דוב ליאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:58, 21 בפברואר 2011

הרב דוב ליאור (נולד בכ"א בחשוון תרצ"ה - 30 באוקטובר 1934) הוא רבה של קרית ארבע-חברון וראש ישיבת ההסדר במקום. מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, הרב ליאור חבר בוועד רבני מפלגת תקומה ונחשב אחד ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".

קורות חייו

נולד בירוסלאב במחוז גליציה (באותה תקופה בשלטון פולין). אביו, משה לינבנד, היה חסיד בעלזא. נמנה עם מעפילי אוניית המעפילים "אקסודוס" שהוחזרה לאירופה. לבסוף עלה לארץ ישראל באונייה "נגבה" מספר שבועות לפני הקמת מדינת ישראל. מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואחר כך הגיע לישיבת מרכז הרב יחד עם קבוצת התלמידים של הרב יעקב כלאב, ולמד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. כיוון שהגיע לארץ כשהוא יתום, היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק.

התחתן בשנת תש"ך עם בִּתיה, שנפטרה מסרטן בכ"ח באב תשמ"ח. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.^[1]

בשנת תשכ"ו שירת בצה"ל למשך חודש אחד^[2] שלאחריו, בהנחיית הרב צבי יהודה עבר לכהן במשך כעשר שנים כרבו של כפר הרוא"ה. בשנת תשל"ו (1976) עבר לקריית ארבע, שם התמנה לרב המקום והיישוב היהודי בחברון, וכן לראש ישיבת ניר, יחד עם הרב אליעזר ולדמן. בנוסף מכהן הרב ליאור כראש בית דין רבני לממונות בקריית ארבע. שימש שנה אחת אב בית דין בבית הדין הרבני בבאר שבע. היה במשך שנים רבות מהאחראים על כתיבת ובדיקת המבחנים למבקשים תעודת סמיכה לרבנות ברבנות הראשית (היכל שלמה), וכיום הוא מכהן לפרקים כראש ועדת הבחינות. תקופות מסוימות היה יו"ר ועד רבני יש"ע. בנוסף הוא מכהן כנשיא ישיבת שבי שומרון, בראשות הרב יהושע שמידט.

בשנת תשל"ח התמודד, בעידוד רבותיו, על משרת רב העיר ירושלים מול הרב בצלאל ז'ולטי אך לא זכה בתפקיד^[3].

נמנה עם החברים במועצה הציבורית שאמורה לבחור את הנציגים של מפלגת הבית היהודי שנוצרה מאיחוד המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.

לרב ליאור שני אחים, שעלו לארץ אחריו וגרים בקיבוץ רשפים של השומר הצעיר. אח נוסף היה חסיד בעלז והתגורר בבני ברק.

משנתו

הלכה

הרב ליאור הוא פוסק חשוב בציבור הדתי לאומי והחרדי לאומי. דרכו ההלכתית נסמכת בעיקרה על "ערוך השולחן" והמהרש"ם. שיעוריו הרעיוניים עוסקים רבות בתורת הנצי"ב. מפסיקותיו והליכותיו:

נמנה עם התומכים בעלייה להר הבית בימינו, ואף עלה בעצמו להר מספר פעמים.^[4]
מעודד שימוש בפתיל תכלת בציצית.
מורה לברך על שוקולד חום ברכת "בורא פרי העץ".
מקל בשימוש בתוצרי קטניות מסוימים בפסח, כגון שמן קטניות שהוכן בכבישה קרה לפני פסח, תערובת קטניות שהוכנה לפני פסח, וכן סויה, שלא הייתה בזמן הגזירה.
מתיר הורדת קבצים מהאינטרנט באומרו שהנמצא באינטרנט הוא כמו "אבידה ששטפה נהר" שהיא נחשבת כהפקר וברור שבעליה התייאש ממנה ‏‏^[5].

פסיקותיו ודעותיו בתחומים מדיניים

ביחס להסדרים מדיניים

בתקופת הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים העביר את ישיבתו באופן זמני לימית.

