מדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מִדְיָן היא חבל ארץ ועם המוזכר במקרא ובקוראן.

המקרא מזכיר אותם בלוח העמים כצאצא השישי שיצא מאברהם לאחר פטירת שרה, מאשתו(או פילגשו) קטורה.[1][2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך, מדין היה בנו של אברהם מאשתו האחרת[3] או פילגשו,[4] קטורה. למדין היו חמישה אחים – זמרן, יקשן, מדן, ישבק ושוח, בנוסף לשני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק. הוא היה הבן הרביעי של קטורה, אחרי זמרן, יקשן ומדן, ובנו השישי של אברהם, אחרי ישמעאל, יצחק, זמרן, יקשן ומדן.

יוסף בן מתתיהו מספר כי "ואברהם כונן להם מוצאות בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאשרה עד ים האדום".[5]

בניו של מדין הם: עיפה, עפר, חנוך, אבידע ואלדעה.[6][7] מחמשת בניו אלו נוסדו חמישה שבטים כאשר בראש כל אחד מהם עמד מלך. במקרא מוזכרים חמשת מלכי מדין אֱוִי, רֶקֶם, צוּר, חוּר ורֶבַע במלחמת מדין. לפי ספר הישר,[8] היו אלו בניהם של חמשת בניו של מדין: אוי בן עיפה, רקם בן חנוך, צור בן עפר, חור בן אבידע, רבע בן אלדעה.

ארץ מדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיינים התיישבו בצפון מערב חצי האי ערב, בחלק ניכר מהחלק המזרחי של ים המלח (אשר מאוחר יותר נושב על ידי העמונים, המואבים והאדומים) וכן בערבה.[דרוש מקור][מפני ש...] בזמן בו מתרחש המתואר בספר שמות, שטחם כלל ככל הנראה חלקים מחצי האי סיני.[דרוש מקור]

היום, הטריטוריה העתיקה של מדין נמצאת בחלקים מערב הסעודית, דרום ישראל ודרום ירדן. שם הארץ השתמר בשם רכס הרי מדין (אנ') שלמזרח מפרץ אילת.

הופעות מקראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר בראשית, מדיינים סוחרים קנו את יוסף והורידהו למצרים, שם מכרו אותו לעבד.[9]

מאוחר יותר, מדין היה האזור אליו ברח משה ממצרים לאחר הריגת המצרי אשר הכה איש עברי,[10] עד חזרתו לשם הנהגת בני ישראל.[11] בשנים אלה, הוא נישא לצפורה, בתו של יתרו (רעואל), כהן מדין.

בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, זמן קצר לפני הכניסה לארץ, בעצתו של בלעם בן בעור, הכשילו בנות מדין את בני ישראל בחטאי עבודה זרה וגילוי עריות, וכתוצאה מכך פרצה מגפה בבני ישראל. לאחר שתמה המגפה יצאו ישראל למלחמה במדין, הרגו את הגברים, הנשים, הילדים ואת רוב הילדות ולקחו שלל רב.

בתקופת השופטים הפכו המדיָנים לעוינים לעם ישראל. המדינים ומלכיהם זבח וצלמונע אשר הובלו על ידי שני שרי הצבא, עורב וזאב, פשטו על ישראל בעזרת גמלים מהירים כדי לשדוד יבול ובעלי חיים, וגרמו להתרוששות של ישראל, עד שהובסו בידי גדעון.[12] שם גם מזהים את המדיָנים כישמעאלים, אשר נוהגים לעדות נזמים באפיהם.[13]

קשרים חוץ מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט עיפה, מבני מדין, מזוהה עם ה־Ḫayappa המוזכרים בכתובות המלכותיות של תגלת-פלאסר השלישי יחד עם משא, תימא, אדבאל ושבטים נוספים.[14][15]

בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיינים מוזכרים באריכות גם בקוראן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]