מבצע עופרת יצוקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
(תקציר העריכה הוסתר)
עריכה
שורה 136: שורה 136:


=== אבדות ===
=== אבדות ===
למספר האבדות של הפלסטינים יש הערכות שונות, על פי המקור מהן נלקחים הנתונים.

ב-[[26 במרץ]] [[2009]] פרסם [[דובר צה"ל]] תוצאות מחקר שערך [[אמ"ן]] ובו נכתב כי במבצע נהרגו 1,166 פלסטינים, ומנה בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא ברור אם היו חמושים או לא, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים. {{הערה|http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/03/2602.htm אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם], אתר [[דובר צה"ל]], 26.3.2009}}
ב-[[26 במרץ]] [[2009]] פרסם [[דובר צה"ל]] תוצאות מחקר שערך [[אמ"ן]] ובו נכתב כי במבצע נהרגו 1,166 פלסטינים, ומנה בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא ברור אם היו חמושים או לא, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים. {{הערה|http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/03/2602.htm אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם], אתר [[דובר צה"ל]], 26.3.2009}}


גרסה מ־11:24, 17 בפברואר 2011

תבנית:קרב

מפה של רצועת עזה

מבצע עופרת יצוקה הוא מבצע צבאי רחב היקף של צה"ל ברצועת עזה שהתרחש בין ה-27 בדצמבר 2008 (ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן"‏‏[1]. ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מרצועת עזה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר‏‏[2].

שם המבצע, שהחל במהלך חג החנוכה, לקוח מהשיר הפופולרי "לכבוד החנוכה", של חיים נחמן ביאליק‏‏[3]. באמצעי התקשורת מכונה המבצע גם המלחמה בעזה או המלחמה בחמאס ובעולם הערבי טבח עזה (בערבית: مجزرة غزة‎, תעתיק מדויק: מג'זרת ע'זה).

רקע

עם פרוץ האינתיפדה השנייה במקביל לפיגועים הגדולים בישראל נורו פצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי ויישובי גוש קטיף. משנת 2001 ירו הפלסטינים רקטות קסאם פרימיטיביות שהלכו והשתפרו במרוצת הזמן. החל משלהי 2005 (לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות) החלו ארגוני הטרור הפלסטינים: הג'יהאד האסלאמי, החמאס, גדודי חללי אל-אקצה וארגונים אחרים בירי מסיבי של רקטות קאסם משופרות לעבר שדרות והנגב המערבי, שבעקבותיו פתח צה"ל במבצע גשם ראשון שבו פעל לראשונה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות.


ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה

המצב הסלים לאחר שב־25 ביוני 2006, תקפו אנשי החמאס, וועדות ההתנגדות העממית מוצב צה"ל, ליד מעבר סופה וקיבוץ כרם שלום. בהתקפה נהרגו 2 חיילי צה"ל וחייל שלישי, רב"ט גלעד שליט, נחטף. לאחר שכשלו המאמצים הדיפלומטיים לשחרר את החייל, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה והחלו במבצע גשמי קיץ שכלל גם חיפוש אחר החטוף. המבצע שהסב נזק רב לתשתיות פלסטיניות ונהרגו במהלכו 5 ישראלים ו-394 פלסטינים, הסתיים בהפסקת אש דו-צדדית. בהסכם התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. מעגל עימות נוסף התרחש בפברואר 2008 עם סיכול ממוקד של צה"ל של פעילי חמאס וירי של 42 רקטות לעבר שדרות ואשקלון ותגובת צה"ל בפתיחת מבצע חורף חם, שבסיומה הוחלט על הסכם רגיעה (תהדיאה) בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה. הרגיעה שהושגה בתיווכו של שר המודיעין המצרי עומר סולימאן החלה ב-19 ביוני 2008 ומשכה נקבע לשישה חודשים.

ההסכם לא מולא במלואו על ידי שני הצדדים. לטענת מקור באו"ם התהדיאה התערערה כבר ביומה השני, כאשר חיילי צה"ל ירו לעבר חקלאים פלסטינים בדרום הרצועה, ובהמשך השבוע בוצעו, לדבריו, עוד 8 הפרות על ידי ישראל במהלכן נפצעו קשה מאש צה"ל שני קשישים פלסטינים. בעקבות אחת התקריות נורו שלוש רקטות על ידי ארגון הג'יהאד האיסלאמי, שהתנגד לרגיעה.[4] ב-30 ביוני 2008, שוגרה רקטת קסאם לכיוון המועצה האזורית שער הנגב[5]. בתגובה הטילה ישראל סגר על רצועת עזה ומנעה מעבר סחורות לרצועה[6]. בהמשך לכך, במהלך תקופת הרגיעה נמשך ירי רקטות ופצמ"רים אל עבר ישראל מחד, והמעברים מרצועת עזה נותרו ברובם סגורים מנגד.

אף על פי כן, בחודשי הרגיעה הסתמנה ירידה של כ-95% בכמות הההתקפות שיצאו מרצועת עזה, בשיגורי רקטות ופצמ"רים והן בירי והנחת מטענים. [7] על אף עשרות הקסאמים שכן נורו, בעיר שדרות ובשאר היישובים הסמוכים לרצועת עזה הורגשו שקט והקלה במצב ביטחוני לראשונה מזה זמן רב. [8]

במהלך הרגיעה העריך ראש השב"כ, יובל דיסקין, ש"בעזה יש רקטות שיכולות להגיע עד לקריית גת וייתכן שגם עד לאשדוד"‏‏[9], ובמהלך המבצע התבררה הערכה זו כנכונה (רקטות הגיעו גם לגדרה‏‏[10]).

ב-5 בנובמבר 2008 פעל צה"ל לפיצוץ בית ממולכד ומנהרה שחפר החמאס ונועדה לפעילות טרור, במהלכם נהרג פעיל חמאס‏‏[11] ובמקביל הותקפה מן האוויר חוליית משגרי פצמ"רים בדרום הרצועה, ו-5 נהרגו. ‏‏[12] חמאס ראה בפעולות אלו שבירה מוחלטת של תנאי הרגיעה והגיב בירי פצמ"רים ועשרות רקטות על עוטף עזה ואשקלון ‏‏[13]. הירי נמשך לכל אורך חודש נובמבר 2008, קצבו היה גבוה פי 50 מאשר בחודש אוקטובר שקדם לו, והוא נמשך גם אל חודש דצמבר עד לתחילת המלחמה. [14] בתגובה הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על סגירת המעברים עד שהירי יפסק.

ב-18 בדצמבר 2008, יום לפני המועד שנועד לסיום הרגיעה, הודיע חמאס על סיומה באופן רשמי ‏[15]. ב-21 בדצמבר, קבע ראש השב"כ יובל דיסקין כי החמאס מעוניין בהמשך הרגיעה אבל רוצה לשפר את תנאיה. [16] ב-22 בדצמבר הצהיר בכיר חמאס מחמוד א-זהאר כי חמאס מעוניין לחדש את הרגיעה ולהרחיבה לגדה המערבית, וינצור את האש אם ישראל תפתח את המעברים. [17] יום לאחר מכן אף הסיר את דרישתו להרחבה וקרא לחידוש הרגיעה בתנאים הקודמים. [18] ב-24 בדצמבר ירו ארגוני הטרור ובראשם חמאס למעלה מ-60 רקטות קסאם, גראד ופצצות מרגמה אל עבר אשקלון, שדרות ויישובי עוטף עזה ‏‏[19].

מהלך המבצע

ההכנות למבצע

רקטה נורית מאזור אזרחי בעזה לעבר ישראל בדצמבר 2008

תכנונים והכנות למבצע החלו לפחות מספר חודשים לפני שהחל, לנוכח ירי הרקטות על ישראל.[20] אגף המודיעין (אמ"ן) והשב"כ, בסיוע הרשות הפלסטינית בגדה המערבית[21], אספו מידע על המתרחש ברצועת עזה ובנו בנק מטרות של החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה. צה"ל תכנן תקיפה כללית ומסיבית על המטרות שברשימה תוך שמירה על יתרון ההפתעה ויצירת הלם, פחד ובלבול בקרב החמאס. על תכנון התקיפה האווירית הופקד האלוף (מיל.) אליעזר שקדי, מפקדו הקודם של חיל האוויר הישראלי.

במקביל החל פיקוד העורף להכין את יישובי עוטף עזה לירי רקטות, וחיבר למערכת ההתרעה גם ערים רחוקות יותר כמו נתיבות, קריית גת ואשדוד.

בעקבות סיום הרגיעה והירי המסיבי על יישובי עוטף עזה אישר הקבינט המדיני-ביטחוני באופן חשאי לצה"ל להתחיל בתקיפה, תוך הפצת ידיעות לאמצעי התקשורת שהקבינט טרם קיבל החלטה לגבי פעולה וידון בה ביום ראשון. במקביל הורה שר הביטחון הישראלי לפתוח את המעברים להכנסת סיוע הומניטרי. כתוצאה מכך העריך החמאס כי התקפה ישראלית אינה צפויה בעתיד הקרוב והופתע עם תחילת התקיפות האויריות.

ההכנות למבצע, שכוון נגד ארגוני טרור הפועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית, לוו בייעוץ משפטי של הפרקליטות הצבאית. הייעוץ ניתן גם במהלך המבצע עצמו‏ ‏[22].

שלב א': תקיפה אווירית

מטוס F-16I של טייסת אבירי הזנב הכתום ממריא לתקיפת מטרות במסגרת מבצע עופרת יצוקה

המבצע נפתח ב-27 בדצמבר, בשעות הבוקר המאוחרות, והחל בגל הפצצות אוויריות כבדות של חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב ומסוקי קרב. בשני גלי ההפצצה הראשונים נפגעו 100 מטרות. במכה הראשונה נהרגו למעלה מ-155 אנשי חמאס ואנשי ביטחון פלסטינים (89 מההרוגים נפגעו מירי טילים על מסדר שוטרים בעזה[23]). באותו יום תקף חיל האוויר עוד 70 מטרות ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ-270 הרוגים וכ-750 פצועים[24] רובם פעילי חמאס ומיעוטם אזרחים‏.

ב-28 בדצמבר, למחרת, תקף חיל האוויר הישראלי 40 מנהרות תת-קרקעיות בציר פילדלפי באמצעות פצצות חודרות בונקרים[25]. צה"ל העריך שהמהלך שיבש את הברחת אמצעי הלחימה ממצרים דרך המנהרות. אהוד ברק אישר העברת 100 משאיות עמוסות במזון ותרופות כסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה.[26]

ב-29 בדצמבר, היום השלישי למבצע, המשיך צה"ל לתקוף כ-100 יעדים נוספים ברצועת עזה, וחיסל בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי[27].

תקיפות אוויריות של מטרות טרור ומשרדי חמאס נמשכו גם בימים הבאים. ב-31 בדצמבר הרג חיל האוויר את עמאר אבו ע'לולא, בכיר במערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, ו-3 פעילי טרור נוספים, כאשר תקף מחסן אמל"ח בח'אן יונס ‏‏[28]. ב-1 בינואר 2009 חוסל ניזאר ריאן, מס' 3 ב"זרוע המדינית" של החמאס, שהיה מעורב בפיגועי טרור נגד ישראלים, בהפצצת ביתו בג'בליה. בחיסול נהרגו עוד 18 אנשים, רובם בני משפחתו של ריאן. הבניין שבו גר שימש כמפקדה ומרכז תקשורת, מחסן אמל"ח ותחמושת, וכן הסתיר פתח של מנהרה.

אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הציג שינוי בשיטת הלחימה של צה"ל בפעילי הטרור:

"בעבר כל מפקד בחמאס בנה בית של שלוש קומות, כאשר קומת המרתף שימשה מחסן לאמצעי לחימה, קומת הביניים הייתה המפקדה שלו ובקומה השלישית התגוררה המשפחה, אחרי שבמשך השנים הם הבינו שצה"ל לא יפגע במבנה בגלל המשפחה. ברגע ששינינו את הקונספט באמצעות התקשרות למשפחה וירי של פצצה בודדת, כשלאחר מכן הבניין הושמד - המפקד נותר מוטרד מכך שאין לו מפקדה וגם אין לו בית לבני משפחתו"‏‏[29].

לאורך כל המבצע הוטלו בסך הכל 5,400 פצצות על ידי חיל האוויר. 81% מתוכן היו פצצות חכמות, נתון שיא בהיסטוריית התקיפות האוויריות של חיל האוויר [30].

