פטרו מושאט

פטרו "מושאט", שליט מולדובה, דיוקן דמיוני מהמאה ה-19 הנמצא בהיכל התרבות של העיר יאש

פטרו "מושאט" או פטרו הראשון (ברומנית: Petru Muşat או Petru întâiul) היה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1375-1391. עלה לשלטון אחרי השליט קוסטיה. על חותם של תעודה משנת 1377 מופיע תארו בלטינית כ-Petrus voivoda Moldaviensis (פטרו, וויווד של מולדובה) ובמסמך שהוצא בקנצלריה שלו ב-1 במאי 1384 שם השליט מופיע בצורת "פטרוס וויווד, דוכס) מולדובה בחסדו של האל" «Petrus Waiwoda dei gratia dux Terre Moldavie»

רקע משפחתי

לפי המסורת ההיסטורית הרומנית שהייתה מקובלת עד לא מזמן, משערים כי פטרו הראשון מושאט היה בנו של השליט שקדם לו, קוסטיה ושל מרגרטה מושאט, בת או אולי נכדה של הוגדאן הראשון. דרך מרגרטה מושאט פטרו מושאט ואחיו רומאן הם ממשיכי בית בוגדאן הראשונים בענף של שושלת זו הנקרא בית בני מושאט, ברומנית "המושאטינים" Muşatinii.‏. לאחרונה פורסמו מחקרים שלפיהם הוא היה למעשה בנו של אדם בשם שטפאן, בן של בוגדאן הראשון.

מדיניות החוץ

פטרו מושאט השתית את מדיניותו על מאמצים לשמירת יחסים טובים עם כל שכניו, ובמיוחד עם השכנה מצפון, פולין, שפרשה את חסותה על מולדובה. חסות זו הייתה עשויה להגן על מולדובה מפני הונגריה ששלטה בה בעבר. ב-27 בספטמבר 1387 נסע ללביב והצהיר שם בעצמו אמונים למלך ולדיסלב השני יאגיילו של פולין. נסיכות מולדובה נותרה ביחסי חסות כלפי פולין במשך כמאה שנה - עד שנת 1497.

בשנת 1388 פטרו קיבל את חבל פוקוטיה ("האליץ'") בעל שטח של 8000 קמ"ר כערבון על הלוואה בת 3000 רובלים כסף "פרנקיים" לאוצר המלך. ההלוואה לא הוחזרה אף פעם במלואה. חוב זה ואזור פוקוטיה היוו אחר כך במשך מאה וחמישים שנה סיבה לויכוחים ומלחמות רבות בין שתי המדינות.

פטרו מושאט תיווך גם במשא ומתן בין פולין ובין ולאכיה (,1390,1389) שבהנהגת מירצ'ה הזקן. בזמנו קויימו גם המגעים הדיפלומטיים הראשונים בין מולדובה ובין הנסיכויות הרוסיות. פטרו קיבל משלחת מטעם הקניאז דמיטרי דונסקוי. כמצויין בכרוניקות הרוסיות, בנו של דמיטרי, ואסילי, שהיה בן ערובה בידי אורדת הזהב יצא מהשבי אל פודוליה, לפי הכתוב, בתחום "הוולאכים הגדולים" (כלומר הרומנים) "של פטרו" (1386).

בימי מלכותו האזור שליד המבצרים חוטין, צצינו (צ'צ'ון) על יד צ'רנוביץ של היום וחמלב נכללו לשטח נסיכות מולדובה. כמו כן שטח מולדובה הורחב דרומה עד למבצר צ'טאטיה אלבה קרוב לים השחור.

מדיניות הפנים

בימי מלוכתו של פטרו מושאט מולדובה ידעה התפתחות כלכלית. מסמכים ראשונים מעידים על קיומן של ערים כמו יאש, רומן, סירט, באיה, טרגו ניאמץ , חרלאו וחוטין. מאותה תקופה הגיע גם איזכור ראשון בתעודה משנת 1392 של חבל בוקובינה מצפון מודלובה. בשנת 1385 פטרו קבע את בירתו באזור הזה, בעיר סוצ'אבה.

בין היועצים הבכירים של השליט מוזכרים בעלי התואר של פרקלאב או סטאורסטה ווורניק. בנוסף בנה את מצודת הניאמץ ואת מנזר ניאמץ. פטרו ייסד גם את כנסיית "השילוש הקדוש" בעיר סירט, אחד מדוגמאות הראשונות של אדריכלות המולדבית הספציפית בימי הביניים.

מטבעות של פטרו מושאט

מטבעותיו

פטרו מושאט הטביע מטבעות כסף מסוג גרוש, כלומר דינר גדול, עליהם הופיע מצד אחד מגן עם פרחי שושן ושלושה פסים אופקיים עד קו האמצע ומהצד השני ראש שור הבר עם קרניים, סמל מולדובה. בין הקרניים מופיע כוכב מחומש ומהצדדים גם סהר ורוזטה שסימלה את השמש. בשולי המטבעות כתובות בלטינית SIM PETRI WOIWODI וSI MOLDAVIENSIS שבהם סבורים כי המילה SIM או SI משמעותה sigilium כלומר "חותם". מטבעות אלה זכו להערכה רבה ונפוצו באזור רחב. אלו היו מטבעות ראשונים של נסיכות מולדובה והגיעו עד לפולין, ליטא, קרים, לחוף הים השחור ולשטחי יוגוסלביה לשעבר. המטבעה של פטרו הוציאה גם חצאי גרוש מכסף.

