מבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבט
מבט לחדשות
סמליל "מבט" מ-2006 עד 2008
סמליל "מבט" מ-2006 עד 2008
סוגה חדשות
יוצרים רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים

קבועים
חיים יבין: 1 באוגוסט 196830 בספטמבר 1997, ספטמבר 1998 - 5 בפברואר 2008
גאולה אבן: 5 באוקטובר 1997 - ספטמבר 1998
ינון מגל: 10 בפברואר 2008 - 12 ביוני 2012
מרב מילר: 10 בפברואר 2008–2015
אמיר איבגי: 2012 - 1 בינואר 2015
יעקב איילון: 5 בינואר 2015 - 15 בנובמבר 2016
מיכל רבינוביץ': נובמבר 2016 - 9 במאי 2017
אמיר בר שלום: נובמבר 2016 - 9 במאי 2017
מחליפים

דליה מזור
רם עברון
יעקב אחימאיר
דניאל פאר
שמעון טסלר
אורלי יניב
מנשה רז
שרי רז
כרמית גיא
נעמי קרן
אריה אורגד
עמוס ארבל
ענת דולב
אליעזר יערי
ועוד
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
תוכנית המשך חדשות הערב
הפקה
חברת הפקה רשות השידור
אתר צילומים אולפן "מבט" שבירושלים
אורך פרק 63-65 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית 1 באוגוסט 19689 במאי 2017
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולפן מבט לחדשות ב-2016
כל הפתיחים של מבט לחדשות, 2017-1968

"מבט לחדשות" או "מבט" הייתה מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון. הייתה משודרת ברציפות מאז ייסודה של הטלוויזיה הישראלית משנת 1968 עד סגירת רשות השידור, מהדורת מבט האחרונה שודרה ב-9 במאי 2017.

התוכנית סיכמה את חדשות היום באמצעות כתבות חדשותיות וקריינות מן האולפן. מתכונת התוכנית השתנתה במהלך השנים. השינויים העיקריים ניכרים בכמות הפריטים שכל תוכנית מתייחסת אליהם. המגישים המזוהים עם מבט הם, בין השאר, חיים יבין, דניאל פאר, דליה מזור, יעקב אחימאיר, שמעון טסלר ורם עברון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת מבט הראשונה שודרה ב-1 באוגוסט 1968[1], הוגשה על ידי חיים יבין והנושא הראשון שסוקר במהדורה היה חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה. כבר בשבועות הראשונים לשידורה חל ויכוח על אורך המהדורה, על תכניה, ועל תקלות טכניות שחלו בשידורה[2].

בשנותיה הראשונות כללה התוכנית פחות פריטים, ועל כן הייתה איטית יותר. בהמשך התרבו הפריטים ובהתאם לכך התקצרו. הגשת התוכנית השתנתה מעט מאוד והיא מבוססת על מגיש או קריין באולפן שלעיתים גם מראיין מומחים לנושאים שעל סדר היום. בחלק מהזמן הוגשה התוכנית יחד על ידי זוג של קריין וקריינית, מה שקרה בעיקר בשנות השמונים בעת הגשתו המרובה של דניאל פאר את התוכנית. בשנות ה־70 וה־80, עד לתחילת השידורים של הערוץ המסחרי (ערוץ 2) זו הייתה תוכנית פופולרית ביותר.

משנת 1976 שודרה בערוץ גם תוכנית תחקירים אשר נקראה "מבט שני", המאזכרת בשמה את מהדורת מבט, וכן את העובדה שבמקרים רבים "מבט שני" שודרה לאחר מהדורת מבט.

באוגוסט 1978 החלה גלי צה"ל להעביר ברדיו את התוכנית מבט, במקביל לשידור התוכנית בטלוויזיה. באמצע שנות התשעים, לאחר הפסקה מאז שנת 1989, חזרה רשת ב' לשדר ברדיו את מבט ואילו גלי צה"ל עברו לשדר מהדורות של ערוצי טלוויזיה אחרים.

ב-16 בפברואר 1983 שודרה התוכנית בשידורי צבע לראשונה, לאחר ביטול האנטי מחיקון.

חיים יבין הוא המגיש הוותיק ביותר של "מבט לחדשות". הוא הגיש את מהדורת מבט לחדשות הראשונה, הפיק את השידור הראשון והמשיך להגיש את "מבט" במשך 40 שנה. כמו כן, בעקבות הגשה זו, זכה לכינוי "מר טלוויזיה", כינוי שדבק בו בעיקר בשנות השמונים. יבין ליווה את התוכנית במשך רב ימיה, מלבד שנות השמונים, אז כאמור, שידרו את התוכנית דניאל פאר, ירון לונדון ואחרים.

