מורטימר צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מורטימר צוקרמן
Mortimer Zuckerman
לידה 4 ביוני 1937 (בן 86)
מונטריאול, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אפר איסט סייד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 ביוני 1994)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה (2014)
  • Great Immigrants Award (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מורטימר בנימין "מורט" צוקרמןאנגלית: Mortimer Benjamin "Mort" Zuckerman) הוא איש עסקים יהודי-קנדי-אמריקאיי המשמש כיושב ראש "בוסטון פרופרטיס" - אחת מקרנות הנדל"ן הגדולות בארצות הברית והמוציא לאור של המגזין U.S. News & World Report[1]. בעבר היה הבעלים של כתבי העת The Atlantic וה-Fast Company והעיתון היומי "ניו יורק דיילי ניוז". על פי המגזין פורבס, הונו האישי הוערך ב-2.7 מיליארד דולר אמריקני בשנת 2017[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נולד במונטריאול שבקוויבק לאסתר ואברהם צוקרמן, בעלי חנות טבק וממתקים. סבו היה רב אורתודוקסי. צוקרמן נרשם לאוניברסיטת מקגיל בגיל 16 וקיבל תואר BA בשנת 1957, ותואר במשפטים בשנת 1961, למרות שלא נבחן בבחינות הסמכה ללשכת עורכי הדין. באותה השנה נרשם לבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה לתואר במנהל עסקים, אותו סיים בהצטיינות. בשנת 1962 קיבל תואר שני מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו, נשאר צוקרמן כמרצה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד במשך תשע שנים ואף לימד באוניברסיטת ייל. הוא עבד בחברת הנדל"ן קבוט, קבוט ופורבס במשך שבע שנים, והגיע לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל כספים ראשי (CFO). ב-1980 רכש את הירחון The Atlantic, וכיהן כיו"ר הירחון במשך 19 שנים, עד 1999, כאשר מכר את המגזין לדייוויד ג'י ברדלי, תמורת 12 מיליון דולר.

בשנת 1984, צוקרמן רכש את כתב העת "U.S. News & World Report", שם שימש גם כעורך ראשי במשך שנים רבות[3].

בשנת 1989, התמודד על רכישת העיתון "ג'רוזלם פוסט" בישראל[4], שעמד אז למכירה. אך חברת "הולינג'ר", שבבעלות איל העיתונות הקנדי קונרד בלק, הציעה מחיר גבוה יותר[5].

ב-1993, הוא קנה את "ניו יורק דיילי ניוז", הצהובון הנפוץ ביותר בעיר ניו יורק, לאחר שהעיתון נקלע למשבר כספי[6]. העיתון המשיך להפסיד כספים וב-1999 הזרים לו 19 מיליון דולר מכספו לשם הצלתו[1]. במשך שנים רבות היה "ניו יורק דיילי ניוז" הצהובון המוביל בעיר, מבחינת מספר העותקים היומי שמכר. איל התקשורת המיליארדר רופרט מרדוק רכש את העיתון המתחרה "ניו יורק פוסט" ב-1993, לאחר שגם הוא נקלע לקשיים כספיים[7]. מרדוק ביקש להגדיל את התפוצה של "הפוסט" על חשבון ה"דיילי ניוז", ובספטמבר 2000, הוריד את מחיר גיליון יום חול ל-25 סנט מ-50 סנט[8]. בעקבות שינוי המחיר תפוצת "הניו יורק פוסט" זינקה ב-45% ל-620,000 עותקים יומיים ב-2003, עם זאת באותה עת "ניו יורק דיילי ניוז" עדיין הוביל עם 737,000 עותקים. ה"דיילי ניוז" הוביל גם בצורה משמעותית בימי ראשון, עם מכירות של 811,000 עותקים לעומת 420,000 של ה"ניו יורק פוסט"[9].

בשנת 2008, שוב נקלעו מרדוק וצוקרמן למאבק, הפעם על רכישת היומון "ניוזדיי" מלונג איילנד, שהיה השלישי בתפוצתו במדינת ניו יורק[10]. לבסוף חברת "כייבלוויז'ן" רכשה את העיתון[11]. באותה שנה צוקרמן הוא אחד המשקיעים שהונו על ידי ברנרד מיידוף, דרך השקעות שהחזיק אצל יועץ ההשקעות ג'יי עזרא מרקין, שהחזיק בכ-10% (כ-30 מיליון דולר) מקרן הצדקה של צוקרמן אצל מיידוף[12]. באפריל 2009 הגיש צוקרמן תביעה נגד ג'יי עזרא מרקין והחברה שלו Gabriel Capital LP. לטענתו למרקין היה תמריץ עצום לא לחשוף את מעשיו של מיידוף, מכיוון שהוא גבה מלקוחות עמלות גבוהות על ההשקעות אצלו.