מאבק לאוטונומיה כנסייתית

פעל בניגוד לרצונו של הפטריארך אנטוניוס הרביעי מקונסטנטינופול (1389-1390 ו 1391-1397) ועמד על מינוי בישוף ("מיטרופוליט") הילידי יוסיף (ה"ולאדיקה יוסיף"), קרוב משפחה שלו, בראש המוסדות הכנסייתיים במולדובה. מינוי זה הוסכם עם הבישוף של האליץ'. הפטריארך זעם והטיל חרם על השליט הרומני. בהמשך כמה אקסארכים, שליחים של הפטריארכים אנטוניוס ותאודוסיוס ביקרו במולדובה על מנת לקחת בידיהם את ראשות הכנסייה המולדבית אך לא הצליחו להניא את השליט מתמיכתו במינוי זה. בסופו של דבר המינוי של הבישוף יוסיף הוכר על ידי הפטריארך מקונסטנטינופול מאוחר יותר בשנת 1404, בימי מלכותו של אלכסנדרו הטוב.

פטרו מושאט נפטר בשנת 1391. הוא נקבר ככל הנראה בכנסייה הנקראת כעת כנסיית מיראוץ, הכנסיה העתיקה ביותר בעיר סוצ'אבה. הקבר המשוער התגלה בעת עבודות שיפוצים שנעשו בכנסייה בשנים 1996-1997 ובגדים רשמיים שנמצאו בו מוצגים במוזיאון להיסטוריה של סוצ'אבה.

הנצחה

• פסל של פטרו מושאט הוצב בפני בית התרבות של העיר סוצ'אבה - זמנית, בעת שיפוצים במקום אוחסן במוזיאון של העיר
• מכללה טכנית בסוצ'אבה נושאת את שמו

נישואיו וצאצאיו

קברו המשוער של פטרו מושאט מכוסה בזכוכית, בכנסיית מיראוץ, צילום מאת צ'זאר סוצ'ביאנו

פטרו מושאט היה נשוי לנסיכה פולניה ממזוביה ששמה אינו ידוע, בת של יאנוש הראשון ושל אנה דנוטה, קרובת משפחה של מלכת פולין, יאדביגה. נולדו לו שני בנים, רומן ואיוואשקו שטענו בזמנם לכתר מולדובה.

מקורות וקישורים חיצונים

• Constantin C. Giurescu, Dinu C.Giurescu Istoria Românilor,vol.2 Editura Stiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti, 1976 (קונסטנטין ג'ורסקו, דינו ג'ורסקו - תולדות הרומנים כרך ב , ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1976 - ברומנית)
• פטרו מושאט באתר "איסטוריה" מרפובליקה מודלובה, עורך:רומאן קוזלובסקי
• ולדימיר אגריגורואיי - כנסיית גיאורגה הקדוש ממיראוץ, סוצ'אבה -2007 Vladimir Agrigoroaiei - Biserica Sfântul Gheorghe din Merăuţi,Suceava באתר להיסטוריה פאצינאקיה, ברומנית

• Magazin Istoric Nr. 1 și 5 / 2009 (כתב העת הרומני להיסטוריה "מגזין איסטוריק", מס. 1ו 5 בשנת 2009.
• Constantin Rezachevici - Cronologia critică a domnilor români din Ţara Românească şi Moldova:1324 - 1881, Bucureşti: Editura Enciclopedică, 2001 ISBN 973-45-0386-3
• Vol. 1: Secolele XIV - XVI. - 2001. ISBN 973-45-0387-1

(קונסטנטין רזאקביץ' - כרונולוגיה קריטית של השליטים הרומנים של ולאכיה ומולדובה, 1324-1881, ההוצאה האנציקלופדית - בוקרשט, 2001, (כרך א, המאות 14-16)

• Господари «Земли Молдавской» в монетной чеканке. Первые монетные выпуски Молдавии STRATUM Plus nr.6, 182-201, Chişinău, 1999 שליטי "ארץ מולדובה" על מטבעות. המטבעות הראשונות של מולדובה - ב"סטאטום פלוס", כתב העת לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה בשפה הרוסית, מס. 6, ע' 182-201, קישינב, 1999)
• Крылов А. Б. Религиозная ситуация и этнополитические факторы в Республике Молдове // Молдавия. Современные тенденции развития. — Российская политическая энциклопедия, 2004. — С. 318. — ISBN 5-8243-0631-1

(א.ב.קרילוב - המצב הדתי וגרומים אתנו-פוליטיים ברפובליקת מולדובה. מגמות התפחתות בזמננו. האנציקלופדיה הפוליטית הרוסית. 2004, ע' ברוסית 318)

• Jan Tęgowski, Powiązania genealogiczne wojewodów mołdawskich Bogdanowiczów z domem Giedyminowiczów w XIV-XV wieku, "Genealogia. Studia i materiały historyczne", t. 3, 1993, s. 46-50, 52-53

(יאן טנגובסקי - היחסים הגנאלוגיים של השליטים המולדבים מבית בוגדאן עם בית גדימינאס במאות 14-15, ב"גנאלוגיה, מחקרים וחמרים היסטוריים" כרך ג, 1993, ע' 46-50,52-53 - בפולנית)