על פי יאיר שלג, הרב ליאור "הוא מן הקיצונים ביותר גם במחנה יש"ע. הוא תומך מובהק בטרנספר של ערביי השטחים. במקום אחד כתב שככלל אסור שיהיה ללא יהודים בארץ מעמד לאומי, אלא רק מעמד אישי: 'כל זמן שישאירו את הגויים בארץ בתור חטיבה לאומית, לא יהיה לנו שלום בתוך המדינה".^[6]

בעת המחאות נגד תוכנית ההתנתקות תמך בחסימת כבישים כמחאה נגד התוכנית. כמו כן תמך בסירוב פקודה במקרים שבהם חייל נדרש לפנות יישובים. סמוך לביצוע התוכנית העביר את ישיבתו לשא-נור והנהיג את המאבק במקום נגד הפינוי, תוך זהירות מפגיעה בחיילים ובשוטרים.^[7]

התנגד לרבנים שהורו שלא לומר הלל ביום העצמאות בעקבות תוכנית ההתנתקות, באומרו שמדינת ישראל קדושה מצד עצמה, ללא קשר למעשי ראשיה.^[8] עם זאת, הוא הורה לשנות את נוסח התפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת ולהשמיט את המשפט "ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה".

בספטמבר 2010, בעקבות פיגוע שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חגי, אמר: "עם האויב הערבי המבין רק את שפת הכוח, לא היה שלום, אין שלום ולא יהיה שלום. אין מקום לאויב זה, הממשיך לשפוך דם יהודי, בתוך שטחי ארצנו הקדושה".^[9]

ביחס לפגיעה בערבים

על פי יאיר שלג, "הרב ליאור היה אחד הרבנים ששיבחו את ברוך גולדשטיין לאחר הטבח שביצע במערת המכפלה. אמנם הוא לא שיבח את מעשה הטבח עצמו, אולם הוא הגדיר את נכונותו של גולדשטיין להקריב את חייו במעשה שנועד לשיטתו להרתיע ובכך להגן על חיי חבריו כמעשה שבזכותו הפך גולדשטיין ל'קדוש כמו קדושי השואה'".^[6]

במאי 2004, במהלך מבצע קשת בענן, פרסם פסק הלכה המתיר לחיילי צה"ל "לפגוע תוך כדי לחימה באוכלוסיה אזרחית 'חפה מפשע' כביכול". וכי "דין תורתנו הוא לחוס ולהציל את חיילינו ואזרחינו וזהו המוסר האמיתי של תורת ישראל, ואין להרגיש אשמה ממוסר נכרי".^[10] ב-2008, בהתייחסו לירי צה"ל לעבר מקורות ירי גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אמר: "אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי הלחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת".^[11]

לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב במרץ 2008, אמר, כי מטרת המחבלים היא השמדת מדינת ישראל ומלחמתם היא בעלת אופי דתי. את שנאתם של הערבים כלפי מדינת ישראל השווה לנאציזם, וקבע כי "כל מי שרוצה להכניע ולהשמיד את עם ישראל יש לו דין עמלק, על כל המשתמע מכך". לדבריו, הקריאות לנקמה מבטאות דרישה טבעית, אולם הנקמה אמורה להגיע מהעם כולו, מהממלכה, מהממשלה.^[12]

פוסק כי בארץ ישראל אין להשכיר דירות בארץ ישראל לערבים ואין להעסיקם, הן מכיוון שמדובר בסכנת נפשות והן מכיוון ש"עניי עירך קודמים".^[13] ב-2010 הצטרף לחותמים על "מכתב הרבנים" - גילוי דעת עליו חתמו כ-50 רבני ערים ובו קראו שלא למכור או להשכיר דירות לערבים, על בסיס האיסור של "לא תחנם", וכי פעולה ממין זה עשויה לחייב עונש של נידוי^[14].