בעקבות המעבר לקריאת חדשות באינטרנט, סבל ה"ניו יורק דיילי ניוז" מירידה חדה בתפוצתו[13], הוא צבר הפסדים כבדים ומספר העובדים בו קוצץ באופן משמעותי[14]. במהלך שנת 2015 ניסה צוקרמן למכור את העיתון, אך לא מצא רוכשים שישלמו את הסכום שביקש עבורו[15]. לבסוף מכר את העיתון, לחברת "טרונק", המוציאה לאור את העיתונים "לוס אנג'לס טיימס" ו"שיקגו טריביון", תמורת דולר אחד, בנוסף לללקיחת התחייבויות של ההוצאות תפעוליות ותשלומי פנסיה, בספטמבר 2017[16].

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012 תרם 200 מיליון דולר למכון לחקר התנהגות המוח על שם מורטימר ב. צוקרמן באוניברסיטת קולומביה.

בינואר 2016 הודיע על הקמת קרן מלגות ותוכנית לתמיכה בישראל, במחקר בהיקף של כ–100 מיליון דולר. שתפעל באוניברסיטה העברית, בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן[17].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן[18].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הפך לאזרח ארצות הברית ב-1977.

ב-1996 התחתן צוקרמן עם מרלה פראת'ר (ילידת 1956), אוצרת של הגלריה הלאומית לאמנות; יש להם בת אחת והם התגרשו ב-2001.

ב-19 בדצמבר 2008 נולדה בתו השנייה של צוקרמן, רנה אסתר, אך אמה לא זוהתה. לידתה של הוכרזה בטור ב"ניו יורק דיילי ניוז", ב-23 בדצמבר 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מורטימר צוקרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יואב קרני, ניו-יורק, ‏מורט זוקרמן על החלום האמריקני, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1999
  2. ^ "The World's Billionaires (2016 ranking): #688 Mortimer Zuckerman". Forbes. 1 במרץ 2016. נבדק ב-2017-01-03. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ יעל פקטור, נפילת המגזינים, חדשות, 21 באוקטובר 1990
  4. ^ אפי לנדאו, ההשתלטות - השקיעו בעיתון – אולי במקום תרומה גדולה למגבית, חדשות, 3 בינואר 1990
  5. ^ יגאל רביב, רדלר לא מתחרט, חדשות, 19 ביולי 1992
  6. ^ יעקב שרגל, ניו יורק, ‏נשיא ומו"ל רנדום האוז יעמוד בראש קבוצת מורטימר צוקרמן, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1997
  7. ^ בני אבני, ניו יורק, העיתון שירד מהפסים, חדשות, 26 במרץ 1993
  8. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏מלחמת הטבלואידים בניו-יורק חוזרת - הפעם אולי עד הכרעה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2000
  9. ^ יעקב שרגל, ניו יורק, ‏ה"ניו יורק פוסט" בתאוצה על חשבון ה"דיילי ניוז", באתר גלובס, 15 במאי 2003
  10. ^ שירות גלובס, ‏לא מוותר למרדוק: מורטימר צוקרמן הגיש הצעה זהה לרכישת העיתון "ניוזדיי", באתר גלובס, 27 באפריל 2008
    רויטרס, מתחרה במרדוק: מורטימר צוקרמן - בעל העיתון "ניו יורק דיילי ניוז" - הגיש הצעה לרכישת "ניוזדיי", באתר הארץ, 26 באפריל 2008
  11. ^ שירות גלובס, ‏כייבלוויז'ן רכשה את העיתון "ניוזדיי" תמורת 650 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 במאי 2008
  12. ^ אשר שכטר, נפגעים נוספים של מאדוף: סטיוון ספילברג, אלי ויזל ו-HSBC, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2008
  13. ^ אשר שכטר, בתוך חצי שנה: תפוצת העיתונים היומיים בארה"ב ירדה ב-3.6%, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
  14. ^ Mike Jaccarino, “All That’s Left Is Turning Out the Lights”: How Onetime Tabloid King New York Daily News Sank Into Decrepitude, Vanity Fair, ‏2 בפברואר 2020
  15. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, מיליארדר יהודי-אמריקאי המקורב לנתניהו החליט לא למכור את העיתון שלו, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2015
  16. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, סוף עידן בניו יורק: העיתון המיתולוגי שנמכר עבור דולר אחד בלבד, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2017
  17. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטאות בישראל, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2016
  18. ^ תמרה טראובמן, בר אילן תעניק תואר לשם כבוד להילרי קלינטון, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006