נאזהורן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
{{טנק|
{{טנק|
|שם=נאזהורן
|שם=נאזהורן
|תמונה=[[קובץ:Nashorn.Aberdeen.0007wakh.jpg|270px|]]
|תמונה=[[קובץ:Nashorn.Aberdeen.0007wakh.jpg|300px|]]
|מדינה={{דגל|גרמניה הנאצית||+}}
|מדינה={{דגל|גרמניה הנאצית||+}}
|שנה=1942
|שנה=1942

גרסה מ־20:10, 29 בינואר 2011

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הנאזהורן (בשמו המלא; Sd.Kfz. 164 Nashorn, מגרמנית; 'קרנף') הינו משחית טנקים אשר פותח בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית. הכלי פותח על בסיס טנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4 וכלל תותח 88 מ"מ המורכב מעל התובה בתא בעל מיגון קל ופתוח.
משחית הטנקים היה מיועד להיות פתרון זמני לאיומים בשדה הקרב אל מול הצבא האדום אך הוכיח את עצמו למשחית טנקים מוצלח ויצורו והשימוש בו המשיכו עד סוף המלחמה באירופה בשנת 1945.

תכנון ופיתוח

במהלך מבצע ברברוסה בשנת 1942 עם הלחימה של הצבא הגרמני אל מול הצבא האדום, נפגשו הגרמנים לראשונה בטנקים הרוסים בהם טנקי ה-KV וה-T-34. הניסיון הקרבי הזה העלה בפני הגרמנים את הצורך באמצעים בעלי עוצמה רבה מהקיים בכדי להתמודד עם השריון הרוסי, צורך זה עיצב מחדש את רוב תוכניות הפיתוח ויצר מספר כלים. פיתוח הנאזהורן, כמו פיתוחים נוספים דוגמת המארדר 3, היו מיועדים להיות עיצוב זמני למשלוח מהיר לשדה הקרב בעוד שמשחיתי טנקים ממוגנים ומוצלחים יותר (כמו היאגדפנתר) היו עוד בפיתוח.

חיילים קנדים בוחנים נאזהורן באיטליה.

הבסיס לנאזהורן היה פיתוח של חברת Alkett אשר שילב אלמנטים מטנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4, בשם גשיצווגן III/IV אשר יועד להיות פלטפורמה לתותח סער או משחית טנקים. על הגשיצווגן הורכב בחלקו האחורי, תותח מסוג PaK 43 L/71, בעל קוטר של 88 מ"מ, תותח נ"ט מהמוצלחים שפותחו במלחמה. תותח זה היה מסוגל לחדור שריון בעובי 190 מ"מ ובמרחק 1,000 מטר, מה שהפך את הנאזהורן למשחית טנקים מוצלח מאוד.

הנאזהורן, למרות כוח האש הרב שלו, התאפיין במיגון קל מאוד. תא הלוחמים של הכלי בו היה מורכב התותח היה תא פתוח כלפי מעלה מה שחשף את הצוות לפגעי מזג האוויר ורסיסים, התא עצמו היה עשוי שכבה דקה של בין 10 ל-15 מ"מ פלדה. הטווח של תותח ה-88 מ"מ אפשר לנאזהורן להתנהל אל מול האויב בטווח של עד קילומטר ממנו, מה שפיצה על המיגון הלקוי.
בין השנים 1942 עד 1945, יוצרו סך הכל 494 כלים, רובם הגדול יוצר במהלך 1943.

קישורים חיצוניים