נתן הסכמתו לספר "תורת המלך", שנגד כותביו נפתחה חקירה משטרתית, בחשד של הסתה לגזענות. לאחר שסירב להופיע לחקירת משטרה בעניין, הוצא נגדו ע"י משטרת חברון צו מעצר^[15].^[16] עשרות רבנים, גינו את צו המעצר.^[17] לעומתם דרשה קבוצת אנשי רוח וחתני פרס ישראל לפטר את הרב דב ליאור מתפקידיו הציבוריים.^[18]

פסיקותיו ודעותיו בתחומים חברתיים

בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה לנוצרי, כיון שהצלב אותו הם נושאים אינו נחשב לעבודה זרה, הרי אסור להשכיר דירות לתאילנדים, משום שלדבריו הם מביאים את הצלמים שלהם איתם ועובדים להם.^[19] ואף זלזל בדתם באמרו "יש להבחין בין עמים איזה שטויות יש להם באמונה" פסק שאסור למטיילים לקטוף פירות מעץ של ערבי, משום שגזל גוי אסור, בין אם מן התורה ובין אם מדרבנן.^[20] פסק שמותר, בזמננו, לחלל שבת גם באיסורי תורה כדי לרפא גוי.^[21]

הרב ליאור ממליץ על נישואין בגיל צעיר יחסית, ורואה את תפקידה העיקרי של האישה בהקמת משפחה ובגידול הילדים.^[22] הרב ליאור תמך בפסיקתו של רב אליקים לבנון כנגד התמודדות של נשים לתפקידים ציבוריים באלון מורה ואמר כי למרות שמבחינה הלכתית מותר לאישה לצאת ולעבוד בכל תפקיד על מנת להשלים את הכנסת הבעל, כאשר זו איננה מספיקה, הרי הוא איננו מעודד יציאת נשים לעבודה שכן "זו לא השקפתה של תורה, מספיק יש לה עבודה בבניין הבית". דעתו היא כי "מדברים על כך שיש בעיה באלימות של הנוער. הבעיה היא שהאמא עובדת וקשה לה להתמסר לביתה".^[23] עם זאת, בבחירות לכנסת ה-17 עודד את התמודדותה של אורית סטרוק לכנסת במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל.^[24] בשנת 2010 אמר כי אין ההלכה מונעת מנשים ללמוד משפטים, אולם: "עיסוק בתביעות משפטיות וייצוג בבתי משפט אין בו מכבודה של האישה שתכניס את עצמה לכל ההתדיינות (ובמיוחד בנושאי גירושין) שבמהלכה הרבה פעמים הצדדים צועקים אחד על השני... יש מספיק תחומים אחרים לעסוק בהם בעריכת דין".^[25]

מספריו

שו"ת דבר חברון חלק א' עוסק בחלקי אבן העזר וחושן משפט מהשולחן ערוך. חלק ב' עוסק בחלק אורח חיים. יצא לאור על ידי המכון לרבני יישובים.
דרשת שבת הגדול - הגדה של פסח עם פסקי הלכה של הרב.
חגי תשרי - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על ראש השנה, יום כיפור וסוכות.
ימי החנוכה - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על חנוכה.
יום העצמאות ויום ירושלים - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על יום העצמאות ויום ירושלים.

בנוסף פורסמו מפסקיו וממאמריו בשו"תים "במראה הבזק" ו"המורים בקשת", וכן בכתב העת של ישיבת ניר, "עלוני ממרא".

מתלמידיו

הרב שלום אילוז - חבר בית דין לממונות בראשות הרב ליאור, ראש כולל ההלכה בישיבת ניר
הרב יהושע שמידט - ראש ישיבת שבי שומרון
הרב יצחק רודריג - ראש המכון לרבני יישובים בקרית ארבע
זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל אמנה
בני קצובר - ממקימי תנועת גוש אמונים

קישורים חיצוניים

תבנית:אתרישיבה
תבנית:אתרישיבה
שיעורי הרב דוב ליאור, באתר מכון מאיר
רשימת המאמרים של דוב ליאור באתר רמב"י
רשימת המאמרים של דוב ליאור, באתר רמבי"ש
תבנית:בשבע
תבנית:בשבע
יאיר שלג, "הרב דב ליאור", בתוך אחרי רבים – להטות?: עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 67, 2006

