מט לגל
בערך זה נעשה שימוש |
מט לגל או מלכודת בלקברן היא מלכודת בשלב הפתיחה של משחק השחמט, ידועה בגלל הקרבת מלכה וביצוע מט עם כלים קלים אם השחור מקבל את ההקרבה. המלכודת קרויה על שמו של לגל דה קרמר (1792-1702) שהיה שחמטאי צרפתי, או ג'וזף הנרי בלקברן (1841–1924) שהיה אמן בריטי ואחד משחקני השחמט החזקים ביותר בעולם בשלהי המאה ה-19.
עמדת הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
זו העמדה לאחר המסע 5... רח5?
ישנן מספר דרכים שבהן המלכודת עשויה להיווצר; האחת מהן היא:
1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 ד6
הגם שניתן לשחק 3..ד6 בפתיחה האיטלקית, זהו מסע פסיבי קמעה ומעביר את המשחק לגרסה של הגנת פילידור
4. פג3 רז4?!
השחור לכאורה מרתק את הפרש הלבן במהלך המאבק על השליטה במרכז הלוח. מבחינה אסטרטגית הרעיון טוב, אך יש בו בעיה טקטית, שכן הלבן יכול להגיב במסע ח3 המכריח את השחור להזיז את הרץ שלו פעם נוספת אחרת הלבן יזכה ברץ. בנוסף, כמעט תמיד עדיף לפתח את הפרשים לפני הרצים, משום שלפרשים יש טווח תנועה יותר גדול בשלב הפתיחה של המשחק, ויכולים להתאים את ערוגות השליטה שלהם לבחירת היריב את הפתיחה. כפי שיודגם מיד, אין בסיס מוחלט להנחה שהפרש לא יכול לנוע משום שהוא מרותק להגנה על המלכה.
5. ח3
בעמדה זו המסע 5. פ:ה5 יהווה מלכודת לא מבוססת והימור על הפרש. השחור לא יכול להכות את המלכה הלבנה שכן יקבל מט בשני מסעים, אך 5...פ:ה5 זוכה בפרש ללא פיצוי מכיוון שלאחר מכן אם המלכה הלבנה תכה את הרץ השחור שמאיים עליה הפרש השחור שהכה את הפרש הלבן יכה גם את המלכה הלבנה, והרע במיעוטו יהיה רה2 כדי להציל את הרץ והמלכה. במקום זאת הלבן מציב אתגר לרץ השחור שצריך לסגת לאורך אלכסון ח3-ג8 או להכות את הפרש או כבמשחק זה, להציב את הרץ במיקום לא בטוח. 5....רח5?
השחור שומר על ריתוק הפרש, אך זו טעות טקטית שמפסידה לפחות רגלי. עדיף 5...ר:ו3, תוך ותור על זוג הרצים ומתן יתרון התפתחותי לעמדת הלבן תוך שמירה על שוויון חומרי, או 5...רה6 המפסיד טמפו.
6. פ:ה5!
ההפרכה הטקטית. לכאורה הלבן מתעלם מהריתוק, ומאבד את מלכתו. השחור צריך עכשיו לשחק 6...פ:ה5 7. מה:ח5 פ:ג4 8. מה-ב5+ ולאחר מכן 9. מה:ג4 כאשר הלבן זכה ברגלי אך השחור יכול להמשיך ולשחק. במקום זאת, אם השחור לוקח את המלכה, הלבן זוכה תוך שני מסעים.
6... ר:ד1?? השחור מכה את המלכה באופן אינסטינקטיבי מבלי לשים לב לאיום. הרע במיעוטו היה 6...ד:ה5 7. מה:ח5 והלבן זכה ברגלי, ביתרון התפתחותי מרשים אך המשחק עדיין נמשך. 7. ר:ו7+ מה7□ 8. פד5 מט.
עמדת הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
העמדה הסופית היא "מט טהור", כלומר מט שבו לכל אחת משמונה הערוגות מסביב למלך השחור, יש בדיוק סיבה אחת מדוע המלך לא יכול לנוע אליה.
המשחק המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק התקיים בין לגל (ששיחק ללא הצריח ב-א1) נגד סט. ברי בפריס בשנת 1750 ומהלכו היה
1. ה4 ה5 2. פו3 ד6 3. רג4 רז4 4. פג3 פג6 5. פ:ה5 ר:ד1 6. ר:ו7+ מה7 7. פד5 מט.