בשלב זה שב והציע בכיר חמאס ח'אלד משעל הפסקת אש תמורת הסרת המצור מעל רצועת עזה. [31]

שלב ב': פעולה קרקעית בשילוב חילות האוויר, הים והתותחנים

ב-29 בדצמבר 2008 החל צה"ל לרכז כוחות קרקע - חי"ר, הנדסה קרבית ושריון - סביב רצועת עזה, וכן פרס סוללות תותחים סמוך לגבול הרצועה. במקביל אישרה ממשלת ישראל גיוס 6,500 חיילי מילואים[32].

ב-3 בינואר 2009, בשעות אחר הצהריים, החל צה"ל בהפגזה ארטילרית לעבר רצועת עזה‏‏[33], ולאחר שעות אחדות החלה כניסת כוחות קרקעיים לצפון רצועת עזה‏‏[34]. במקביל החל גיוס חיילי המילואים - הקבינט המדיני-ביטחוני אישר גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים מהמערך הלוחם והתומך‏‏ [35]. ביום הראשון של הפעולה הקרקעית, ביתר צה"ל את הרצועה לשלושה חלקים‏‏[36], נהרגו כ-40 מחבלים וכן בוצע סיכול ממוקד בשני בכירי חמאס ‏‏[37]. חיל הים הישראלי הצטרף אף הוא למבצע, בהטלת סגר ימי על רצועת עזה ובתקיפת מטרות באש תותחים.

הלחימה כללה התקדמות איטית ולחימה מבית לבית תוך קרבות מטווח קרוב עם מחבלים, ונטרול מטעני חבלה, מלכודות פתאים (booby traps), בתים ממולכדים ומנהרות טרור על ידי כוחות הנדסה קרבית. באחד המקרים פוצץ מסגד ממולכד שהכיל מלכודות נפץ רבות. כמו כן נחשפו מצבורי נשק רבים, בהם נשק קל, תחמושת, רקטות נגד טנקים וטילי נ"מ‏‏[38]. בתים ששימשו לפעילות טרור או שהתגלו כממולכדים נהרסו בידי חיל ההנדסה הישראלי באמצעות חומר נפץ או דחפורי D9 משוריינים. בצה"ל מעריכים כי במהלך הלחימה הושמדו כ-600 בתים ‏‏[39].

בשתי תקריות, ב-5 בינואר וב-6 בינואר, נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל מירי בשוגג של טנקים ישראליים[40].

ב-6 בינואר דווח כי נהרגו יותר מ-30 פלסטינים, לאחר שפגז מרגמה צה"לי פגע בבית הספר "אל פאחורה" של אונר"א שבו מצאו מקלט. הירי כוון לחצר בית שממנה שוגרה רקטה לשטח ישראל, ובתגובה ירה צה"ל שלושה פגזי מרגמה, ששניים מהם פגעו בחצר ובשני המחבלים היורים, והשלישי פגע בטעות בבית הספר ששכן כ-30 מטרים מחצר הבית שממנה ירו אנשי החמאס. ‏‏[41] ברם, תחקיר שערך העיתון הקנדי "גלוב אנד מייל", בו תוחקרו בכיר באונר"א ועדים לאירוע, קבע שירי צה"ל לא פגע בבית הספר, ושבניגוד לדיווחים הפלסטינים על 30 הרוגים, רק 3 פלסטינים נהרגו, מרסיסים, בעת ששהו מחוץ למבנה. ‏‏[42][43]

במהלך הפעולה הקרקעית עצר צה"ל עשרות פלסטינים, שהועברו לחקירה ולכליאה בישראל[44].

ב-7 בינואר התחיל צה"ל לקיים במרכז הרצועה ובעיר עזה "הפוגה הומניטרית", בין השעות 13:00 ל-16:00 בכל יום, ‏‏כדי שהאזרחים יוכלו להצטייד במזון[45]. צה"ל הורה לתושבים ברפיח, בקרבת ציר פילדלפי, לפנות את בתיהם, לקראת תקיפה של בתים המשמשים את מערכת מנהרות ההברחה. לאחר מכן נערכה מתקפה אווירית נרחבת, שבמהלכה נהרסו 20 בתים.[46].

ב-9 וב-10 בינואר טענו חוקרים מארגון זכויות האדם האמריקאי Human Rights Watch שהצליחו לזהות פצצות זרחן שנורו על ידי צה"ל ברצועת עזה‏‏[47]. כמו כן טענו רופאים מעזה שהגיעו אליהם נפגעי זרחן‏‏. דובר צה"ל לא הכחיש את השימוש בפצצות זרחן על ידי צה"ל‏‏, והוסיף: "יצוין כי במשפט הבינלאומי אין איסור לשימוש בתחמושת המכילה זרחן לטובת מיסוך וסימון וכי צה"ל עושה שימוש רק באמצעי לחימה חוקיים"[48][49].

ב-10 בינואר 2009 חיסלו צה"ל והשב"כ את אמיר מנסי, מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה[50].

עשן עולה מרצועת עזה, 12 בינואר 2009

חלק ניכר מהלחימה התנהל בשטח מיושב, כשאנשי החמאס פועלים בקרב אזרחים ומסכנים אותם. דוגמה לכך הובאה במסמך שלל שתפס צה"ל, ובו מרשם קרב שהכינו אנשי החמאס, הכולל פריסת חוליות בצמוד למסגד והנחת מטעני חבלה גדולים באזור עירוני מאוכלס‏[51] ואף מלכוד בתי ספר וגן חיות ‏‏[52]. דווח כי חמאס מונע העברת ציוד הומניטרי ומשתמש בתושבים כבמגן חי‏[53][54][55]. ראש השב"כ, יובל דיסקין, טען כי אנשי חמאס מסתתרים בבתי חולים ואף מתחזים לרופאים, אך מנהל בית החולים שיפא דחה טענה זו[56].

ב-11 בינואר 2009 החל שילוב של כוחות המילואים בפעילות הקרקעית ברצועת עזה.

ב-15 בינואר הפגיזה סוללת ארטילריה של צה"ל את מטה אונר"א, אחרי שמחבלים פלסטינים ירו ממנו טילי נ"ט נגד כוחות מחטיבת גבעתי. כתוצאה מההפגזה השתוללה שריפה במקום ובה נשרפו תרופות ומזון‏‏[57]. צויין שאונר"א מעולם לא סירב לגייס לשורותיו אנשי חמאס ‏‏[58], שנכון לסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, מרבית עובדי אונר"א בעזה הם אנשי חמאס ומרבית בכירי אונר"א בעזה הם בכירי חמאס ‏‏[59] ושאונר"א הפכה לגוף המספק שרותי רווחה למחבלים וחינוך ברוח החמאס‏‏[60].

מבנה בבית החולים אל קודס הופצץ אף הוא, לאחר שלטענת צה"ל נורה ממנו טיל נ"ט‏[61]. בערב ביצע חיל האוויר הישראלי סיכול ממוקד בבכירי חמאס וחיסל את סעיד סיאם, שר הפנים בממשלת חמאס, ואת אחיו איאד סיאם, שגם הוא בכיר בחמאס.‏‏‏‏[62]

כוחות היבשה של צה"ל שהשתתפו בלחימה כללו‏‏ בין היתר את חטיבת הצנחנים שפעלה בצפון רצועת עזה בסיוע גדוד שריון, בגזרות הערים בית חאנון, בית להיה ואל-עטאטרה ומרחבי שיגור הרקטות שבאזור, חטיבת גולני שפעלה באזור ג'בליה וחטיבת גבעתי שפעלה בדרום העיר עזה וחדרה כמעט עד מרכז העיר ‏‏[63]. חטיבות השריון 188 ו-401 פעלו, בין היתר, במשימות סיוע לחטיבות החי"ר ‏‏[64].

חזית הצפון

במהלך המבצע התרחשו בגליל שתי תקריות שבהן נורו מלבנון (ב-8 בינואר לעבר הגליל המערבי[65], וב-14 בינואר לעבר אצבע הגליל ‏‏[66]) על ידי ארגון פלסטיני, שהזדהה כסניף לבנוני של חמאס, מספר רקטות בכל פעם, שגרמו למספר פצועים. בשני המקרים צה"ל הגיב בירי ארטילריה נקודתי לעבר אזור השיגור‏‏[67], ממשלת לבנון גינתה את משגרי הרקטות[68], וארגון חזבאללה שהתנער מאחריות למעשה, למעשה יצר תנאים בשטח שאיפשרו את הירי שלהם‏‏[69]. ב-11 בינואר נפתחה אש מנשק קל מהצד הסורי של רמת הגולן לעבר חיילים ואזרחים ישראליים שטיפלו בגדר המערכת, בתקרית ללא נפגעים‏‏[70].

השפעת המבצע על רצועת עזה

בניינים הרוסים ברפיח
מפת נזקים ברצועת עזה המבוססת על תצלומי לוויין שפרסם האו"ם

במהלך המבצע נחרבו בניינים רבים ששימשו פעילי טרור, למגורים ולאחסון אמצעי לחימה, ומהם ששימשו את משרדי הממשל ברצועת עזה. נזק גדול נגרם גם למתקני תשתית אזרחיים. רבבות מתושבי רצועת עזה הפכו לפליטים, מבלי שיוכלו להימלט מאימי המלחמה‏‏[71]. כדי למנוע פגיעה בחיילים נקט צה"ל בפעולות התקפיות מסיביות נגד בתים שנחשדו כמסתור מחבלים, כולל ירי טילים, פגזי טנקים ושימוש בדחפורים[72]. על פי אומדן של סוכנויות הסיוע ברצועת עזה 4,000 בתים נהרסו, 21,000 בתים נפגעו קשות, ו-100 אלף בני אדם נותרו מחוסרי בית‏‏[73].

רופאים מבית החולים שיפא בעזה דיווחו על תפוסה מלאה וחוסרים קריטיים בציוד רפואי‏‏[74]. חלק מהמחסור נבע מכך שחמאס פתח בית חולים לאנשיו, ולקח תרופות ומזון מהסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה‏‏[75].

ב-6 בינואר דווח כי אנשי חמאס הוציאו להורג לפחות 6 פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל‏‏[76]. כן דווח כי חמאס ניצל את הלחימה לחיסול עשרות אנשי פת"ח‏‏[77].

ב-8 בינואר הודיעה אונר"א על השעיית פעילותה בעזה, במחאה על הריגתו בידי צה"ל של נהג שעבד בשירותה[78]. מאות פלסטינים בעלי אזרחות זרה עזבו את עזה דרך מעבר ארז ועברו לירדן[79].

מדינות רבות, וכן האיחוד האירופי והאו"ם, שלחו תרומות וסיוע לשיפור המצב ההומניטרי ב‏רצועת עזה[80]. משאיות נושאות ציוד נשלחו על ידי לוב וסוריה. איראן שלחה ספינה שנושאת 2,000 טון ציוד, אך זו לא הורשתה בידי ישראל להגיע לעזה.

לקראת סיום המבצע התאחדו כ-50 ערוצי טלוויזיה בעולם הערבי במשדר מיוחד בו גויסו כחצי מיליארד דולר, ו-50 אמבולנסים לשירותי הבריאות ברצועה‏‏[81]. בכינוס הפסגה הכלכלית חברתית של מנהיגי מדינות ערב שנערך בכווית ב-19 בינואר, דובר על סיוע של כ-2 מיליארד דולר לרצועת עזה. סעודיה לבדה הבטיחה מיליארד דולר. מזכ"ל האו"ם אמר כי השיקום צריך להעשות תחת הנהגתו של אבו מאזן‏‏[82]. גם האיחוד האירופי התנה את הסיוע שלו לרצועה בכך שהחמאס לא יהיה בשלטון‏‏[83]. בכינוס הכלכלי בדאבוס, השיק מזכ"ל האו"ם תוכנית סיוע הומניטרי של 613 מיליון דולר לעזה‏‏[84].

מזכ"ל האו"ם שביקר ברצועת עזה לאחר סיום המבצע, אמר כי נדהם לנוכח ממדי ההרס שראה. הוא ביקר בחריפות את פעולותיה של ישראל וכינה אותן "שימוש חריג בכוח"‏‏, ודרש מישראל לבצע חקירה מקיפה של המתקפות הצה"ליות על מבני האו"ם[85].

אבדות

למספר האבדות של הפלסטינים יש הערכות שונות, על פי המקור מהן נלקחים הנתונים.

ב-26 במרץ 2009 פרסם דובר צה"ל תוצאות מחקר שערך אמ"ן ובו נכתב כי במבצע נהרגו 1,166 פלסטינים, ומנה בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא ברור אם היו חמושים או לא, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים. [86]

בנובמבר 2010 גם חמאס פרסם כי לאחר בדיקה, הגיע למסקנה שכ-700 פעילי חמאס נהרגו בעופרת יצוקה, שר הפנים של החמאס, פתחי חמאד, פירט את האבידות, לדבריו: 300 מההרוגים שייכים לזרוע הצבאית של החמאס, 250 השוטרים ההרוגים שייכים ל"כוחות חמאס וארגונים אחרים", בנוסף אליהם הוא ציין שעוד 150 פעילי חמאס נהרגו במבצע ושאנשים אלו הם "אנשי ביטחון".‏‏[87]

לפי גורמי רפואה וארגוני זכויות אדם בעזה, בפעולה נהרגו כ-1,300 פלסטינים. לפי דו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, רוב ההרוגים הם אזרחים ורק 92 הם לוחמים של הארגונים השונים.[88][89][90]. לפי סוכנות הידיעות AP, מספר החמושים שנהרגו אינו ברור.

