מחשבת שווא על טפילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחשבת שווא על טפילים
תחום פסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם לא ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים מחשבת שווא, abrasion, גירוד, היפוכונדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1121818 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D063726
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחשבת שווא על טפילים[1]אנגלית: Delusional parasitosis) היא הפרעה דלוזיונלית שהלוקים בה מאמינים שהם נגועים בטפילים כגון קרציות, תולעים או חרקים שונים כאשר הנגיעות אינה קיימת בפועל.[2] הלוקים בהפרעה מדווחים לעיתים קרובות על תחושות גירוד או עקצוץ כאילו טפילים רוחשים על העור או מתחתיו.

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימני ההפרעה משתנים בין הלוקים בה, אך בדרך כלל מתאפיינים בתחושת זחילה או נעיצה שלרוב נתפסת כתוצאה של זחילת פרזיטים על העור חדירה לתוכו. הלוקים בהפרעה עשויים לפצוע את עצמם בניסיון להיפטר מה"טפילים". לעיתים התחושה נוצרת כתוצאה מהעלאת הרעיון על ידי אדם אחר.[3]

כמעט כל סימן בעור, או כתם בבגד עשוי להיות מפורש על ידי הסובלים מההפרעה כסימן לחדירת פרזיטים, וסימנים כאלה, לעיתים קרובות, נאספים באובססיביות כדי להציגם לרופא.[2] הצגת "ראיות" כאלה ידועה כ-Matchbox Sign (על שם קופסת הראיות המשמשת לאיסוף לצורך הצגה לרופא).[3]

ההפרעה מופיעה בנשים יותר מבגברים, ושכיחותה עולה במידה משמעותית מעל גיל 40.[3]

מחשבת שווא על טפילים בבית (Delusory cleptoparasitosis) גם היא הפרעה דלוזיונלית שהלוקים בה מאמינים שיש טפילים בביתם ולא על גופם.[4]

מחלת מורגלונז (Morgellons) היא סוג של מחשבות שווא על טפילים שללוקים בה יש תחושת כאב בעור שלאמונתם נגרמת כתוצאה מחדירת סיבים.[5]

דיאגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבת שווא על טפילים נחלקת לשלוש קבוצות: ראשונית, שניונית-פונקציונלית ושניונית-אורגנית.

  1. ראשונית: המחלה כוללת את מחשבת השווא בלבד, ללא הפרעות ומחלות נוספות. זוהי פסיכוזה היפוכונדרית חד-תסמינית.
  2. שניונית-פונקציונלית: ההפרעה נלווית למצב פסיכיאטרי כגון סכיזופרניה, הפרעה טורדנית-כפייתית, או דיכאון קליני.
  3. שניונית-אורגנית: הפרעה שבאה בעקבות נטילת תרופות או סמים הגורמים לתסמינים או בעקבות מחלה כגון סרטן, שחפת או סוכרת.

פקטורים נוספים שעשויים לגרום לתחושת עקצוץ וזחילה: מנופאוזה (בעקבות השינויים הורמונליים), אלרגיות, שימוש בסמים, כדוגמת קוקאין, ומתאמפתמין. הפקטורים הפיזיולוגיים האלה, כמו גם חומרים נדיפים הגורמים לגירוי, עשויים לגרום לתחושת "זחילה" באנשים בריאים בדרך כלל. אצל אנשים מסוימים, התקבעות פסיכולוגית על התחושה הזו ופחדים בנוגע למשמעות התחושה, עלולים להתפתח למחשבת שווא על טפילים.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבת שווא שניונית מטופלת באמצעות טיפול במצב הפיזיולוגי או הפסיכולוגי הראשוני הכללי. מחשבת שווא ראשונית מטופלת בטיפולים הנהוגים בהפרעות דלוזיונליות אחרות ובסכיזופרניה. בעבר, פימוזיד, מן התרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות, שימשה לטיפול. כיום, תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות כגון אולנזאפין או ריספרידון משמשות לטיפול. לעיתים קרובות הלוקים בהפרעה מסרבים לטיפול מקצועי למרות היעילות המוכחת.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידית אוריון, Delusional Parasitosis, באתר medicalmedia. (בעברית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מַחְשֶׁבֶת שָׁוְא עַל טַפִּילִים במילון רפואת עור [רפואה] (תשע"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 1 2 3 Webb, J.P., Jr. (1993). "Case histories of individuals with delusions of parasitosis in southern California and a proposed protocol for initiating effective medical assistance". Bulletin of the Society of Vector Ecologists. 18 (1): 16–24.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ^ 1 2 3 Hinkle, Nancy C (2000). "Delusory Parasitosis" (PDF). American Entomologist. 46 (1): 17–25. doi:10.1093/ae/46.1.17. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-10-21.
  4. ^ Grace, Kenneth J (1987). "Delusory Cleptoparasitosis: Delusions of Arthropod Infestation in the Home". Pan-Pacific Entomologist. 63 (1): 1–4.
  5. ^ Halvorson, CR (באוקטובר 2012). "An approach to the evaluation of delusional infestation". Cutis. 90 (4): E1–4. PMID 24005827. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.