לו השחור היה משחק 5.. פ:ה5 הוא היה זוכה בכלי תמורת רגלי. כעת המט מיידי. [1] (אורכב 23.01.2018 בארכיון Wayback Machine)
לסיום דומה אך בחילופי מסעים הגיע משחק בין ארנסט פלקבר לשחקן בלתי ידוע בתחרות בווינה בשנת 1847. 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. ד4 ה:ד4 4. רג4 ד6 5. ג3 ד:ג3 6. פ:ג3 רז4 7. 0-0 פה5 8. פ:ה5 וכעת ההקרבה בסגנון לגל מוצדקת. אם 8... ד:ה5 9. מה:ז4 וזוכה בכלי. 8... ר:ד1?? 9. ר:ו7+ מה7 10. פד5 מט.
|
לסיום דומה אך בחילופי מסעים הגיע משחק בין הרי נלסון פילסבורי לשחקן בשם פרננדז במהלך משחק סימולטני עיוור בשנת 1900, פילסבורי התמודד בו זמנית מול 12 שחקנים. 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. ו4 ד6 4. פג3 א6? (איבוד טמפו) 5. רג4 רז4 6. ו:ה5 פ:ה5 7. פ:ה5 ר:ד1 8. ר:ו7+ מה7 9. פד5 מט.
|
במשחק סימולטני שהתקיים בפריז בין האמן אנדרה שרון לבין גינלוז התרחש אירוע דומה:
1. ה4 ה5 2. פו3 ד6 3. רג4 פג6 4. פג3 רז4 5. ח3 רח5 6. פ:ה5 וכעת ההקרבה בסגנון לגל מוצדקת לחלוטין. אם 6... פ:ה5 7. מה:ח5 פ:ג4 8. מה-ב5+ וזוכה בפרש. המסע ששוחק על ידי גינלוז מפסיד במשחק. 6. ... ר:ד1 7. ר:ו7+ מה7 8. פד5 מט
היבט שני של מט לגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לבצע את המט גם ללא שיתוף הפעולה של הפרש מאגף המלכה. להלן דוגמה שתמחיש זאת; הפתיחה היא פתיחת אלאפין הקרויה על שמו של שמעון אלאפין.
1. ה4 ה5 2. פה2 פו6 3. ד3 רג5 4. רז5 פ:ה4 5. ר:ד8 ר:ו2 מט.
|
הנה משחק תחרותי משנת 1837, בו נופל אמן חזק למלכודת זו. השחקן הלבן ברנרד הורביץ היה מדורג בשלב מסוים שלישי בעולם, כך שניתן להפתיע בתחבולה זו גם שחקנים חזקים.
1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 רג5 4. ג3 רב6 5. ד4 מהה7 6. ד5 פד8 7. רה2 ד6 8. ח3 ו5 9. רז5 פו6 10. פבד2 0-0 11. פח4 ו:ה4 12. פ:ה4 פ:ה4 13. ר:ה7 ר:ו2+ 14. מו1 פז3 מט.
|
יישום של מט לגל במשחק בין ברנרד הורביץ ללודוויג בלדו.
דוגמה נוספת למט לגל, ממשחק בו נתן הלבן ליריבו יתרון של פרש באגף המלכה (יש להסיר את הפרש לפני תחילת המשחק). המשחק התקיים בשנת 1852 בין סי. אף. סמית לשחקן אלמוני.
1. ה4 ה5 2. פו3 ד6 3. רג4 ג6 4. ד4 רה6 5. רז5 מהד7 6. מהה2 רז4 7. ד:ה5 ד:ה5 8. צד1 (כאמור, אין פרש ב-ב1) מהג7 9. פ:ה5! ר:ה2 10. צד8+ מה:ד8 11. ר:ו7 מט.
|
במשחק משנת 1868, שהתקיים בניו יורק מיישם ג'ורג' הנרי מקנזי את מט לגל על יריבו, השחמטאי פרין. פרין מוכר בעיקר ממשחקיו מול פול מורפי.
1. ה4 ה5 2. פו3 ד6 3. ד4 ו6 4. רג4 מהה7 5. 0-0 פג6 6. פג3 רז4 7. פד5 מהד8 8. ג3 פזה7 9. ד:ה5 פ:ה5 10. פ:ה5 ר:ד1 11. פ:ו6+ ז:ו6 12. רו7 מט.
|
במשחק אחר שהתקיים בשנת 1888 בין יוהאן ברגר לבין פרוליך ניתן לזהות שני אירועים של מט לגל. האחד התממש בסוף המשחק, והשני בהסתעפות שהשחור נמנע ממנה.
