "סקר רמה כללית", שהנהיג משרד החינוך, אשר כלל גם את ציוני התלמיד באותה השנה. מטרות מבחן הסקר הייתה לייעד את התלמידים בין חינוך בבית ספר עיוני (גימנסיה) לחינוך בבית ספר מקצועי. חלוקה זו בין חינוך עיוני למקצועי חרצה את גורלם של מאות אלפי תלמידים בישראל והסלילה חלקם למקצועות מסוימים שהם או הוריהם לא בהכרח רצו בהם. החלוקה בין בתי הספר השונים יצרה פער גדול בין התלמידים. בעוד תלמיד שסיים בהצלחה תיכון בבית ספר עיוני זכה לתעודת בגרות, תלמיד אשר סיים בהצלחה בית ספר תחת החינוך המקצועי לא זכה לתעודת בגרות ולא לתעודה מקצועית מוכרת. תלמיד שרצה לקבל תעודה מקצועית היה צריך לגשת למבחן של משרד העבודה ולא משרד החינוך. רק מיעוט קטן של תלמידים ניגש לבחינות אלו[1].

תוצאות הסקר נמסרו לתלמיד ללא ציון, אלא רק עם התשובה האם עבר או לא עבר.

בשנים בהן הונהג מבחן הסקר נבנו מאות כיתות ז', ח' "קדם מקצועיות" בעיקר בשכונות מצוקה ועיירות הפיתוח. החינוך הקדם מקצועי הכשיר במסגרת של 12 שעות שבועיות במקום למידה של מקצועות עיוניים. דבר זה השפיע על הישגי התלמידים בכיתות אלה במבחני הסקר[2].

מדיניות הרחבת המגמות המקצועיות שקידם משרד החינוך בהנהגתו של ארן הוליכו את הלומדים במקצועות אלו למבוי סתום מבחינה חברתית. מבחני הסקר ובניית עשרות בתי ספר מקיפים (בתי ספר מקצועיים) הולידה בעיקר תוצאה אחת, ניתוב רוב בני עדות המזרח (כמחצית הלומדים בערך) לחינוך מקצועי. הכוונה לחינוך מקצועי מנעה מרבים מהתלמידים להכשיר עצמם למקצועות מודרניים יותר ולחינוך גבוה יותר. במהלך זה הגביר משרד החינוך את הפערים החברתיים במדינת ישראל[1].

ב-1972 בוטל הסקר ונוסו מערכות הערכה ומדידה אחרות, כמו "המשוב". כיום משתמש משרד החינוך בבחינות המיצ"ב שמתפרסות לאורך כל תקופת הלימודים בבית הספר היסודי.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המבחן זכה להתייחסות ביקורתית באחד ממערכוני הסדרה "היהודים באים", שם הוצג התהליך ככזה הדומה לתהליך מיון התלמידים בסדרה הספרים והסרטים הארי פוטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 צבי צמרת, זלמן ארן והפרודוקטיביזציה של בני עדות המזרח, חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, 2005, עמ' 295-326
  2. ^ יוסי יונה ויצחק ספורטא, החינוך הקדם מקצועי ויצירת מעמד הפועלים בישראל, מזרחים בישראל: עיון ביקורתי מחודש, 2002, עמ' 68-104