חסר בית – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
מ ←הגדרות |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
:ג. מקום בבעלות ציבורית או פרטית המיועד, או משמש בקביעות, כמקום לינה לבני אדם.<ref>[http://www.law.cornell.edu/uscode/html/uscode42/usc_sec_42_00011302----000-.html US Code, Title 42, Chapter 119, Subchapter 1, § 11302] אין זה תרגום רשמי של החוק.</ref>" |
:ג. מקום בבעלות ציבורית או פרטית המיועד, או משמש בקביעות, כמקום לינה לבני אדם.<ref>[http://www.law.cornell.edu/uscode/html/uscode42/usc_sec_42_00011302----000-.html US Code, Title 42, Chapter 119, Subchapter 1, § 11302] אין זה תרגום רשמי של החוק.</ref>" |
||
המונח חסר בית מוחלף לאחרונה בביטוי "חסר מגורים" |
המונח חסר בית מוחלף לאחרונה בביטוי "חסר מגורים". יש אנשים שיש להם פיתרון מגורים שאינו נופל תחת קטגוריית בית אולם מהווה עבורם מקום מגורים קבוע. לקטגוריה זו, של חסרי בית אבל בעלי פתרון מגורים נכנסים אלו המוגדרים בסעיף ג' של החוק האמריקאי. |
||
==עזרה ומשאבים חברתיים לטובת חסרי בית== |
==עזרה ומשאבים חברתיים לטובת חסרי בית== |
||
גרסה מ־01:12, 24 בפברואר 2011
חסר בית, מחוסר בית, מחוסר דיור, חסר קורת גג או דר רחוב (בסלנג: "הומלס", מאנגלית: Homeless) הוא מצב וקטגוריה חברתית של אדם החסר קורת גג קבועה, בדרך כלל על רקע מחסור כלכלי. המונח "חסרי בית" עשוי לכלול אף את מגזר האוכלוסייה אשר לן במקלטים לחסרי קורת גג, המופעלים על ידי גופים פרטיים או ציבוריים. מספר קטן של חסרי בית בוחרים באורח חיים זה. על פי הערכות, בתחילת המאה ה-21 חיים בעולם כ-100 מיליון איש חסרי קורת גג[1]. יש הרואים במונח "חסר בית" מונח שאינו מבוסס באופן בלעדי על בעיית חוסר דיור, אלא מכיל אף מרכיבים רגשיים, חברתיים ופסיכולוגיים בעלי חשיבות[2].
הגדרות
הגדרת משרד הרווחה והשירותים החברתיים במדינת ישראל לדר רחוב היא: "דר רחוב הינו אדם (גבר או אשה) מעל גיל 18 הגר ברחוב, בבתים נטושים, גנים ושטחים ציבוריים ואתרי בנייה. דר הרחוב שרוי בדרך כלל בהזנחה גופנית ו/או נפשית ונמצא לרוב בניתוק או ניכור ממשפחה תומכת, ואינו נאבק לשינוי מצבו."[3]
בחוק האמריקאי מוגדר המונח "חסר בית":
"(1) אדם אשר חסר כל מקום לינה קבוע, רגיל ומתאים; או,
(2) אדם אשר מקום לינתו העיקרי הוא:
- א. מקלט, ציבורי או פרטי, המשמש כמעון זמני (כולל מלונות לנתמכי סעד, מקלטים קהילתיים ומעונות זמניים לחולי נפש);
- ב. מוסד המספק מעון זמני לאדם עד לאשפוזו;
- ג. מקום בבעלות ציבורית או פרטית המיועד, או משמש בקביעות, כמקום לינה לבני אדם.[4]"
המונח חסר בית מוחלף לאחרונה בביטוי "חסר מגורים". יש אנשים שיש להם פיתרון מגורים שאינו נופל תחת קטגוריית בית אולם מהווה עבורם מקום מגורים קבוע. לקטגוריה זו, של חסרי בית אבל בעלי פתרון מגורים נכנסים אלו המוגדרים בסעיף ג' של החוק האמריקאי.
עזרה ומשאבים חברתיים לטובת חסרי בית
שירותי בריאות לחסרי בית
מתן שירותי בריאות לחסרי בית מהווה אתגר בתחום בריאות הציבור. חסרי בית חשופים במידה רבה יותר מהאוכלוסייה הכללית לסכנות של פגיעות גופניות ובעיות בריאות, עקב שהותם ברחוב ומצבם הכללי המתאפיין בתזונה גרועה, התמכרות לסמים, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים וחשיפה רבה יותר למקרי אלימות (מעשי שוד, תקיפה, וכדומה). אחת מבעיות הבריאות הקשות בקרב חסרי הבית היא התפשטות מחלות מדבקות ובמיוחד שחפת, אשר סכנת ההדבקות בה גבוהה במקלטים שבהם לנים בצפיפות חסרי בית רבים.
לצד ריבוי בעיות הבריאות, חסרי הבית מתקשים לקבל שירותי בריאות כיוון שלעתים קרובות הם חסרי מסמכים מזהים, חסרי ביטוח בריאות, או הוכחת חברות בארגון שירותי בריאות. בערים גדולות בעולם פועלות מרפאות המטפלות בחסרי הבית ללא גביית תשלום ובלא צורך להוכיח זכאות, אולם לעתים קרובות מרפאות אלה אינן מצליחות להתגבר על זרם הפונים לשירותיהן.