1. ה4 ה5 2. פג3 פג6 3. פו3 ד6 4. רב5 רז4 5. פד5 פזה7 6. ג3 א6 7. רא4 ב5 8. רב3 פא5 9. פ:ה5 ר:ד1 (אם השחור משחק 9... פ:ב3 10. פ:ז4 פ:א1 11. פזו6+ ז:ו6 12. פ:ו6 מט
|
) 10. פו6+ ז:ו6 11. ר:ו7 מט
|
במשחק משנת 1890 ניצח ויליאם פולוק את הול בדרך דומה.
1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. פג3 רב4 4. רג4 פו6 5. 0-0 ד6 6. פד5 רז4 7. ג3 רג5 8. ד3 פה7 9. פ:ה5 ר:ד1 10. פ:ו6+ ז:ו6 11. ר:ו7+ מו8 12. רח6 מט.
|
היבט שלישי של מט לגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון מאחורי ההיבט השלישי מודגם בגמביט סטאפורד:
1. ה4 ה5 2. פו3 פו6 3. פ:ה5 פג6 4. פ:ג6 ד:ג6 5. ד3 רג5 6. רז5 פ:ה4 7. ר:ד8 ר:ו2+ 8. מה2 רז4 מט.
|
הפרש באגף המלך חיוני להגנת המלך הן לאחר ההצרחה והן לפני כן. אם הפרש הוכה, החילופים מאפשרים לעיתים להשתמש בהקרבת לגל בעזרת הרץ של אגף המלכה.
דוגמה נוספת לאותו רעיון, הפעם בצבעים הפוכים:
1. ה4 ה5 2. רג4 פו6 3. פו3 פ:ה4 4. פג3 פ:ג3 5. ד:ג3 ד6 6. 0-0 רז4 7. פ:ה5 ר:ד1 8. ר:ו7+ מה7 9. רז5 מט.
במקום הצרחה במסע השישי, עדיף ללבן לשחק פז5 וזוכה מיד.
|
הנה דוגמה ליישום המט במשחק סימולטני שהתקיים בשנת 1887. השחקן בכלים הלבנים הוא האמן ז'אן טאובנהאוס.
1. ה4 ה5 2. ו4 ד6 3. פו3 רז4 4. רג4 פו6 5. ו:ה5 פ:ה4 6. פג3 פ:ג3 7. ד:ג3 פג6 8. 0-0 פ:ה5 9. פ:ה5 ר:ד1 10. ר:ו7+ מה7 11. רז5 מט.
|
היבט רביעי של מט לגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההקרבה לא חייבת בהכרח להביא למט מהיר. בין אם תתקבל או תידחה, היא יכולה לתת לצד המקריב יתרון מכריע שדי בו לזכייה. להלן משחק מפורסם שככל הנראה התרחש מספר פעמים, ומייחסים אותו לז'אק מיזס, אך סביר להניח שהוא קדום עוד יותר. השחקן התוקף לוכד את המלכה ומגיע ליתרון, זאת בזכות שח נגלה.
המיוחד במשחק זה, בניגוד למשחקים הקודמים שעשויים להיחשב כמשחקי חובבים, שהוא התקיים בתחרות אמנים בעיר נירנברג, בשנת 1895. בכלים הלבנים שיחק ז'אק מיזס ובכלים השחורים היה אמן סקנדינבי בשם אוקויסט (oehquist). 1. ה4 ד5 2. ה:ד5 מה:ד5 3. פג3 מהד1 4. ד4 פג6 5. פו3 רז4 6. ד5 פה5 7. פ:ה5 מה:ד1 8. רב5+ ג6 9. ד:ג6 מהג7 10. ג:ב7+ מד8 11. פ:ו7 מט.
|
המשחק הקצר הבא מבוסס על עמדה ידועה בגמביט המלכה, וממחיש מדוע על הלבן להימנע מללכוד את רגלי ד'. 1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3. פג3 פו6 4. רז5 פבד7 5. ג:ד5 ה:ד5 6. פ:ד5??
|
לאחר מסעו השישי של הלבן
פ:ד5 7. ר:ד8 רב4+ 8. מהד2 (מסע יחיד) ר:ד2+ 9. מ:ד2 מ:ד8 והשחור זכה בפרש.
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מט לגל, chessgames