לפי כתב העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", רופא בבית החולים שיפא העריך, בשיחה עימו, כי מספר ההרוגים הכולל הוא בין 500 ל-600, רובם צעירים בגילאי 23-17 שגויסו לשורות חמאס. לדבריו, הארגון כפה על הרופאים לנפח את מספרי ההרוגים והפצועים ‏‏[91][53]. בתגובה לכך כינה מנהל מחלקת טיפול נמרץ של בית החולים בשיחה עם כתב "וואלה" את הדיווח כ"שקר מוחלט" והוסיף שבמשרד הבריאות הפלסטיני בעזה רשומים כל השמות והפרטים של 1,400 ההרוגים.

לפי הדו"ח של "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" מספר ההרוגים הכולל עומד על 1,434 הרוגים - בהם 960 אזרחים, 239 קציני משטרה ו-235 חמושים. בין ההרוגים האזרחים 288 נשים ו-121 ילדים.

לפי הנתונים של משרד הבריאות הפלסטיני מספר ההרוגים הכולל עומד על 1,366 הרוגים - בהם 430 ילדים ו-111 נשים. מספר הפצועים עומד על 5,380 פצועים - בהם 1,870 ילדים ו-800 נשים.[92]

לפי נתונים שפירסם ארגון בצלם, מספר ההרוגים הפלסטינים הוא 1,385, מתוכם 762 אזרחים שלא השתתפו בלחימה, בהם 318 קטינים או קטינות בני פחות מ-18 שנהרגו, ו-109 נשים שגילן עולה על 18. יתר ההרוגים הם 330 חמושים שהשתתפו בלחימה, 245 שוטרים פלסטינים בתחנות משטרה ו-38 שלא ידוע אם הם השתתפו בקרבות.[93] ‏‏

בתחקיר שפירסם המכון למדיניות נגד טרור של המרכז הבינתחומי הרצליה נאמר כי "מרבית ההרוגים נמנים עם שורות החמאס". עוד נכתב בתחקיר כי רבים מבין ההרוגים השתייכו למערך הלוחם של החמאס והמשטרה הפלסטינית, וכי מקומם של נשים ואזרחים בקרב ההרוגים היה "שולי".[94]

בפברואר 2009 פרסם ארגון אמנסטי דו"ח לפיו במהלך המבצע ערך החמאס מסע חיסול של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, בעיקר מקרב אנשי הפת"ח. במערכת הביטחון טענו כי החמאס ניצל את ההזדמנות לחזק את מעמדו ושליטתו ברצועה וכי רוב הנפגעים לא היו סייענים של ישראל.[95]

הפצצת מסדר השוטרים

במהלך המבצע נהרגו 248 שוטרים פלסטינים, מרביתם בהפצצות ביום הראשון למלחמה, עשרות מהם בהפצצת מסדר טקס סיום קורס שוטרים.[96] ארגוני זכויות אדם רבים וכן דו"ח גולדסטון ביקרו את הפעולה. דו"ח ארגון אמנסטי, למשל, מציין כי ”אף שחלק מהשוטרים שנהרגו בהפצצות אלה היו גם חברים מן השורה בזרוע הצבאית של חמאס (נוסף להיותם אנשי משטרה), רבים מהשוטרים לא היו קשורים לארגונים חמושים ואיש מהם לא השתתף במעשי איבה בעת שהופצצו ונהרגו”[88].

לפי בדיקה שערך יהונתן דחוח-הלוי, רובם היו חברים בגדודי עז-א-דין אל קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס), מנגנוני הביטחון של חמאס והשתתפו בפעילות טרור.[97] בתחקיר שפירסם "המכון למדיניות נגד טרור" נאמר כי "קיימת זיקה הדוקה בין החמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה".[94] צה"ל מונה את השוטרים כחמושים וגם חמאס מנה אותם כפעיליו.

אירועים בולטים של הרג אזרחים פלסטינים

מבצע "עופרת יצוקה" התאפיין בלחימה בשטח בנוי רווי אוכלוסיה אזרחית. החמאס שיגר טילים מאזורי יישוב אזרחיים לעתים קרובות ועשה שימוש במבנים אזרחיים. במהלך המבצע הזהיר צה"ל פעמים רבות את האוכלוסייה האזרחית מפני התקפות קרבות באמצעות עלונים ומסרים טלפוניים בתפוצה רחבה. לדעת ד"ר רובי סייבל: "אין עוד צבא שנקט אמצעים שכאלה לצמצום הפגיעה באזרחים, וכן לא ידוע על סכסוך דומה בשטח בנוי, שאחוז האזרחים הנפגעים בו לעומת הנפגעים הלוחמים היה נמוך יותר מאשר במבצע "עופרת יצוקה".[98]

לעומתו, צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה, בראשות ריצ'רד גולדסטון קבע שממשלת ישראל לא נקטה בכל האמצעים המתאימים להגן על האוכלוסייה האזרחית בעזה, וכי שיחות הטלפון והכרוזים שחולקו מן האוויר לא היו אמצעי אזהרה יעיל להרחקת אזרחים ממוקדי הקרבות, וכי צה"ל ערך במהלך מבצע עופרת יצוקה התקפות חסרות הבחנה על אזורים מאוכלסים. הדו"ח דחה את הטענות בדבר שימוש של החמאס באזרחים פלסטינים כמגן אנושי, ומצא כי מתוך 11 אירועים שנבדקו, ב-10 לא היתה להתקפה כל מטרה צבאית, וב-7 מתוכם נורו אזרחים שעה שניסו לעזוב את בתיהם, עת שהם מנופפים בדגל לבן.

מקרים בולטים של הרג אזרחים במהלך המבצע:

  • ההרג בשכונת זייתון: בין 3 ל-4 בינואר נהרגו 48 בני אדם בשכונת א-זייתון בעיר עזה, ונהרסו 27 בתים ומסגד. נהרגו לפחות 23 בני חמולה אחת, חמולת סאמוני, ביניהם שישה ילדים בני פחות מ-5. מרבית בני המשפחה נהרגו בהפגזה של מחסן בו רוכזו כ-100 איש כמקום מקלט. על פי טענות צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה, אחרים נהרגו מאש ישירה של חיילי צה"ל, כאשר חלקם נשאו דגלים לבנים או שידיהם מורמות באוויר. חלק מההרוגים היו פצועים שדיממו למוות ומתו מפצעיהם במשך שלושה הימים בהם מנע צה"ל הגשת סיוע רפואי ופינוי פצועים מהמקום. רק ב-7 בינואר הורשו כוחות הצלה להגיש סיוע רפואי לניצולים.[99][100]
  • משפחת אבו חלימה: ב-4 בינואר בשכונת עטאטרה, נהרגו חמישה מבני משפחת אבו חלימה, בהם תינוקת, מפגיעת פגז זרחן לבן ומירי חיילים, שטענו כי שניים מההרוגים היו חמושים.[101][102]
  • ההרג בעיזבת בית חאנון: ב-5 בינואר 2009, ירו כוחות ישראליים כמה פגזי פלאשט אל הרחוב הראשי בעיזבת בית חאנון, מדרום-מערב לעיירה בית חאנון, ליד בית משפחת עבד א-דאיים. בהתקפה נהרגו 6 אזרחים, בהם שני ילדים, אישה ושלושה גברים, וכמה אחרים נפצעו.[103]
  • בבית הספר אל-פאחורה של אונר"א: ב-6 בינואר נהרגו בין 12 ל-40 איש (קיימת מחלוקת על מספר ההרוגים בין מקורות פלסטיניים לצה"ל) בהפגזה סמוך לבית הספר, לאחר שלטענת צה"ל שוגרו מסביבתו רקטות.[104][105][106]
  • בנות משפחת אל-עייאש בג'בליה: ב-16 בינואר נהרגו 3 מבנותיו ואחת מאחייניותיו של הרופא עז א-דין אבו אל-עייש כאשר טנק של צה"ל ירה שני פגזים לעבר ביתם בג'בליה לאחר שדמויות שנראו בו נחשדו כתצפיתנים של חמאס. אירוע זה גרם לזעזוע רב בישראל בשל הפגיעה בבנות צעירות וכן זכה להד תקשורתי נרחב לאחר שד"ר אבו אל-עייש נשמע זועק לעזרה מיד לאחר ההרג, בשידור חי בערוץ 10.

השפעות המבצע על ישראל

ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל בזמן המבצע. בניגוד למלחמת לבנון השנייה, ככל שהתמשך המבצע חלה ירידה במספר הרקטות שנורו. בשבוע הראשון למבצע הממוצע היומי היה 39, בשבוע השני 22, ובשלישי 15.
פגיעת רקטת גראד בבאר שבע

בעקבות תחילת המבצע התרחב הירי לעבר ישוב הדרום שכלל ירי של רקטות קסאם, רקטות גראד רגילות ומשופרות ופצצות מרגמה, ולראשונה נורו רקטות מעבר לטווח אשקלון ושדרות, לעבר ערים גדולות כגון באר שבע, קרית גת, אשדוד ויבנה. בהתאם לכך נתן פיקוד העורף הנחיות הגנה אזרחית לתושבי היישובים שבטווח הרקטות[107][108]. ההנחיות קבעו זמן לכניסה למרחב מוגן בהתאם לזמן המעוף של רקטה או פצצת מרגמה מעזה על היישוב. יישובים בטווח של פחות מ-10 ק"מ נדרשו לשהות במרחב מוגן ברציפות, בטווח 10 עד 20 ק"מ תוך יכולת הגעה למרחב מוגן ב-15 שניות, 10-20 ק"מ ב-30 שניות וכן הלאה עד 40 ק"מ, שנחשב לטווח הרקטות המקסימלי.

במהלך המבצע נהרגו 3 אזרחים ישראלים, ונרשמו 183 פצועים ו-548 נפגעי חרדה. בקרב חיילי צה"ל היו 10 הרוגים ו-317 פצועים.‏‏[109]

אירועים בולטים של ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל

  • ב-27 בדצמבר, היום הראשון של המבצע, נורו לעבר ישראל 130 רקטות. אזרח נהרג ונפצעו אנשים נוספים כתוצאה מפגיעת רקטת גראד בבית מגורים בעיירה נתיבות.
  • ב-28 בדצמבר אישרה ממשלת ישראל את הכרזת שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ביישובי עוטף עזה, וכן הפעלת משק לשעת חירום. כמו כן הוחלט לא לחדש את הלימודים באזורי העימות בדרום בתום חופשת החנוכה[32]. במהלך היום פגעו רקטות ביישובים שונים.
  • ב-29 בדצמבר פגעה רקטת גראד באתר בנייה באשקלון וכתוצאה מהפגיעה נהרג אדם אחד ונפצעו כ-20. בשעות הערב פגעה רקטת גראד משופרת במרכז אשדוד, וכתוצאה מכך נהרגה אשה ומספר אנשים נפצעו בדרגות חומרה שונות. ‏במקביל, פגיעה ישירה של פצצת מרגמה באזור שער הנגב (קיבוץ נחל עוז) גרמה למותו של איש קבע בצה"ל[110]. למחרת התייחס אלוף פיקוד העורף יאיר גולן להרוגים בנתיבות ובאשקלון וטען כי "לו היו נענים להנחיות יכול להיות שהיו מצילים את חייהם" וקרא לאזרחים להישמע להנחיות פיקוד העורף‏‏[111].
  • ב-30 בדצמבר פגעו שתי רקטות בבאר שבע. בעקבות זאת הוחלט שלא לקיים לימודים בעיר‏‏[112]. למחרת, פגעה רקטת גראד פגיעה ישירה בכיתת לימוד שהייתה ריקה, עקב החלטה זו.

ביום ה-13 למבצע דווח על ידי השב"כ כי מתחילתו נורו לעבר ישראל 790 רקטות ופצמ"רים, על פי נתוני צה"ל נורו 547 ‏‏רקטות ופצמ"רים[113]. טווח הירי הגיע בשיאו ליבנה בצפון ובאר שבע במזרח.

משטרת ישראל דיווחה כי במהלך המבצע זוהו 255 נפילות של רקטות ביישובי הדרום. מד"א דיווח כי 28 פצועים קשה, 37 פצועים בינוני ו-118 פצועים קל פונו לבתי החולים. כמו כן היו כ-548 נפגעי חרדה‏‏[109].