בשנת 1997 שונה פורמט התוכנית עקב עזיבתו של יבין לחדשות ערוץ 2. גאולה אבן נבחרה להחליפו.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטה של מבט לחדשות בארכיון הטלוויזיה הישראלית

ב-10 במאי 2007 הודיע חיים יבין כי בכוונתו לפרוש מהגשת מהדורת "מבט" לאחר כ-40 שנה בהן הגיש אותה. נוצר מצב ששני מגישי מהדורות החדשות המרכזיות, יחד עם גדי סוקניק בחדשות ערוץ 2, עוזבים את הגשת המהדורה. במשך מספר חודשים הופצו שמועות על מחליפו של יבין ואף נטען כי גאולה אבן, שהגישה את יומן בימי שישי בערוץ הראשון, ואף החליפה את יבין לפני כעשור, תחליף אותו. לבסוף נבחרו להגשת המהדורה ינון מגל ומרב מילר.

לקראת עזיבתו של יבין הוחלט ברשות השידור להחליף את האולפן שמשמש את תוכניות החדשות של הערוץ ואת מהדורת "מבט", באולפן חדיש ומתקדם יותר ובעיצוב גרפי חדש. לאחר שידורו האחרון של יבין, שכלל תוכנית פרידה ששודרה מיד עם סיומה של מהדורתו של יבין, ב-10 בפברואר 2008 שודרה מהדורת מבט עם המגישים החדשים.

ב-10 ביוני 2010, הפכה מבט למהדורת החדשות הראשונה בישראל ששודרה בפורמט ה-HD, כחלק מפתיחת תחרות המונדיאל באותו ערב. המהדורה שנקראה "מבט למונדיאל" צולמה באולפן חדש בהגשתו של ינון מגל. מאז אותו שידור, משודרות 2 מהדורות מבט: אחת באולפן אירוח (ל-HD) והשנייה מהאולפן הרגיל.

ב-6 במאי 2012, עברה שעת השידור של מבט ל-19:52 כחלק מתפיסת השידור החדשה של רשות השידור והרצון להאריך את הפריים טים ולהתחרות מול המהדורות של הערוצים המסחריים. ב-12 ביוני 2012 התפטר מגיש המהדורה ינון מגל מתפקידו; ביום זה הוגשה המהדורה האחרונה בהנחייתו. באותה עת הייתה מרב מילר בחופשת לידה. לאחר מכן הגישו את המהדורה לסירוגין עודד שחר, יעקב אחימאיר, אמיר בר שלום, מיכל רבינוביץ', אמיר איבגי ותמר אלמוג. כשמילר שבה מחופשת הלידה החלה להגיש את המהדורה יחד עם אמיר איבגי.

ב-20 בינואר 2013 עברה חטיבת החדשות לפורמט שידור ברזולוציית HD מלאה באפיק 511 בכבלים ובלוויין. מ-21 באוגוסט 2014 משודרת מבט מהשעה 19:58 ונמשכת כשעה (ולא כחצי שעה, כפי שהיה עד אז).

החל מאוגוסט 2014 ערך את "מבט", באופן בלעדי, אלון מזר. כניסתו לתפקיד לוותה בביקורת מצד קודמו, אבי מוסקל[3].

מ-5 בינואר 2015 עד 15 בנובמבר 2016 הגיש יעקב אילון את מבט. לאחר עזיבתו נבחרה מיכל רבינוביץ' למגישת התוכנית, כשאמיר בר שלום מחליף אותה פעם בשבוע.

החל מ-15 במרץ 2015 החלה מבט להיות משודרת מאולפן חדשות HD שהושק בשבוע בחירות 2015. האולפן משלב טכנולוגיות מתקדמות של גרפיקה, תצוגה ואינטגרציה. עם השקת האולפן שונו גם הפתיחים הגרפיים והאותות המוזיקליים של רוב משדרי חטיבת החדשות.

ב-9 במאי 2017 שודרה מהדורת מבט האחרונה, לקראת סגירתה של רשות השידור בשבוע שלאחר מכן[4]. אופיו של השידור האחרון, אותו הגישה מיכל רבינוביץ', היה שונה מיתר מהדורות התוכנית והוא לווה בדברי פרידה של אנשי העיתונות הרבים שנטלו בו חלק ובסיומו עובדי התחנה שרו את "התקווה"[5].

התוכנית "מבט לאחור" ששודרה בכאן 11 מאז דצמבר 2017 ועד ינואר 2019 השתמשה בקטעי ארכיון היסטוריים מתוך מהדורות "מבט לחדשות" ותוכניות אקטואליה נוספות של הערוץ הראשון[6], ושמה של תוכנית זו הזכיר בתוכו את שמה של מהדורת "מבט". ועם פתיחת התאגיד, שמה של המהדורה השתנה ל"חדשות הערב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]