מעשר שני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מעשר שני''' היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול ה[[תבואה]] השנתי.
'''מעשר שני''' היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול ה[[תבואה]] השנתי.
==המצווה==
==המצווה==
בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]] צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הינו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם. על החקלאי לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה ב[[ירושלים]].
מלבד המעשר הראשון הניתן ללוי, קיים מעשר נוסף, והוא עשירית שניה, המתחלקת בין כל שלושה שנים. שני השנים הראשונות, המעשר הוא "מעשר שני", אותו יש להפריש, ולאכלו ב[[טהרה]] בירושלים. אם לא ניתן להעלות את המערשות לירושלים, ניתן גם להחליף את הפירות תמורת כסף, להעלות את הכסף לירושלים, ושם לקנות פירות אחרים תמורתם.
אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן ה[[תורה]] הוא ב[[פרשת ראה]]{{הערה|[[דברים]] י"ד, כ"ב - כ"ז}}.


המקור לכך הוא ב[[ספר דברים]], פרק י"ב, פסוקים י"ז-כ"א:
המקור לכך הוא ב[[ספר דברים]], פרק י"ב, פסוקים י"ז-כ"א:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ ...}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ ...}}

כאמור, בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]] צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הינו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם. על החקלאי לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה ב[[ירושלים]].
אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן ה[[תורה]] הוא ב[[פרשת ראה]]{{הערה|[[דברים]] י"ד, כ"ב - כ"ז}}.


===מעשר עני===
===מעשר עני===

גרסה מ־06:49, 4 בפברואר 2011

מעשר שני היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי.

המצווה

בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הינו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם. על החקלאי לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה בירושלים.

אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן התורה הוא בפרשת ראה[1].

המקור לכך הוא בספר דברים, פרק י"ב, פסוקים י"ז-כ"א:

לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ ...

מעשר עני

בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, במקום מעשר שני, מופרש מעשר עני, אשר ניתן כמתנה לעניים נוסף על שאר מתנות העניים המוזכרות בתורה. עם זאת, כדי למנוע סרבול מיותר, רשאי החקלאי להלוות לעני כסף, ולנכות את דמי החוב ממעשר העני, ובעצם להשאירו אצלו.

עני על פי התורה נחשב אדם שיש ברשותו פחות ממאתים זוזים, סכום מינימלי לצורכי מחייה. מקור הדין הוא בספר דברים פרק י"ד, פסוקים כ"ב-כ"ז:

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ ... וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

וכן בספר דברים פרק כ"ו, פסוקים י"ב-ט"ו: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ ..."

הערות שוליים

  1. ^ דברים י"ד, כ"ב - כ"ז