מס רכוש דיווח כי עד תום המבצע הוגשו 1,728 תביעות בגין פגיעה ברכוש, מתוכן 1,300 בגין פגיעה בבתים‏‏[114]. נתון שהוא נמוך משמעותית ביחס למלחמת לבנון השנייה בה הוגשו 30,000 תביעות‏‏[115].

  • מקלט בנתיבות בשימוש במהלך המבצע
    מקלט בנתיבות בשימוש במהלך המבצע
  • טיפול בנזק שגרמה רקטת קסאם בשדרות
    טיפול בנזק שגרמה רקטת קסאם בשדרות
  • שלט תמיכה בצה"ל בנתיבות במהלך המבצע. חיזוק צה"ל מצד העורף הישראלי.
    שלט תמיכה בצה"ל בנתיבות במהלך המבצע. חיזוק צה"ל מצד העורף הישראלי.

תגובות למבצע

תגובות בישראל

הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל ובתושבי עוטף עזה, אוניברסיטת תל אביב, 31 בדצמבר 2008

על פי סקרים, התקיפה האווירית והמהלך הקרקעי זכו לתמיכה נרחבת בציבור הישראלי ‏‏[116][117].

ביום הראשון למבצע קראה ועדת המעקב של ערביי ישראל לערביי ישראל לצאת ולהפגין נגד המבצע, ואלפים נענו לקריאה‏‏[118]. המשטרה הודיעה כי תנקוט יד קשה נגד מפירי הסדר, ובשלושת ימי המבצע הראשונים נעצרו כ-100 מתושבי מזרח ירושלים וכ-100 ערביי ישראל נוספים נעצרו בצפון הארץ‏‏ בהפגנות לאורך צירי תנועה[119]. המעצרים הביאו לפנייה מטעם ח"כ עבאס זכור לשר לביטחון פנים אבי דיכטר בדרישה להפסיק את "מדיניות ההפחדה ואת הרדיפות הפוליטיות" ולאפשר את זכויות המחאה וההפגנה המוגנות במשטר דמוקרטי‏‏[120]. זאת, לאחר דיווחים על כך שהשב"כ עצר לחקירה ערבים שהשתתפו בהפגנות חוקיות נגד המבצע. לצד פעולות המחאה התקיימו גם הפגנות אלימות ופיגוע‏‏ים[121][122][123][124].

ב-3 בינואר התקיימה בסח'נין הפגנה של ערביי ישראל בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים‏‏[125]. במקביל נערכה בכיכר רבין הפגנה של כ-15,000 יהודים וערבים נגד המבצע.

במהלך המבצע התקיימו בישראל, באוניברסיטאות ובערים, הפגנות נוספות, מהן שהתנגדו למבצע ומהן שתמכו בו‏‏‏‏‏[126][127]‏. יותר מ-700 מפגינים, מרביתם ערבים, נעצרו בהפגנות בישראל במהלך המבצע‏‏[128].

תגובות ברצועת עזה

קובץ:Oref-gaza001.jpg
מפת ההנחיה של פיקוד העורף

בימים לפני תחילת המבצע הקרקעי התרברבו אנשי חמאס ואמרו כי הם מחכים לצה"ל, כדי שיוכלו לגבות ממנו מחיר. בתחילת שלב ב' של המבצע, איים דובר חמאס כי "עזה תהפוך לבית קברות לחיילי צה"ל‏‏"[129]. בהמשך הפיץ החמאס דיווחים שקריים על חטיפת חיילים ועל עשרות הרוגים ישראלים‏‏[130]. עוד לפני הכניסה הקרקעית הפעיל חמאס לוחמה פסיכולוגית, בכך שהפיץ איומים על כוונתו לחטוף חיילים.

ב-8 בינואר דחה חמאס את ההצעה המצרית להפסקת אש‏‏[131]. ראש ממשלת החמאס, אסמאעיל הניה, הסתתר מתחילת המבצע, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ הטלוויזיה של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב"‏‏[132].

ההרס הרב שנגרם ברצועת עזה במהלך המבצע הביא גם לביקורת על הנהגת החמאס. אחמד יוסף, יועצו של אסמאעיל הניה, וראזי חאמד, שהיה דובר הממשלה, נפגשו עם צמרת הארגון בדמשק, ובראשה חאלד משעל, ואמרו "המטתם אסון כבד על עזה והרג"‏‏[133].

ב-12 בינואר איים דובר החמאס ברקטות על יבנה, רחובות ותל אביב‏‏[134]. לאחר סיום המבצע הציג דובר החמאס תמונת ניצחון כביכול על בסיס נתונים לא אמינים של נפגעי חמאס לעומת נפגעי צה"ל‏‏[135]. אסמאעיל הניה הופיע בטלוויזיה ודיבר על "הניצחון האלוהי". מהצהרות חמאס ניכר כי ההוא מנסה לקבע בדעת הקהל העזתי נרטיב של ניצחון, כדי להצדיק את דרכו[136].

תגובות ברשות הפלסטינית

תבנית:השלמה בימים הראשונים של המבצע התקיימו הפגנות הזדהות של תושבים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. משרד הנוער והספורט של הרשות הפלסטינית הקים במרבית הערים הפלסטיניות אהלי מחאה נגד המלחמה אשר שימשו גם כנקודות איסוף מוצרים ומצרכי מזון שישלחו כסיוע לתושבי רצועת עזה. [137] המבצע חידד את חילוקי הדעות בין פת"ח לחמאס על דרך המאבק להקמת מדינה פלסטינית ועל האחריות לגרירת אזרחי רצועת עזה למלחמה. [138] לקראת סוף המבצע התמעטו ההפגנות, בעיקר עקב חששם של אזרחים שהתדרדרות במצב הביטחוני תגיע גם לגדה המערבית, אך גם בשל תחושת חוסר יכולת להשפיע על הדברים בשל נתק ממשלות חמאס-פת"ח. [139]

תגובות בעולם

הפגנה נגד ישראל באדינבורו שבסקוטלנד

בימים הראשונים של המבצע נערכו נגד המבצע הפגנות של מאות ואלפים, בבירות שונות באירופה (באחדות מהן היו מרבית המפגינים מוסלמים)[140]. ככל שהמבצע התארך כך התעצמו ההפגנות, ובמיוחד תפסו תאוצה לאחר תחילת המערכה הקרקעית. הפגנות שמנו עשרות אלפים נערכו בבירות של מדינות מוסלמיות כמרוקו, טורקיה, ותימן. בתימן אף הותקפו בתיהם של אנשי הקהילה היהודית[141]. לעומת זאת נערכו הפגנות תמיכה בישראל בצרפת, באוסטרליה, בבלגיה, בגרמניה ובארצות הברית[142].

ב-3 בינואר הפגינו אלפים בלונדון נגד המבצע, בהפגנה השתתפו הזמרת אנני לנוקס וראש עיריית לונדון לשעבר, קן ליווינגסטון‏‏[143]. ב-11 בינואר נערכה בלונדון הפגנת אלפים שהביעה תמיכה בישראל. גם בגרמניה נערכו הפגנות תמיכה בישראל‏‏[144].

ב-6 בינואר איים איימן א-זוואהירי, סגנו של אוסאמה בן-לאדן, בקלטת אודיו שבה קרא למוסלמי העולם לתקוף "יעדים ישראליים ומערביים" בשל המבצע הצבאי בעזה. כעבור שבוע יצא בן-לאדן עצמו בקריאה לג'יהאד נגד ישראל‏‏[145].

ב-6 בינואר פוצץ באנקרה משחק כדורסל במסגרת היורוקאפ, כאשר כ-2,500 טורקים הסתערו על שחקני בני השרון, שהסתגרו בחדר ההלבשה‏‏[146].

על פי עמוס חרמון, הממונה על המאבק באנטישמיות בסוכנות היהודית, בשבועיים מאז שהחל המבצע נרשמו למעלה ממאה תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. בהן השלכת בקבוקי תבערה לעבר בתי כנסת, חילול בתי קברות והכאת יהודים‏‏[147]. לדברי אברהם פוקסמן, ראש הליגה נגד השמצה בארצות הברית, המבצע הביא לגל חמור וחריף של אנטישמיות ברחבי העולם שלא נראה כמותו כבר עשרות שנים‏‏[148]. על פי מחקר שנעשה במכון לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב, בעקבות המבצע עלה מספר התקריות האנטישמיות האלימות בשנת 2009 ב-100% לעומת השנה הקודמת ועמד על 1,129 תקריות. עורכי המחקר מציינים כי גל האנטישמיות העולמי נבע מ"התארגנות מוקדמת של פעילים קיצוניים מן השמאל ובייחוד מקרב המהגרים המוסלמים, שתוצאתה הייתה מתקפה מכוונת ומתוכננת...בכל הכלים האנטישמיים הקיימים...כדי להביא להסכמה בינלאומית על דה-לגיטימציה של יהודים ושל ישראל כישות אחת."[149].

המערכה הדיפלומטית

נשיא צרפת ניקולא סרקוזי שהיה ראש המדינה הפעיל ביותר בניסיון להגיע להפסקת האש, שהה באזור מספר ימים וביצע מסע דילוגים בין רמאללה, ירושלים וקהיר.
התפלגות ביחס המדינות למבצע עופרת יצוקה
  ישראל-עזה
  מדינות שתמכו במבצע
  מדינות שגינו רק את חמאס
  מדינות שגינו רק את ישראל
  מדינות שתמכו בעמדת חמאס
  מדינות שגינו את שני הצדדים או שלא גינו אף צד
  מדינות שיחסן למבצע לא ידוע

ההתנגדות עזה במיוחד למבצע הייתה באיראן ובקרב חלק מהעולם הערבי, בעיקר בסוריה. מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי, פרסם פסק הלכה הקורא למוסלמים להגן על הפלסטינים בעזה "בכל דרך אפשרית"‏‏[150]. איראן גם איימה כי תתבע את ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג‏‏[151]. סוריה הודיעה כי תפסיק את השיחות עם ישראל. רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, הנחשבת כידידת ישראל, פצח בשורת התבטאויות חריפות נגד ישראל. ארדואן אמר כי הפעולה בעזה היא "פשע נגד האנושות"‏[152], ואף קרא לסלק את ישראל מהאו"ם‏‏[153].

צרפת דרשה הפסקת אש ממניעים הומניטרים[154]. גם שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתכנסו בפריז תבעו הפסקת אש‏‏[155]. "קבוצת ריו", פורום המאגד 23 ממדינות אמריקה הלטינית, קראה להפסקת אש מיידית והדדית בעזה וחזרה אל דרך המשא ומתן‏‏[156].

לעומתן, מדינות ערב המתונות כמו סעודיה ומצרים נתנו גיבוי שקט לפעולת צה"ל. מצרים אף הטילה את האשמה על החמאס, בצד גינוי רפה לישראל, והודיעה כי לא תפתח את המעברים אלא אם הרשות הפלסטינית תקבל את האחריות עליהם‏‏[157], אף על פי שבפרוץ המהלך הקרקעי הודיעה כי היא מגנה את ישראל, ודרשה מצה"ל לסגת מן הרצועה. סעודיה האשימה את חמאס בפרובוקציה נגד ישראל. שתי מדינות אלו עיכבו את התכנסות הליגה הערבית בגיבוי של המערב‏‏[158] לאחר שהליגה הערבית התכנסה בקהיר בדרג שרי חוץ ב-31 בדצמבר 2008, טירפדו מצרים וסעודיה כינוס חירום של הליגה הערבית בדוחא. בוועידה זו לא התקבלו החלטות אופרטיביות, והוחלט להעביר את סוגיית הפסקת האש למועצת הביטחון של האו"ם.

מדינות אחרות כגון ארצות הברית[159], גרמניה, צ'כיה[160], קנדה[161], דנמרק ואוסטרליה‏‏[162] תמכו בפעולה ובזכותה של ישראל להגן על עצמה.

עם תחילת המהלך הקרקעי, ב-3 בינואר, הביעה צ'כיה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, תמיכה בישראל, ואמרה כי "מדובר במהלך הגנתי ולא התקפי"‏‏.[163] לעומתה בריטניה וצרפת גינו את המשך הפעולה. מועצת הביטחון של האו"ם כונסה לדיון חרום, שבו תביעתה של לוב להפסקת אש מידית, לא אושרה בשל התנגדותה של ארצות הברית‏‏[164]. אמיר קטאר, השייח חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, גינה את הפעולה, הגדירה כפשע מלחמה, וקרא לכינוס חירום של מדינות ערב‏‏[165], ואילו ממלאת מקום ראש ממשלת אוסטרליה הודיעה כי היא מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, גינתה את פעולות החמאס וקראה להפסקת אש‏‏[166].