הערות שוליים

^ תבנית:בשבע
^ מסופר כי הרב צבי יהודה קוק אמר על כך: "כולו קודש חוץ מחודש" (תבנית:בשבע)
^ הפרדס, טבת תשל"ח, עמוד 26. קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות לרב ז'ולטי
^ אבישי בן חיים, אל ראש ההר, באתר nrg‏, 16 במאי 2007
^ ‏בעניין הורדת שירים מהאינטרנט, אתר ישיבה‏
^ ¹ ² הרב דב ליאור, מתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הפינוי הסתיים: חומש ושא-נור ריקות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2005; שא נור: הכוחות פרצו לגג המצודה והמתבצרים החלו להתפלל, ערוץ 7
^ אורנית עצר, הרב ליאור: לחגוג את יום העצמאות, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2008
^ איציק וולף, הרב דב ליאור: אין מקום לאויב הערבי בארץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2010
^ יו"ר ועד רבני יש"ע: מותר לצה"ל לפגוע באזרחים תוך לחימה, ערוץ 7
^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20
^ 'שנאתם של הערבים שווה לנאציזם', באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2008
^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20
^ עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
^ הרב דב ליאור: אף פקידון לא יכתיב לרבנים מה לפסוק
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צו מעצר נגד הרב דב ליאור, שסירב להיחקר, באתר ynet
^ חיים לוינסון, עשרות רבנים חתמו על עצומה נגד צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
ישי קרוב, הרב דרוקמן: הכינו תא מעצר גם בשבילי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011
^ יהונתן ליס, אנשי רוח וחתני פרס ישראל: "לחקור מעורבות הרב ליאור ברצח רבין", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
^ אבישי בן-חיים, "הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים", NRG, ‏23 באוקטובר 2005
^ שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.
^ שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.
^ הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת, אתר כיפה
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת, באתר ynet, 26 במאי 2010
^ תבנית:בשבע
^ דניאל אוחיון, הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש, NRG,‏ 17 באוגוסט 2010

[1] תבנית:בשבע

[2] מסופר כי הרב צבי יהודה קוק אמר על כך: "כולו קודש חוץ מחודש" (תבנית:בשבע)

[3] הפרדס, טבת תשל"ח, עמוד 26. קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות לרב ז'ולטי

[4] אבישי בן חיים, אל ראש ההר, באתר nrg‏, 16 במאי 2007

[5] ‏בעניין הורדת שירים מהאינטרנט, אתר ישיבה‏

[שלג-6] ¹ ² הרב דב ליאור, מתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

[7] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הפינוי הסתיים: חומש ושא-נור ריקות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2005; שא נור: הכוחות פרצו לגג המצודה והמתבצרים החלו להתפלל, ערוץ 7

[8] אורנית עצר, הרב ליאור: לחגוג את יום העצמאות, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2008

[9] איציק וולף, הרב דב ליאור: אין מקום לאויב הערבי בארץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2010

[10] יו"ר ועד רבני יש"ע: מותר לצה"ל לפגוע באזרחים תוך לחימה, ערוץ 7

[11] עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20

[12] 'שנאתם של הערבים שווה לנאציזם', באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2008

[13] עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20

[14] עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010

[15] הרב דב ליאור: אף פקידון לא יכתיב לרבנים מה לפסוק

[16] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צו מעצר נגד הרב דב ליאור, שסירב להיחקר, באתר ynet

[17] חיים לוינסון, עשרות רבנים חתמו על עצומה נגד צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
ישי קרוב, הרב דרוקמן: הכינו תא מעצר גם בשבילי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011

[18] יהונתן ליס, אנשי רוח וחתני פרס ישראל: "לחקור מעורבות הרב ליאור ברצח רבין", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011

[19] אבישי בן-חיים, "הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים", NRG, ‏23 באוקטובר 2005

[20] שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.

