מוצש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוצש
שלושת הכוכבים שעל הלוגו רומזים לזמן יציאת השבת
שלושת הכוכבים שעל הלוגו רומזים לזמן יציאת השבת
שלושת הכוכבים שעל הלוגו רומזים לזמן יציאת השבת
תדירות שבועון
בעלים מקור ראשון
עורכת ראשית תמר פרלשטיין
תאריכי הופעה 2011–הווה (כ־13 שנים)
שפה עברית
מערכת ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער המגזין עם גרסה של רוזי המסמררת עם כיסוי ראש, גיליון מס' 71

מוצש הוא מגזין תרבות ופנאי מבית מקור ראשון, הפונה בעיקר לקהל דתי לאומי. המגזין ראה אור לראשונה במרץ 2011 כמגזין עצמאי, ועורכו הראשון היה אלעד טנא. מפברואר 2016 הוא אחד המוספים הנלווים לעיתון סוף השבוע של מקור ראשון. מאז הוא מופץ אחת לשבוע יחד עם שאר מוספי עיתון "מקור ראשון" - יומן, שבת ודיוקן.

אופי ותוכן המגזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצש פנה בעיקר לצעירי הציבור הדתי-לאומי ועסק בין היתר בנושאי תרבות, בילוי, ספורט ופנאי, סקר מסעדות ויינות כשרים ואירועי תרבות, מופעים וסרטים המתאימים בדרך כלל לציבור הדתי.

כיום מופיעים בעיתון המדורים הבאים: הורות, חינוך, "הדיבור" - אקטואליה ונתונים מעניינים מהשבוע החולף, קצרים - מאמרים או רעיונות קצרים שכותביהם מתחלפים, תשבצי וחידות הגיון, ספרות, מוזיקה וקולנוע, ביקורת מסעדות של חן ואלון קורן, רחלי שלו בקומיקס שבועי על הורות ואמהות, בישול, ספורט וסל תרבות - שאלות לאנשי המגזר ויוצרים שונים.

מלבד נושאי תרבות ופנאי המגזין הרבה לעסוק בענייני חברה, ובעיקר כאלה הנוגעים לציבור הדתי לאומי. בתקופת מחאת האוהלים, למשל, הוקדש גיליון לנושא יוקר הנדל"ן בריכוזים דתיים לאומיים. גיליונות אחרים עסקו בעובדים זרים, הקרע המתרחב בין דתיים לחילוניים, שליחות ציונית בתפוצות, ונושאים חברתיים אחרים.

כיום, הכותבים הקבועים במגזין הם הרב חיים נבון, רביטל ויטלזון-יעקבס, רחלי מלק-בודה ויאיר אגמון. שי גבסו, אריאל הורוביץ, אריק גלסנר, אודי דוידי, דינה אברמסון, אריאל שנבל, ג'קי לוי יחד עם שלומי צ'רקה וכן אורי אורבך היו בעלי טורים קבועים או פינות במשך תקופה ארוכה.

מספר חשיפות של המגזין זכו לפרסום, ביניהן אחת בעקבות חשיפת דבריו הביקורתיים של הרב אלי סדן בעניין מורשת רבין[1] ואחרת בעקבות הופעה של הראל סקעת בפני בנות שירות לאומי[2].

יש מי שראו בו כנושא דגל של פשרנות דתית[3]. במגזין הופיעו, בין היתר, כתבה על יוזמה שקוראת לביטול מנהג "שבעה נקיים", כתבה על הומוסקסואלים דתיים וארגונים המיוחדים להם וכתבה שמציגה באור שלילי את תופעת הגרעינים התורניים. כן פורסמו כתבות על תופעת הורדת כיסוי ראש אצל נשים דתיות, ועל אנשים המגדירים עצמם דתיים אך מסמסים בשבת.

ה"פשקוויל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה הראשונה לצאתו, הודפס בעמודי האמצע של המגזין המדור הסאטירי "הפשקוויל". המדור נערך על ידי גיל סלוביק ואסף וול (האחרון תחת שם העט "גורנישט")[4] שהיו באותה עת עורכי הקריאייטיב במקור ראשון. הפשקוויל עוצב לעיתים קרובות כפשקוויל חרדי, והשתמש בשפה "פאשקווילית" טיפוסית, עם משחקי מילים שהתבססו על ביטויים הלכתיים, תלמודיים, מקראיים וכדומה. זהותו של גורנישט נותרה עלומה זמן רב (עוד בטרם כתב למגזין, ופעל בעיקר כטוקבקיסט), עד שאברי גלעד ביצע לו אאוטינג בשוגג בתוכנית הרדיו המילה האחרונה, בהתייחס ל"פשקוויל"[5]. לאחר שנה החל המדור מופיע מעת לעת, עד שירד באוקטובר 2012.

מוצש נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנת 2017 מגזין מוצש נוער יוצא אחת לחודש יחד עם מוצש, היוצא פעם בשבוע. במוצש נוער כותבים עיתונאי מקור ראשון, ונושאיו מתחלפים מדי חודש. ניתן למצוא במוצש נוער טורים של כותבים שונים על גיל ההתבגרות וכן טור של הרב אברהם סתיו.

במוצש נוער ישנה התייחסות לטרנדים של הנוער הדתי והלא דתי בישראל, ראיונות עם מפורסמים ופעילים חברתיים שונים וכן מדור אקטואליה, משחקי וחידות חשיבה ועוד.

מוצש נוער מתקבל למנויי העיתון ללא עלות נוספת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת ynet, הרב אלי סדן: לרבין אין שום מורשת כמנהיג, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
  2. ^ קובי נחשוני, רבנים נגד הופעת סקעת בפני בנות שירות לאומי, באתר ynet, 29 ביוני 2011
  3. ^ בגיליון שציין שנה למגזין פורסמה כתבה שהביאה את דבריהם של אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה ורבנים כנגד אופיו של המגזין בתחילת דרכו, ויחד עם זאת את חזרתם בהם מדבריהם ברבות הימים
  4. ^ גיל סלוביק, מוצש, תכירו: אני הוא גורנישט, באתר ynet, 29 בדצמבר 2011
  5. ^ אברי גלעד פלט בשידור חי מי עומד מאחורי "גורנישט",http://www.srugim.co.il/flash/231477/