ב-5 בינואר 2009 הגיעו לישראל נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ונציגי הטרויקה של האיחוד האירופי: שרי החוץ של צ'כיה, שבדיה וצרפת שביקשו הפסקת אש מידית‏‏[167]. בקשתם לא נענתה על ידי ממשלת ישראל. אולמרט טען שמהלך כזה יפגע בהסדר האזורי החדש שישראל מייחלת אליו. בקשתם של נציגי האיחוד ליצור חדר מצב הומניטרי לצה"ל ולארגוני הסיוע הבינלאומי נתקבלה‏‏[168]. ב-6 בינואר הגדיר נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, את הפעולה כ"שואה ורצח עם" וגירש את שגריר ישראל מארצו‏‏[169], מה שהוביל לגירוש הצוות הדיפלומטי מישראל ב-29 בינואר. המועצה המחוקקת של אקואדור גינתה אף היא את פעולת ישראל ברצועת עזה‏‏[170].

ירדן, שבתחילת המבצע לא הביעה גינוי כלשהו, הודיעה לאחר הכניסה הקרקעית כי "תבחן מחדש את יחסיה עם ישראל"‏‏[171]. ב-9 בינואר נקטה ירדן במחאה שקטה, באמצעות הארכת חופשת המולדת של שגריר ירדן בישראל[172], אך לאחר תום המבצע הוא שב לישראל‏‏[173]. ב-14 בינואר הודיעה בוליביה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל‏‏[174]. נשיאה אוו מוראלס טען כי "הפשעים שישראל מבצעת מחזירים אותנו לתקופת מלחמת העולם השנייה", וקרא לשלול משמעון פרס את פרס נובל לשלום שניתן לו‏‏[175].

טורקיה ניסתה לקדם יוזמה שתכניס כוח בינלאומי בין גבול רצועת עזה לישראל. יוזמה שלא התקבלה‏‏[176].

ב-16 בינואר הודיעו מאוריטניה וקטאר על הקפאת יחסיהן עם ישראל‏‏[177].

החלטה 1860 של מועצת הביטחון

ב-8 בינואר קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1860, הקוראת להפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס[178]. ההחלטה קוראת לישראל לנסיגה מלאה מעזה, לאחר השלב הראשון של הפסקת אש‏‏ מוחלטת[179].‏ 14 מדינות תמכו בהחלטה וארצות הברית נמנעה. שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, הגיבה להחלטה במילים: "חמאס לא הותיר ברירה, אלא לפעול להגנה עצמית".

ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, הודיע מיד לאחר קבלת ההחלטה כי אין בכוונת ישראל להיענות להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם: "ירי הרקטות הבוקר רק מוכיח שהחלטת האו"ם אינה מעשית ולא תקוים על ידי ארגוני הרצח". לדבריו, ישראל לא תאפשר לגורמים חיצוניים להתערב בענייני הביטחון של מדינת ישראל. שרת החוץ של ישראל, ציפי לבני, אמרה: "ישראל פעלה, פועלת ותפעל אך ורק לפי שיקוליה, ביטחון אזרחיה וזכותה להגנה עצמית"‏‏[180].

ב-11 בינואר הגיע למצרים ולישראל שר החוץ הגרמני, פרנק ולטר שטיינמאייר, כדי לקדם את הפסקת האש והפסקת הטרור. למצרים הוא הציע מומחים וציוד לאיתור מנהרות‏‏[181], ובישראל הביע תמיכה ואמר "אין מדינה בעולם שתסבול ירי על אזרחיה" ו"שעל הקהילה הבינלאומית למצוא דרך לשמור על ביטחון ישראל"‏‏[182].

ב-12 בינואר, במסיבת העיתונאים האחרונה של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא ארצות הברית, שהתקיימה בבית הלבן, חזר בוש על העמדה כי "לישראל יש הזכות להגן על עצמה", והוסיף כי על צה"ל לנסות להימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע ברצועה. כן אמר, כי בסופו של דבר יצטרכו שני הצדדים להגיע להפסקת אש, אך הבהיר כי הפסקת אש תוכל להתקיים רק אם ארגון החמאס יפסיק את פעילות הטרור שלו נגד מדינת ישראל. בוש הזכיר כי הוא תומך בהקמה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל‏‏[183]‏‏.

ב-15 בינואר הגיע לישראל, לאחר ביקור במצרים, מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ונפגש עם בכירים. המזכ"ל הביע עמדה מאוזנת בסכסוך, אך חזר על עמדתו שהעימות חייב להסתיים באופן מידי ללא כל תנאים, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון, ואמר שהדבר תלוי בעיקר בצד הישראלי‏‏[184].

ב-16 בינואר 2009 חתמה ישראל, לאחר משא ומתן שנוהל על ידי שרת החוץ ציפי לבני, על הסכם עם ארצות הברית ובשיתוף עם נאט"ו למניעת הברחות אמל"ח לרצועת עזה. ‏‏[185]

הפסקת האש

ב-17 בינואר, סמוך לשעה 23:00, הכריז ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט במסיבת עיתונאים על נצירת אש חד-צדדית שתכנס לתוקפה החל מהשעה 2:00 בלילה‏‏[186]‏‏. עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, החל צה"ל לדלל את כוחותיו ברצועת עזה‏‏[187]. ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הכריזו שיעדי המבצע הושגו, חמאס הוכה קשות ונוצרו תנאים לשינוי מהותי במציאות הביטחונית בדרומה של מדינת ישראל‏‏.

בשעות שלאחר תחילתה של הפסקת האש נורו 15 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל. בשעה 14:30 ב-18 בינואר הודיע מוסא אבו מרזוק, סגן יושב ראש המחלקה המדינית של החמאס בדמשק, ביחד עם הפלגים הפלסטיניים על הפסקת אש מצדם, והתנו אותה בנסיגה ישראלית מהרצועה בתוך שבוע[188]. אסמאעיל הניה אמר, בניגוד לדברי ההנהגה המדינית והצבאית בישראל, כי "האויב כשל בהשגת מטרותיו. עצרנו את המתקפה והאויב לא השיג אף אחת ממטרותיו"‏‏[189].

במהלך היום נועדו מנהיגי בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, צ'כיה, טורקיה, ירדן ומזכ"ל האו"ם בוועידת פסגה שכונסה בשארם א-שייח' על ידי נשיא מצרים חוסני מובארכ, במטרה לגבות את תוכנית הפסקת האש‏‏ המצרית שעל בסיסה פעלו ישראל והחמאס[190]. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט לא הוזמן לוועידה.

עם תום הפסגה בשארם א-שייח', הגיעו נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, ראש ממשלת ספרד חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל וראש ממשלת צ'כיה, מירק טופולנק לבית ראש ממשלת ישראל בירושלים, כדי להביע תמיכה בעמדת ישראל.‏‏[191]

ב-20 בינואר, לאחר יממה של שקט יחסי, הופרה הפסקת האש מצד חמאס כאשר נורתה אש אל כוחות צה"ל על גדר המערכת מדרום למעבר כיסופים ובמרכז הרצועה, אך לא היו נפגעים ולא נגרם נזק לכוחות‏‏[192].

ב-21 בינואר לפנות בוקר השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה, שעות ספורות לאחר השבעתו של ברק אובמה כנשיא ארצות הברית [193].

לאחר תום המבצע

ב-27 בינואר 2009 נהרג חייל ישראלי ונפצעו שלשה חיילים נוספים ממטען צד שהתפוצץ סמוך לרכב סיור צבאי שבו נסעו באזור כיסופים, ולאחר כמה שעות נטלה קבוצה בשם "גדודי הג'יהאד והתווחיד" אחריות על הפיגוע ואמרה בהודעתה שהיא קשורה לארגון הטרור העולמי אל קאעידה‏‏[194]. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי מנהרות בציר פילדלפי‏‏[195]. בימים שלאחר מכן נמשך ירי דליל של רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לעבר ישראל, שנענה בתקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי.

במרץ 2009 פרסמה רשת CBS כי כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו שיירת משאיות אמל"ח שהועברה מאיראן לחמאס דרך סודאן. בהתקפה, שבוצעה בשטח סודאן, הושמדו 17 משאיות ונהרגו 39 מאנשי השיירה.‏‏[196] כמו כן, הגיעו דיווחים כי חיל האוויר הפציץ גם ספינת נשק איראנית שעגנה בעיר הנמל פורט סודאן.‏‏[197] לדיווחים אלה לא ניתן כל אישור רשמי בישראל, ואמינותם מוטלת בספק.

ב-29 במרץ 2009 דיווח ראש השב"כ, יובל דיסקין, כי מתום המבצע הוברחו לרצועת עזה 45 טון של חומרי גלם לייצור אמצעי לחימה, 22 טון חומר נפץ תקני, עשרות רקטות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילי נ"ט וטילי נ"מ‏‏[198].

בשנה שלאחר המבצע קטן הירי תלול-מסלול לעבר ישראל בכ-90 אחוז. [199]

הדיון הציבורי בישראל בהתנהלות המבצע

במערכת הפוליטית

לאחר סיום המבצע נשמעה בישראל שביעות רצון רבה מצד גורמים רשמיים בממשלה מהתנהלות המבצע, ובמיוחד מכך שצה"ל פעל נכון טקטית, תוך שהוא מגן על עצמו ומסב נפגעים רבים לאנשי החמאס. בצד שביעות הרצון הזו נשמעה ביקורת על מטרות המבצע וצורת ההתנהלות שלו. השרים חיים רמון ואלי ישי תבעו כבר מתחילת המבצע להכריע את החמאס‏‏[200][201].

מפלגות הימין האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו, המפד"ל והליכוד התנגדו להפסקת האש וקראו להשלים את המבצע ולהכריע את החמאס‏‏[202]. בנימין נתניהו ביקר את ההתנהלות בצורה מרוככת והזכיר כי המלאכה לא הושלמה ויש להפיל את החמאס בהזדמנות הקרובה‏‏[203]. היו, כמו ח"כ אורי אריאל ויובל שטייניץ, שקראו להשתלט על ציר פילדלפי‏‏[204].

אל מול תמיכה רחבה במבצע בקרב מרבית סיעות הכנסת, ודרישה להרחיבו בקרב סיעות הימין, ניצבו כל הסיעות הערביות שהתנגדו למבצע מתחילתו וסיעת חד"ש הערבית-יהודית, וגם סיעת מרצ, שתמכה במבצע בתחילתו אך כבר בשלב מוקדם שלו, ב-30 בדצמבר, קראה להפסקת אש‏‏[205]. ארגוני זכויות האדם בישראל מחו לאורך כל המבצע על היקף הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, בעזה כמו גם בשטח ישראל, ובמיוחד על הילדים שנהרגו‏‏[206].

פרשנים ומומחים לענייני ביטחון

האלוף (מיל') יעקב עמידרור סבר שאסור היה להפסיק את המבצע ללא כיבוש עזה, ודבר כזה יגרום לישראל לדימוי של אומה פחדנית, שמנצלת את כוחה האווירי ובכל פעם שיש התנגשות קרקעית היא מהססת ומחפש דרכי מילוט‏‏[207].

המומחה הצבאי אל"מ (מיל') ד"ר שמואל גורדון סבר כי במלחמה זו נעשו שגיאות דומות לאלה שנעשו במלחמת לבנון השנייה, בעיקר בדשדוש הקרקעי שבו התקדמו כוחות צה"ל במשך שבועיים כ-35 מטר ליום בממוצע, דשדוש שעמעם את האפקט העוצמתי של המכה האווירית הקשה, וסיום דומה, באמצעות הסכם שחמאס איננו מחויב לו, בדיוק כמו ההסכם עם חזבאללה, שעלול להביא לידי כך שיתחמש מחדש‏‏[208].

מומחים אחרים כמו הפרופסורים אייל זיסר‏‏[209], יצחק בן ישראל ואריאל מררי סברו כי העימות תרם להרתעה המצטברת של ישראל נגד אויביה. הפרשן גיא בכור כתב:

חמאס, בניגוד לשקריו, ספג מכה צבאית ניצחת, שממנה הוא מתקשה להשתקם. נכון שמערכת המנהרות שטווה מסייעת לו להתחזק, אך עבודה מצרית משתפרת הופכת זאת לקשה יותר ויותר.

— גיא בכור, הטעויות של אויבי ישראל, מדור הדעות של "ידיעות אחרונות", 10.5.2009

במערכת הצבאית

בספטמבר 2009 אישר הרמטכ"ל אשכנזי הענקת ציונים לשבח (שני צל"שי אלוף, שלושה צל"שי מפקד אוגדה ושני צל"שי מפקד חטיבה) לשבעה חיילים וקצינים שהשתתפו בלחימה. על הענקת הצל"שים המליצה ועדה בראשות תת-אלוף קובי ברק‏‏[210]‏‏[211][212]. הענקת צל"ש אלוף נוסף אושרה בדצמבר 2009‏[213].