בעיות הבריאות בקרב חסרי הבית הן ייחודיות במידה רבה, ובריכוזים גבוהים של חסרי בית יש מטפלים המתמחים בטיפול בבריאותם. לחסרי הבית שכיחות גבוהה של מחלות עור מגוונות, זאת עקב חשיפתם לקור קיצוני בחורף באזורים גאוגרפיים קרים ועקב קשייהם בשמירה על תנאי היגיינה נאותים. בין חסרי הבית שכיחות גבוהה יותר של מחלות שיניים מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. בתחום הרפואה פורסמו ספרי לימוד המתמקדים בטיפול הרפואי והסיעודי באוכלוסיית חסרי הבית [5][6]
קיימים ארגונים רבים, לאומיים ובינלאומיים, המספקים שירותי בריאות לחסרי הבית, אולם קיים מחסור במטפלים מיומנים המוכנים להתנדב לעבודה זו.
חסרי בית בישראל
תופעת חסרי הבית בישראל היא תופעה חדשה יחסית המוכרת רק מתחילת שנות ה-90 בערים גדולות בישראל[7]. בעוד שבתחילת שנות ה-90 זוהו בעיר תל אביב עשרות בודדות של חסרי בית, הרי שבשנת 2003 הגיע מספרם כמעט לאלף איש. בשנת 2006 היו כ-3,000 דרי רחוב מוכרים לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות [8]. נכון לשנת 2007 מטפלת היחידה לדרי רחוב בעיריית תל אביב-יפו בכ-750 דרי רחוב[9].
אף שבשנים הראשונות לאחר קום המדינה היה מספר גדול של חסרי בית ברחובות הערים הגדולות, תופעה זו נעלמה תוך שנים ספורות. חלק מדרי הרחוב השתקמו בכוחות עצמם, או שוקמו באמצעות השירותים החברתיים וחלקם אושפזו במוסדות לטיפול בבריאות הנפש. כך, עד לשנות ה-90 חסרי הבית כמעט ולא נראו ברחובות הערים בישראל. העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 חזרה והביאה את תופעת חסרי הבית לערים הגדולות בישראל. ממדי התופעה בתחילת המאה ה-21 הביאו עשר רשויות מקומיות בישראל להפעיל יחידות מיוחדות לטיפול בדרי רחוב במימון משרד הרווחה[10].
מסקר שנערך על המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של אוכלוסיית דרי הרחוב בישראל בדצמבר 1997 נמצא כי שליש מתוכם הם ישראלים ותיקים ושני שליש עולים חדשים (מחציתם מחבר המדינות). 86.6% מדרי הרחוב נמצאו בערים הגדולות. 85.7% מדרי הרחוב הם גברים. רוב דרי הרחוב (77.5%) הם בגילאי 24-55 (נתונים אלה מתייחסים רק למי שגילם מעל 18 שנה), מיעוטם (5.5%) נשואים. 66% מדרי הרחוב הם בעלי השכלה תיכונית ומעלה (לעומת 95% באוכלוסייה הכללית). מיעוט מבוטל (פחות מ-1%) מחסרי הבית מחזיקים בבעלותם דירה. רוב דרי הרחוב סבלו בעברם מבעיות נפשיות (58.9%) ו-30.8% מהם אובחנו כחולים בגופם. 35% מהם מתמכרים לאלכוהול ו-14.2% מתמכרים לסמים. לדרי רחוב בישראל שני מאפיינים ייחודיים המבדילים אותם מאוכלוסיות דרי רחוב במדינות אחרות בעולם: חלק משמעותי מהם אינם דוברים את שפת המקום ולרובם אין משפחה בארץ.[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Research on Single homelessness in Britain סקירת ספרות מחקר בנושא חסרי בית בבריטניה, כולל מנוע חיפוש
- רשימת מרכזי שירות בישראל לדרי רחוב במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ים יהושע, ארבע בעיות שהורגות את דרי הרחוב, באתר הארץ- הבלתי נראים, אלי סניור ושי קוצר, עיתון תל אביב, 18.01.2008
- ורד לי, בבקשה, אני רעב, באתר הארץ, 25.4.2008
- גיל גן-מור, הנדל"ניסט - הפרה של הזכות לדיור על ידי מדינת ישראל, באתר האגודה לזכויות האזרח
- שני ארז, האישה שחיה שנה בלי כסף, 29 באפריל 2010, אתר ynet
הערות שוליים
- ^ More Than 100 Million Homeless Worldwide דיווח של סוכנות הידיעות אינטר פרס מחודש מרץ 2005
- ^ Somerville,Peter. Rooflessness or rootlessness? International Journal of Urban and Regional Research 1992;16:529-539.
- ^ דרי רחוב (חסרי בית) באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים של מדינת ישראל.
- ^ US Code, Title 42, Chapter 119, Subchapter 1, § 11302 אין זה תרגום רשמי של החוק.
- ^ O'Connell, James, J, M.D., editor, et al. The Health Care of Homeless Persons: a Manual of Communicable Diseases & Common Problems in Shelters & On the Streets, Boston Health Care for the Homeless Program, 2004. ISBN 0971165084
- ^ Hunter, Juanita K. Nursing and Health Care for the Homeless', State University of New York Press, 1993. ISBN 0791413500
- ^ בני אברהמי ואסנת כהן, תופעת דרות הרחוב בישראל - בעיה ארצית בהיבט עירוני. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 2004;19.
- ^ יפה נקר, דרי- רחוב "הומלס" בישראל. הכנסת, שירותי מידע - ספריה, מסמך מיום 28.6.06.
- ^ עיריית תל אביב-יפו - היחידה לדרי רחוב
- ^ http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Distress/Homeless/
- ^ אלה הם נתוני סקר של משרד העבודה והרווחה מדצמבר 1997 המופיעים ב"מסמך רקע לדיון בנושא: דרי רחוב בישראל" אשר הוגש לחבר הכנסת דוד מגן.