מוחמד בסיוני

מוחמד בסיוני
محمد بسيوني
לידה	1937
פטירה	18 בספטמבר 2011 (בגיל 74 בערך)
מדינה	מצרים
בן או בת זוג	נגואה בסיוני

מוחמד בסיוני (בערבית: محمد بسيوني‏; 1937 – 18 בספטמבר 2011) היה איש צבא ודיפלומט מצרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוני התגייס לצבא מצרים בשנת 1956 ושירת במודיעין הצבאי, שם טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת תת-אלוף. בשנת 1973 כיהן כנספח צבאי בשגרירות מצרים שבדמשק ובמסגרת תפקידו תיאם את מועד פתיחת ההתקפה המשותפת של מצרים וסוריה כנגד ישראל. בשנת 1976 מונה לנספח הצבאי המצרי בטהראן.

לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979 והחלפת שגרירים בין המדינות, מונה בסיוני למיופה הכוח בשגרירות המצרית בתל אביב. לאחר שמצרים החזירה את השגריר סעד מורתדא בשנת 1982 כמחאה על פרוץ מלחמת לבנון, הוטל על בסיוני לנהל את השגרירות עד שבשנת 1986 מונה לשגריר החדש בישראל.

בסיוני שירת בתפקידו עד שנת 2000, בה הוחזר למצרים כמחאה על פריצת האינתיפדה השנייה. כעבור מספר שנים הודה בסיוני כי במשך שירותו הארוך בישראל ניצל את מעמדו הדיפלומטי לקיום פעילות מודיעינית מצרית בישראל.^[1] לאחר חזרתו למצרים מונה לסגן יו"ר הוועדה לקישרי חוץ בשורא. בעקבות החלטת ממשלת שרון על ביצוע ההתנתקות מעזה החליט הנשיא מובארק למנות שוב שגריר ושלח לישראל את מקורבו, הדיפלומט הוותיק והמנוסה מוחמד עאסם איברהים (2005–2008).

בתקופת כהונתו כשגריר מצרים בישראל, התלוננה במשטרה רקדנית בטן ישראלית כי בסיוני הטריד אותה מינית וניסה לאנוס אותה בדירה ריקה אליה הזמין אותה באמתלה של הצעת עבודה. בסיוני סירב להיחקר במשטרה וטען לחסינות דיפלומטית, תיק החקירה נגדו נסגר בלחץ משרד החוץ, על אף מחאה של ארגוני נשים. גם התביעה האזרחית שהוגשה נגדו נמחקה עקב חסינותו הדיפלומטית.

בסיוני סבל מסוכרת ולחץ דם גבוה, וכן עבר ניתוח מעקפים. הוא מת ב-18 בספטמבר 2011.^[2]