השלכות מאוחרות

דוח גולדסטון בראשותו של השופט היהודי הדרום-אפריקאי ריצ'רד גולדסטון, שביקר בחריפות את ישראל, אומץ על ידי רוב העצרת הכללית של האו"ם ב-5 בנובמבר 2009, בהחלטה שקראה לישראל לחקור את "פשעי המלחמה".

בעקבות המבצע עלו יחסיה של ישראל עם מספר מדינות על שרטון. ונצואלה, בוליביה, מאוריטניה וקטאר ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. טורקיה, שהיחסים בינה לבין ישראל התדרדרו מאז פתיחת המבצע, הודיעה כי היא פותחת בחקירה שמטרתה לבדוק האם ישראל ביצעה רצח עם‏‏[214], אך כשלשה חודשים לאחר מכן, ב-30 באפריל 2009 התובע הכללי של טורקיה, דחה את התביעה של ארגון טורקי פרו-איסלאמי להעמיד לדין בכירים ישראליים בשל המבצע‏‏[215]. ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן תקף את ישראל שוב ושוב מעל בימות שונות[216], ואף ביטל איתה תמרונים צבאיים משותפים [217]. עקב האווירה האנטי ישראלית בטורקיה נופשים ישראלים רבים הדירו את רגליהם מחופשה שם.‏‏[218]

ירדן הודיעה כי היא מתכוונת להגיש תביעה נגד בכירי הממשל הישראלי לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג‏‏[219]. בדרום אפריקה סירבו אנשי הנמל לפרוק מטען של אוניית צים, והיא נאלצה לחזור על עקבותיה‏‏[220]. ב-23 בפברואר 2009 ארגון אמנסטי פרסם דו"ח שבו קבע כי גם ישראל וגם וחמאס פגעו במכוון באזרחים וקרא למדינות העולם להטיל אמברגו נשק על שני הצדדים‏‏[221]. בוועידה שמצרים ארגנה ב-2 במרץ 2009 בשארם א-שייח' התחייבו מדינות העולם לתרום למען הפלסטינים כ-4.4 מיליארד דולר, במהלך השנתיים שלאחר הועידה[222].

ב-15 בספטמבר 2009 פרסמה ועדת גולדסטון של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם את מסקנותיה. הדו"ח, שרובו הגדול מתייחס למעשיה של ישראל, מאשים את ישראל, וגם את הפלסטינים, בהפרת החוק הבינלאומי, ואולי אף בפשעים נגד האנושות. הדו"ח ממליץ להעביר את הממצאים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לדיון במועצת הביטחון, ואף לפתוח בחקירה במדינות החברות במועצת האו"ם לזכויות אדם, במידה וישיגו ראיות להפרת זכויות אדם‏‏[223]. מדינת ישראל שהחרימה מראש את הוועדה, הגיבה בביקורת חריפה על מסקנותיה. משרד החוץ הישראלי הודיע כי "בישראל מזועזעים ומאוכזבים מהדו"ח המשווה בין ישראל לחמאס ונותן פרס לטרור" ‏‏[224].

ב-13 בדצמבר 2009 לבקשת פעילים פלסטינים הוצא צו מעצר בבריטניה נגד יו"ר האופוזיציה בישראל, ציפי לבני על מעורבותה במבצע[225]. ראשי ממשל בבריטניה כמו ראש הממשלה גורדון בראון ושרים נוספים הביעו התנגדות לצו. משרד החוץ של בריטניה הודיע שהוא יוביל מהלך שיצריך התערבות של התובע הכללי להוצאת צו מעצר נגד אישים החשודים בביצוע פשעי מלחמה[226]. על פי דוח מיוחד של משרד החוץ הישראלי התברר כי התמיכה הציבורית של אזרחי הולנד כורסמה בעקבות מבצע עופרת יצוקה[227].

אמצעי לחימה שזכו לטבילת אש מבצעית

להלן מספר אמצעי לחימה שהוכנסו לשימוש לראשונה במהלך המבצע: [228]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע עופרת יצוקה

עיתונות ישראלית

גורמים ישראליים רשמיים

תמונות וסרטונים

מאמרים ומחקרים

שונות

הערות שוליים

  1. ^ ‏במחנה, 2.1.2009‏
  2. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, עופרת יצוקה - הסוף: אחרון החיילים יצא מעזה, באתר ynet, 21.1.2009‏
  3. ^ ‏מילות השיר והסבר על גלגוליו‏
  4. ^ "ישראל הפרה את הרגיעה 7 פעמים תוך שבוע", ynet
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רקטת קסאם נפלה במועצת שער הנגב; אין נפגעים, באתר ynet
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         בגלל ירי הקסאם: מעברי הסחורות לא ייפתחו מחר, באתר ynet
  7. ^ ארכיון דו"חות חודשיים (2008) של שירות הביטחון הכללי. ההשוואה בין מאי לחודשים יולי-אוקטובר בהם הרגיעה הייתה בתוקף.
  8. ^ ‏רגיעת הקסאם, מתח הבחירות. דרור זאבי, ynet, 11 באוגוסט 2008.
  9. ^ ‏פנחס וולף ויהושע בריינר, דיסקין: "הפיגועים במזרח י-ם במגמת עליה", וואלה!, 22.7.2008‏
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אלי סניור, תינוקת נפצעה קל מגראד בגדרה, באתר ynet, 6.1.2009
  11. ^ ‏אמיר בוחבוט, אורי בינדר וסוכנויות הידיעות, עזה: כוח צה"ל פעל לפיצוץ "מנהרה מתקתקת", nrg, 5 בנובמבר 2008‏
  12. ^ ‏אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, צה"ל פועל בעזה; חיה"א תקף בחאן-יונס, 5 נהרגו, nrg, 5 בנובמבר 2008‏
  13. ^ ‏תומר ולמר ושי גבעתי, זמן דרום, רקטות במרכז אשקלון - כמה בני אדם לקו בחרדה, nrg, 5 בנובמבר 2008‏
  14. ^ ארכיון דו"חות חודשיים (2008) של שירות הביטחון הכללי.
  15. ^ ‏חמאס הודיע רשמית: הסתיימה הפסקת האש עם ישראל, nrg, 18.12.2008‏
  16. ^ ראש השב"כ דיסקין: חמאס יכול לפגוע בפאתי באר שבע; הפלסטינים מעוניינים להיפטר משלטון חמאס, ה-23 באפריל 2002, הארץ.
  17. ^ א-זהאר: אם ישראל תפתח את המעברים נחדש את הרגיעה,שלומי אלדר, חדשות 10, 22 בדצמבר 2008
  18. ^ א-זהאר: מוכנים לרגיעה גם בתנאים הקודמים, רועי נחמיאס ועלי ואקד, ynet, 23 בדצמבר 2008
  19. ^ ‏אמיר בוחבוט, חיה"א תקף ברצועה; חמוש פלסטיני נהרג, nrg, ‏24.12.2008‏
  20. ^ יותם פלדמן ואורי בלאו, מבצע "עופרת יצוקה": כך נתנה הפרקליטות הצבאית לצה"ל לנצח, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
  21. ^ ‏אלון בן דוד, כתבה ב"ג'יינס", 9.1.2009‏
  22. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יותם פלדמן ואורי בלאו, כך נתנה הפרקליטות הצבאית לצה"ל לנצח, באתר הארץ, 23.1.2009‏
  23. ^ שי פוגלמן, בחזרה להפצצת ביה"ס לשוטרים בעזה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2010
  24. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ‏עמוס הראל, חיל האוויר החל במתקפה נרחבת בעזה; הפלסטינים מדווחים על 155 הרוגים, באתר הארץ, 27.12.2008‏