[21] שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.

[22] הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת, אתר כיפה

[23] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת, באתר ynet, 26 במאי 2010

[24] תבנית:בשבע

[25] דניאל אוחיון, הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש, NRG,‏ 17 באוגוסט 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ===פסיקותיו ודעותיו בתחומים חברתיים===
-בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה ל[[נוצרי]], כיון שה[[צלב]] אותו הם נושאים אינו נחשב ל[[עבודה זרה]], הרי אסור להשכיר דירות ל[[תאילנד]]ים, משום שלדבריו הם מביאים את הצלמים שלהם איתם ועובדים להם.{{הערה|אבישי בן-חיים, "[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/998/445.html הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים]", NRG, &rlm;23 באוקטובר 2005}} פסק שאסור למטיילים לקטוף פירות מעץ של ערבי, משום שגזל גוי אסור, בין אם מן התורה ובין אם מדרבנן.{{הערה|שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.}} פסק שמותר, בזמננו, לחלל שבת גם באיסורי תורה כדי לרפא גוי.{{הערה|שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.}}
+בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה ל[[נוצרי]], כיון שה[[צלב]] אותו הם נושאים אינו נחשב ל[[עבודה זרה]], הרי אסור להשכיר דירות ל[[תאילנד]]ים, משום שלדבריו הם מביאים את הצלמים שלהם איתם ועובדים להם.{{הערה|אבישי בן-חיים, "[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/998/445.html הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים]", NRG, &rlm;23 באוקטובר 2005}} ואף זלזל בדתם באמרו "יש להבחין בין עמים איזה שטויות יש להם באמונה" פסק שאסור למטיילים לקטוף פירות מעץ של ערבי, משום שגזל גוי אסור, בין אם מן התורה ובין אם מדרבנן.{{הערה|שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.}} פסק שמותר, בזמננו, לחלל שבת גם באיסורי תורה כדי לרפא גוי.{{הערה|שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.}}
 הרב ליאור ממליץ על [[נישואין]] בגיל צעיר יחסית, ורואה את תפקידה העיקרי של האישה בהקמת משפחה ובגידול הילדים.{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=39447 הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת], אתר כיפה}} הרב ליאור תמך בפסיקתו של רב [[אליקים לבנון]] כנגד התמודדות של נשים לתפקידים ציבוריים ב[[אלון מורה]] ואמר כי למרות שמבחינה הלכתית מותר לאישה לצאת ולעבוד בכל תפקיד על מנת להשלים את הכנסת הבעל, כאשר זו איננה מספיקה, הרי הוא איננו מעודד יציאת נשים לעבודה שכן "זו לא השקפתה של תורה, מספיק יש לה עבודה בבניין הבית".  דעתו היא כי "מדברים על כך שיש בעיה באלימות של הנוער. הבעיה היא שהאמא עובדת וקשה לה להתמסר לביתה".{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת|3894529|26 במאי 2010|}}}} עם זאת, ב[[הבחירות לכנסת ה-17|בחירות לכנסת ה-17]] עודד את התמודדותה של [[אורית סטרוק]] לכנסת במסגרת רשימת [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]].{{הערה|{{בשבע|חגית רוטנברג|מהמטבח אל המטבחון|5242|29 בדצמבר 2005}}}} בשנת 2010 אמר כי אין ההלכה מונעת מנשים ללמוד [[משפטים]], אולם: "עיסוק בתביעות משפטיות וייצוג בבתי משפט אין בו מכבודה של האישה שתכניס את עצמה לכל ההתדיינות (ובמיוחד בנושאי גירושין) שבמהלכה הרבה פעמים הצדדים צועקים אחד על השני... יש מספיק תחומים אחרים לעסוק בהם בעריכת דין".{{הערה|דניאל אוחיון, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/145/812.html הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש], NRG,&rlm; 17 באוגוסט 2010}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דוב ליאור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוב ליאור