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מיה בנגל ואמיר בוחבוט, עזה: 205 הרוגים; לבני: איש בחמאס לא חסין, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2008
    אמיר בוחבוט וג'קי חוגי, חיה"א תקף בעזה: 3 פלסטינים נהרגו, nrg, 27.12.2008‏
  25. ^ ‏אמיר בוחבוט, אורי בינדר חיה"א תקף מנהרות ברפיח; מאות פלסטינים פרצו את הגבול למצרים, nrg, 28.12.2008‏
  26. ^ ‏עידן יוסף, ברק אישר מעבר 100 משאיות לרצועה כמחווה הומניטרית, חדשות מחלקה ראשונה, 28.12.2008‏
  27. ^ ‏אמיר בוחבוט, עזה: 10 הרוגים בתקיפת חיה"א; בכיר בחמאס חוסל, nrg, ‏29.12.2008‏
  28. ^ ‏ניר יהב ויהושע בריינר, חיל האוויר תקף יעדים בצפון הרצועה, וואלה, 31.12.2008‏
  29. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שמוליק חדד, גלנט אחרי החיסול: הפעלנו לחץ כביר על חמאס, באתר ynet, 15.1.2009‏
  30. ^ ברברה אופל-רום, ‏Defense News,24.08.2009.‏
  31. ^ משעל הציע: שקט תמורת הסרת המצור
  32. ^ 1 2 ‏הממשלה אישרה גיוס אלפי חיילי מילואים, וואלה, 28.12.2008‏
  33. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         צה"ל פתח בירי ארטילרי: מאות פגזים נורו, באתר ynet
  34. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         החל המבצע הקרקעי: צה"ל פגע בעשרות מחבלים, באתר ynet‏‏
  35. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, החל המבצע הקרקעי: כוחות צה"ל נכנסו לרצועה, באתר ynet, 3.1.2008‏
  36. ^ ‏אור הלר ואלון בן דוד, דיווח פלסטיני: צה"ל ביתר את רצועת עזה לשלושה חלקים, 4.1.2009‏, אתר נענע10‏
  37. ^ ‏אמיר בוחבוט, חאן-יונס: שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפה, nrg, ‏4.1.2009‏
  38. ^ ‏חנן גרינברג, צה"ל חשף מנהרה לחטיפת חיילים ומשגר נ"מ, ynet ‏ 6.1.2008‏
  39. ^ ‏אתר עמותת חיל ההנדסה - ציטוט כתבה של ישראל היום‏
  40. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, עוד קצין צה"ל נהרג הלילה; נבדק האם נורה מטנק, באתר ynet, 6.1.2009
  41. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמוס הראל, בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11.1.2009‏
  42. ^ ‏שמעון כהן, הירי על ביה"ס אונר"א – עלילת דם?, ערוץ 7, 31.1.2009‏
  43. ^ עמוס הראל, האו"ם משנה גרסה: ההרוגים בבית הספר של אונר"א בג'בליה בזמן עופרת יצוקה נהרגו מחוץ למתקן, באתר הארץ, 3 בפברואר 2009
  44. ^ ‏צה"ל עצר עשרות חמושים ברצועת עזה, באתר News1, ‏5.1.2009‏
  45. ^ ‏רוני סופר, ישראל פותחת מסדרון הומניטרי לעזה, אתר‏ynet
  46. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אנשיל פפר, חיל האוויר תוקף מנהרות ובתים באזור ציר פילדלפי, באתר הארץ, 7.1.2009‏
  47. ^ ‏מקור על פי אתר הארגון‏
  48. ^ ‏רופאים בעזה: ישראל משתמשת בפצצות זרחן, וואלה!,‏ 17.1.2009
  49. ^ "ישראל השתמשה בפצצות זרחן" (באנגלית), בעיתון הטיימס, 23 באפריל 2009.
  50. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, צה"ל: חוסל מפקד מערך הרקטות בעיר עזה, באתר ynet, 10.1.2009‏
  51. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמוס הראל, מסמך שלל מגלה: הצלפים של חמאס מסתתרים בסמוך למסגדים, באתר הארץ, 8.1.2009‏
  52. ^ עופרת יצוקה | וידאו: בית הספר הממולכד של החמאס, באתר הארץ, 11 בינואר 2009‏
  53. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ‏יוסי בר, רופא בעזה: חמאס ניפח את מניין ההרוגים בלחימה, באתר nrg‏, 22 בינואר 2009
  54. ^ צבי יחזקאלי, מקורות ברצועה: חמאס מונע העברת ציוד הומניטרי לתושבים, באתר nana10‏, 6 בינואר 2009
  55. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רועי נחמיאס (טור פרשנות), חמאס גוזר קופון מהסיוע ההומניטרי, באתר ynet, 6 בינואר 2009‏
  56. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         דניאל אדלסון, מנהל ביה"ח בעזה על האשמות דיסקין: שקרים, באתר ynet, 31.12.2008‏
  57. ^ ‏גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, nrg, ‏ 15.1.2009‏
  58. ^ ‏דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, ynet, ‏ 4.10.2004‏
  59. ^ ‏יהונתן דחוח-הלוי, אמת אחרת על אונר"א, ynet, ‏ 19.1.2009‏
  60. ^ היועץ המשפטי לשעבר של אונר"א מדווח כי היא מעסיקה מחבלים, הפכה לפוליטית ומממנת ספרי לימוד לא ראויים, יצחק בן-חורין, ynet
  61. ^ ‏שמואל מיטלמן, צה"ל לבג"ץ: מביה"ח נורו טילים ולכן הופצץ, אתר nrg‏
  62. ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, ‏‏רצועת עזה: חוסל שר הפנים של חמאס סעיד סיאם, nrg, ‏ 15.1.2009
  63. ^ על פי תוכנית הרדיו "רצועת הביטחון", גלי צה"ל, 22.1.2009‏.
  64. ^ ‏על פי ראיון עם מג"ד מחטיבה 188 בתוכנית הרדיו "רצועת הביטחון", גלי צה"ל, 22.1.2009‏
  65. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מטח קטיושות באזור נהריה: שניים נפצעו קל, באתר ynet, 8.1.2009‏
  66. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חגי עינב ושרון רופא-אופיר, קטיושות נורו לעבר הגליל העליון; אין נפגעים, באתר ynet, 14.1.2009‏
  67. ^ ‏צה"ל הגיב בירי של תותחים לעבר לבנון, אתר nrg‏
  68. ^ ‏ממשלת לבנון: הירי - הפרה של הפסקת האש, אתר גל"צ‏
  69. ^ ‏ברק רביד, ישראל לחזבאללה: ניסיון הפלת מטוס ייתקל בתגובה קשה, אתר הארץ‏
  70. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חגי עינב, תקרית בגבול: אש נורתה מסוריה לעבר ישראלים, באתר ynet, 11.1.2009‏
  71. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמירה הס, הפליטים הפלסטינים רוצים לברוח מההפצצות, אך חרדים שישראל לא תאפשר חזרתם, באתר הארץ, 15.1.2009‏
  72. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמוס הראל, צה"ל מגביר את ההפצצות כדי להגן על חייליו, באתר הארץ, 7.1.2009‏
  73. ^ ‏ילדים בעזה בטראומה: "הישראלים עוד כאן",25.01.09, אתר ynet‏
  74. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         דניאל אדלסון, רופא בעזה: "אנשים מתים בגלל מחסור בציוד", באתר ynet, 31 בדצמבר 2008‏
  75. ^ ‏יעקב כץ, Hamas opens hospital for gunmen, ה-Jerusalem Post ‏ 6.11.2008‏
  76. ^ ‏חמאס הוציא להורג 6 חשודים בשיתוף פעולה, אתר ynet‏
  77. ^ ‏עמירה הס, החמאס מנצל את הלחימה כדי לדכא אנשי פתח ולחסל משת"פים, אתר הארץ‏
  78. ^ ‏עזה: אונר"א השעתה פעילותה עקב הריגת עובד, אתר ynet‏
  79. ^ ‏מאות זרים עזבו את עזה: "אין פה מקום בטוח", אתר ynet‏
  80. ^ ‏האו"ם יתרום 7 מיליון דולרים לשיפור המצב ההומניטרי בעזה, 14.01.2009, אתר נענע10‏
  81. ^ ‏"השירותרום" למען עזה אסף כחצי מיליארד דולר, אתר ynet‏
  82. ^ ‏רועי נחמיאס ורויטרס, מזכ"ל האו"ם: על מדינות ערב לתמוך באבו מאזן, 19.01.09,, אתר ynet‏
  83. ^ ‏בכירה באיחוד: לא נסייע בשיקום עזה כשחמאס שולט, אתר nrg‏
  84. ^ ‏האו"ם משיק: תוכנית סיוע לתושבי עזה בסך 613 מיליון דולר, אתר נענע10‏
  85. ^ ‏מזכ"ל האו"ם בעזה: "המראות שוברי לב", אתר Mako‏
  86. ^ http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/03/2602.htm אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם], אתר דובר צה"ל, 26.3.2009
  87. ^ רשת ב'
    פתחי חמאד, שר הפנים בממשל חמאס, הודה בראיון עיתונאי, שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" נהרגו כ-700 פעילי המערך הצבאי-ביטחוני של חמאס, המרכז למורשת המודיעין, 2 בנובמבר 2010
  88. ^ 1 2 דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל על מבצע עופרת יצוקה - הרוגים אזרחים בישראל וברצועת עזה קובץ PDF
  89. ^ ‏ Israeli human rights groups speak out as death toll passes 1,000., הגארדיאן, 15.1.2009‏
  90. ^ אמי טייבל, ישראל השלימה את הנסיגה מעזה, "AP",
  91. ^ ‏לורנצו קרמונזי, דיווח מעזה, 22.1.2009
  92. ^ United Nations, Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, FIELD UPDATE ON GAZA FROM THE HUMANITARIAN COORDINATOR 27-29 January 2009 קובץ PDF
  93. ^ שנה לעופרת יצוקה: אין דין ואין דיין, אתר "בצלם", 27.12.09
  94. ^ 1 2 הרוגי החמאס במבצע 'עופרת יצוקה' – ממצאים סופיים ומסקנות, המכון למדיניות נגד טרור
    Dr. Tal Pavel, Hamas Casualties in "Operation Cast Lead" - Final Findings and Conclusions, International Institute for Counter-Terrorism (באנגלית) קובץ PDF
  95. ^ תבנית:בשבע
  96. ^ יותם פלדמן ואורי בלאו, מבצע "עופרת יצוקה": כך נתנה הפרקליטות הצבאית לצה"ל לנצח, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
    שי פוגלמן, שנתיים לעופרת יצוקה | בחזרה להפצצת ביה"ס לשוטרים בעזה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
  97. ^ בן-דרור ימיני, כמה אזרחים נהרגו בעזה, nrg, ‏ 18.7.2000.
    "כאן נכנס לתמונה המחקר של דחוח-הלוי. על פי בדיקה שמית של כל אחד מה"שוטרים", מתברר ש-88.4% מהם שייכים למנגנוני הביטחון, קרי הטרור, של החמאס."
  98. ^ רובי סייבל, מבצע "עופרת יצוקה" והחוק הבין-לאומי, עדכן אסטרטגי, כרך 11, גיליון 4, פברואר 2009, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
  99. ^ Goldstone Report: Al-Samouni Family, Understanding the Goldstone Report, UN Human Rights Council
  100. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עלי ואקד, קמים מההריסות בעזה: 29 הרוגים במשפחה, באתר ynet, 22 בינואר 2009
  101. ^ עמירה הס, הארכיון הפלסטיני מתעד את מעשי צה"ל בעזה - ודורש פיצויים, באתר הארץ, 13 במרץ 2009
  102. ^ עדות: בית משפחת אבו חלימה עלה באש כתוצאה מהפגזה ובני משפחה נשרפו למוות, 3.1.09, בצלם, עדויות.
  103. ^ ישראל/רצועת עזה - מבצע "עופרת יצוקה": 22 יום של הרס וחורבן, אמנסטי אינטרנשיונל, 2009.קובץ PDF
  104. ^ אבי יששכרוף ויוסי מלמן, מבצע "עופרת יצוקה" | בית ספר בעזה נפגע: עשרות פלסטינים נהרגו; דובר צה"ל: מבית הספר נורו פצצות מרגמה, באתר הארץ, 6 בינואר 2009
  105. ^ Goldstone Report: Al Fakhura UN School, Understanding the Goldstone Report, UN Human Rights Council.
  106. ^ Gaza's day of carnage - 40 dead as Israelis bomb two UN schools, Chris McGreal & Hazem Balousha, The Guardian, ‏ 7 בינואר 2009
  107. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אילנה קוריאל ורוני סופר, הנחיות פיקוד העורף: מי צריך לרדת למקלט?, באתר ynet, 27 בדצמבר 2008
  108. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         פיקוד העורף: הנחיות לתושבי הדרום, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2008
  109. ^ 1 2 ‏יוסי זילברמן, חדשות 2 (אתר mako), הלחימה בעזה: כל המספרים, 18 בינואר 2009
  110. ^ ‏בעקבות הירי: הרוגה באשדוד, הרוג בעוטף עזה, nrg, ‏29.12.2008‏
  111. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יניר יגנה, אלוף פיקוד העורף: התושבים שנהרגו יכלו להינצל, לו היו נשמעים להנחיות פיקוד העורף, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2008‏
  112. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יניר יגנה, בעקבות הרקטות: אין לימודים בבאר שבע, באתר הארץ, 31.12.2008‏
  113. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יוסי מלמן ועמוס הראל, השב"כ: מתחילת המבצע נורו 790 רקטות ופצמ"רים, באתר הארץ, 8.1.2009‏
  114. ^ שבועות של עופרת יצוקה: כ-1,300 בתים נפגעו בדרום, אתר Nrg‏,
  115. ^ ‏‏"במלחמת לבנון היו 30 אלף תביעות, הפעם - רק 1,700", אתר כלכליסט‏‏
  116. ^ ‏סקר של חברת "פאנלס" לחדשות 2 באינטרנט, אתר רשת‏
  117. ^ אפרים יער ותמר הרמן, מדד המלחמה והשלום - דצמבר 2008
  118. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שרון רופא-אופיר ואחיה ראב"ד, אלפי ערבים צעדו: "ברוח ובדם נפדה את עזה", באתר ynet, 28.12.2008‏
  119. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שרון רופא-אופיר ואפרת וייס, 200 ערבים נעצרו מאז שבת: "נגלה אפס סובלנות", באתר ynet, 30.12.2008‏
  120. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יואב שטרן וג'קי חורי, ח"כ זכור למשטרה: להפסיק את גל המעצרים במגזר הערבי, באתר הארץ, 30.12.2008‏
  121. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שירות "הארץ" ויהונתן ליס, ילד בן 3 נפצע מהשלכת אבנים; סוכלו שני ניסיונות פיגוע בגדה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2008‏
  122. ^ דורון נחום, פיגוע דקירה נוסף: פצוע קל עד בינוני באירוע בקדומים, באתר nana10‏, 29 בדצמבר 2008
  123. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אפרת וייס ורועי מנדל, שוטרים הרגו מחבל פלסטיני שהצית תחנת דלק, באתר ynet, 8 בינואר 2009
  124. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אלי סניור, פצוע קל בפיגוע עם גרזן ברחובות, באתר ynet, 9 בינואר 2009
  125. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שרון רופא-אופיר, הפגנת ענק בסכנין: עופרת יצוקה - פשע מלחמה, באתר ynet, 3.1.2009
  126. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אחיה ראב"ד ורונן מדזיני, "ברק רוצח ילדים", קראו באוניברסיטת חיפה, באתר ynet, 29.12.2008‏
  127. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         דניאל אדלסון, מפגינים: "תל אביב להתעורר, החמאס יבוא מהר", באתר ynet, 30.12.2008‏
  128. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יואב שטרן, יהונתן ליס ועפרה אידלמן, יותר מ-700 ערבים נעצרו בהפגנות בישראל מאז תחילת המבצע בעזה, באתר הארץ, 18.1.2009‏
  129. ^ ‏חמאס: עזה תהפוך בית קברות לחיילי צה"ל, אתר nrg‏
  130. ^ אמיר בוחבוט, ‏חמאס נלחם פסיכולוגית: חטפנו חיילים; צה"ל מכחיש, אתר nrg‏
  131. ^ ‏צבי יחזקאלי, ממחר: חמאס לא רואה באבו מאזן נשיא הרש"פ, אתר נענע10 ‏
  132. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12.1.2009‏
  133. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אבי יששכרוף, אנשי חמאס להנהגה בדמשק: הרסתם את עזה, באתר הארץ, 16.1.2009‏
  134. ^ ‏אובמה: "אני מודאג מאד, אנו עוקבים אחר ההתפתחויות בעזה על בסיס יומי"; 5 חיילי צה"ל נהרגו ביממה האחרונה בעזה, אתר גלובס‏
  135. ^ ‏חמאס: איבדנו 48 לוחמים, הרגנו 80 חיילים, אתר עניין מרכזי‏
  136. ^ ‏חמאס מנהלת מלחמה על התודעה, מרכז המידע למודיעין ולטרור‏
  137. ^ אבי יששכרוף, מבצע "עופרת יצוקה": ברמאללה האדישות גוברת על ההזדהות עם עזה, באתר הארץ, 14.01.2009
  138. ^ סוכנויות הידיעות, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן): חמאס היה יכול למנוע את הטבח, באתר הארץ, 28.12.2008
  139. ^ אבי יששכרוף, מבצע "עופרת יצוקה": ברמאללה האדישות גוברת על ההזדהות עם עזה, באתר הארץ, 14.01.2009
  140. ^ ‏אסף אוני, גם היום: אלפים הפגינו נגד ישראל ברחבי אירופה, אתר הארץ‏. הפגנות אלימות מול שגרירות ישראל בלונדון, אתר נענע10
  141. ^ בעולם: רבבות מפגינים נגד הפעולה הקרקעית, אתר ynet‏
  142. ^ ‏הפגנת תמיכה בצרפת: פעולת ישראל - הגנתית, אתר ynet‏
  143. ^ ‏ בעולם: אלפים מפגינים בלונדון נגד מבצע "עופרת יצוקה", אתר נענע10‏
  144. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         בריטניה: עשרות אלפים הפגינו תמיכה בישראל, באתר ynet, 11.1.2009‏
  145. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         בן לאדן קרא לג'יהאד נגד ישראל בגלל התקיפה בעזה, באתר הארץ, 14.1.2009‏
  146. ^ ‏יורוקאפ: פוצץ משחקה של בני השרון מול טלקום אנקרה הטורקית, אתר הארץ‏
  147. ^ ‏יעל לוי, המחאה בעולם: בקהילות היהודיות חוששים מאסון, אתר ynet‏
  148. ^ ‏עקב עופרת יצוקה: גל אנטישמיות כלל עולמי, 7.2.2009, אתר nrg‏
  149. ^ בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" – אנטישמיות ושואה בלב השיח הציבורי הבינלאומי בשנת 2009, אתר אוניברסיטת תל אביב
  150. ^ ‏דודי כהן, מנהיג איראן למוסלמים: הגנו על תושבי הרצועה אתר ynet‏‏
  151. ^ ‏דודי כהן, הפעולה בעזה: איראן תתבע את ישראל בהאג, אתר ynet‏
  152. ^ ‏בטורקיה: הפצצות ישראל פשע נגד האנושות, news1, ה-28.12.2008‏
  153. ^ ‏ראש ממשלת טורקיה: יש להרחיק את ישראל מהאו"ם, אתר nrg.‏
  154. ^ ‏מבצע "עופרת יצוקה": צרפת יוזמת הפסקת אש הומניטרית בעזה, הארץ, 30.12.2008‏
  155. ^ ‏בשבוע הבא: סרקוזי יגיע לארץ לקדם את הרגיעה, אתר ynet‏
  156. ^ ‏מדינות אמריקה הלטינית: ישראל עושה שימוש מופרז בכוח‏
  157. ^ ‏נשיא מצרים, חוסני מובראק: לא נפתח את הגבול עם עזה, אלא אם הרשות תשלוט במעבר רפיח, אתר הארץ‏
  158. ^ ‏סעודיה מאשימה את חמאס בפרובוקציה נגד ישראל, אתר אומדיה‏
  159. ^ ‏מבצע "עופרת יצוקה": הביקורת בארצות הברית על ישראל מתגברת, אך הבית הלבן עומד לצדה, הארץ, 29.12.2008‏
  160. ^ ‏מבצע "עופרת יצוקה": שר החוץ של צ'כיה, שתכהן מינואר כנשיאת האיחוד האירופי מביע תמיכה בפעולת צה"ל בעזה, הארץ, 28.12.2008‏
  161. ^ ‏קנדה מטילה את האחריות על חמאס, רוייטרס, 7.1.2009‏
  162. ^ ‏אוסטרליה תעביר 3.5 מיליון דולרים כסיוע לתושבים בעזה, אתר נענע10‏
  163. ^ ‏גיבוי מהאיחוד האירופי: פעולת צה"ל – הגנתית, אתר nrg‏
  164. ^ ‏מלחמת עזה: ארצות הברית סיכלה הפסקת-אש לובית, אתר ynet‏
  165. ^ אמיר קטאר: פעולת צה"ל בעזה - פשע מלחמה, אתר ynet‏
  166. ^ ‏אוסטרליה: נעביר 3.5 מיליון דולר לסיוע לפלסטינים, אתר נענע10‏
  167. ^ ‏סרקוזי לפרס: דרושה הפסקת אש הומניטרית, אתר nrg‏
  168. ^ ‏מהי בנגל ורוני מלול, רה"מ: רגיעה תביא את חמאס לטווח 60 ק"מ, אתר nrg‏
  169. ^ ‏צ'אבס: המצב בעזה "שואה"; שגריר ישראל גורש, אתר ynet‏
  170. ^ ‏אקואדור: ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, 07.01.09, אתר ynet‏
  171. ^ ‏ירדן: היחסים עם ישראל בסכנה, אתר וואלה!חדשות
  172. ^ ‏שגריר ירדן בישראל התבקש לשוב לעמאן, אתר nrg‏
  173. ^ ‏לאחר סיום המבצע בעזה: שגריר ירדן שב לעבודתו בישראל, אתר נענע10‏
  174. ^ ‏גם בוליביה מנתקת את היחסים עם ישראל, 14.1.2009, אתר Nrg‏
  175. ^ ‏עצרת האו"ם תתכנס לדיון בנושא עזה, 15.01.2009, אתר גל"צ‏
  176. ^ ‏טורקיה מנסה לקדם תוכנית שתכניס כוח בינלאומי לגבול הרצועה וישראל, 04/01/09, אתר הארץ‏
  177. ^ ‏מאוריטניה וקטאר הקפיאו יחסיהן עם ישראל, אתר ynet‏
  178. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יצחק בן-חורין, מועצת הביטחון קבעה: הפסקת אש מיידית בעזה, באתר ynet, 9.1.2009‏
  179. ^ ‏הטקסט המלא של החלטת מועצת הביטחון 1860, אתר האו"ם. (באנגלית)‏
  180. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רוני סופר ועלי ואקד, לבני על החלטת האו"ם: נפעל רק לפי שיקולינו, באתר ynet, 9.1.2009‏
  181. ^ ‏אסף אוני, גרמניה תשלח מומחים לאמן את הכוחות המצריים בגבול עזה, אתר הארץ, 11.01.2009‏
  182. ^ ‏רונן ליבוביץ', שר החוץ הגרמני: אין מדינה בעולם שתסבול ירי על אזרחיה, אתר נענע10‏
  183. ^ גיל תמרי, בוש: הפסקת אש בעזה - רק אם חמאס יפסיק את הירי, באתר נענע10
  184. ^ ‏מזכ"ל האו"ם באן קי-מון: הפסקת האש תלויה בעיקר ברצון הישראלי, אתר הארץ‏
  185. ^ ‏טל שניידר, ישראל וארצות הברית חתמו על הסכם למניעת הברחות אמל"ח לרצועה, nrg, ‏ 16.1.2009‏
  186. ^ ‏נאום ראש הממשלה במלואו, באתר משרד החוץ של ישראל‏
  187. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, חיילים יצאו מעזה: "לחמאס לא יצא החשק", באתר ynet, 18.1.2009‏
  188. ^ ‏ירון ששון ואורי בינדראשדוד: אישה נפצעה קל מפגיעת גראד, nrg,‏ 18.1.2009‏
  189. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רויטרס, הנייה מתעקש: ניצחנו, לא הרתעתם אותנו, באתר ynet, 19.1.2009‏
  190. ^ ‏פסגת שארם: מברכים על הפסקת האש - כעת על ישראל לסגת מעזה, אתר nrg‏
  191. ^ ‏מיה בנגל, אולמרט למנהיגי אירופה: רוצים לצאת מעזה מהר, nrg,‏18.1.2009
  192. ^ ‏ חנן גרינברג, ‏אש נורתה אל חיילים בשני מוקדים ברצועה, ynet,‏
  193. ^ צה"ל ישלים היציאה מעזה לפני השבעת אובמה
  194. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         חנן גרינברג, צה"ל: חמאס לא ביצע את הפיגוע - אבל אחראי, באתר ynet, 27.1.2009‏
  195. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מטוסי חיל האוויר תקפו מנהרות לאורך ציר פילדלפי, באתר הארץ, 28.1.2009‏
  196. ^ ‏יוסי מלמן, עמוס הראל וברק רבידף מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, הארץ, 26.3.2009‏
  197. ^ דיווח: חיה"א תקף בסודן גם ספינה שהעבירה נשק, nrg
  198. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ברק רביד, ראש השב"כ, יובל דיסקין: למרות מאמצי מצרים - ההברחות נמשכות, באתר הארץ, 29.3.2009‏
  199. ^ ארנון בן-דרור, שנה אחרי: ירידה של 90% בירי תלול מסלול מהרצועה, דובר צה"ל, 27.12.2009
  200. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רוני סופר, רמון וישי נמנעו: דרשו הכרזה על מיטוט חמאס, באתר ynet, 3 בינואר 2009
  201. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רמון: ניתן לחסל את שלטון חמאס בלי לכבוש את עזה, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2008
  202. ^ ‏רונן ליבוביץ` ורביב דרוקר, מפלגות הימין נגד הפסקת האש: הטילים יגיעו לתל אביב ולדימונה, 17.01.2009, אתר נענע10‏
  203. ^ ‏נתניהו: יש להפיל את חמאס - לא בהכרח כעת, אתר nrg‏
  204. ^ ‏יובל שטייניץ, הפירוז האבוד, אתר הארץ‏
  205. ^ ‏פנחס וולף, מרצ: הפסקת אש מיד, הימין: לא לאבד תנופה, וואלה!, 30.12.2009‏
  206. ^ ‏אתר המידע שהפעילו ארגוני הזכויות הישראליים בתקופה המבצע‏
  207. ^ ‏יעקב עמידרור, עמידרור: אסור לצאת עכשיו מעזה, אתר Mako‏
  208. ^ ‏אותה מלחמה, אותן שגיאות, אתר ynet‏
  209. ^ ‏אייל זיסר, חמאס – היום שאחרי, אתר נענע10‏
  210. ^ ‏הרמטכ"ל אישר הענקת צל"שים ל-7 חיילים ב"עופרת יצוקה", גלי צה"ל און-ליין, 2 בספטמבר 2009‏
  211. ^ ‏אמיר בוחבוט, 7 קצינים וחיילים אשר לחמו בעזה יקבלו צל"ש, nrg-מעריב, 2 בספטמבר 2009‏
  212. ^ יהלי סער ודנאל אל–פלג, "במחנה", גיבורי המבצע, 2 בספטמבר 2009, באתר דובר צה"ל.
  213. ^ עוזי ברוך, צל"ש לרס"ן ד"ר אלכסנדר קטייב, 3 בדצמבר 2009, באתר ערוץ 7.
  214. ^ ‏טורקיה בודקת האם צה"ל ביצע רצח עם, 06.02.09, אתר ynet‏
  215. ^ ‏טורקיה: בכירים ישראלים לא יועמדו לדין, אתר ynet‏
  216. ^ ארדואן מעדיף פושע מלחמה מאשר את נתניהו, 08.11.09, אתר ynet
  217. ^ אור הלר, טורקיה ביטלה תמרון אווירי משותף עם ישראל, 11.10.2009, אתר נענע10
  218. ^ ‏כתבה ב"רדיו ללא הפסקה", 28.1.09.‏
  219. ^ ‏דיכטר על התביעה מירדן: שלא ילמדו אותנו מוסר, 17.02.09, אתר ynet‏
  220. ^ ‏ספינה בשירות צים עזבה את נמל דרבן בדרום אפריקה לאחר שעובדי הנמל סירבו לפרוק סחורה, אתר עניין מרכזי‏
  221. ^ ‏אמנסטי על עזה: פשעי מלחמה באחריות ארצות הברית, אתר ynet‏
  222. ^ ‏ועידת שארם: 4.4 מיליארד דולר לשיקום עזה, 02.03.09, אתר הארץ‏
  223. ^ ‏יצחק בן-חורין, חקירת האו"ם: ישראל וחמאס - פושעי מלחמה, אתר ynet‏
  224. ^ ‏רוני סופר ויצחק בן חורין, ישראל: דו"ח גולדסטון כותב מחדש פרק מביש, אתר ynet‏
  225. ^ יגאל רביד, בכירים בירושלים: ליו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, הוצא צו מעצר בלונדון, 14/12/09, אתר הארץ
  226. ^ אחרי לבני: בריטניה מתכננת שינוי בנהלי מעצר, 17.12.09, אתר ynet
  227. ^ אטילה שומפלבי, דו"ח במשרד החוץ: ההולנדים כבר לא איתנו, 18.05.10, אתר ynet
  228. ^ ב-nrg מעריב.‏
  229. ^ מערך ה"נוריות" - אאוט, מכ"ם רז - אין: הטמעת המערכת בעזה תושלם עוד השנה, דובר צה"ל.‏

תבנית:אינתיפאדת אל אקצה

תבנית:Link FA תבנית:Link FA

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מבצע_עופרת_יצוקה&oldid=10103500"